המדינה בחרה להקים תחנת כוח גרעינית סמוך לביר הדאג': ''נערכים ליום שאחרי הגז''

מה שהיה בגדר תסריט מדעי-עתידני מתחיל להתקרב למציאות: ועדת התכנון המחוזית דרום החליטה להעביר את המיקום המתוכנן לתחנת כוח גרעינית עתידית – ממתחם שבטה שבנגב אל אזור אזור רוגם, הנמצא צפונית לרתמים, רביבים וביר הדאג'. ההחלטה התקבלה פה אחד, והיא כוללת המלצה רשמית למועצה הארצית לקדם את המיקום החדש.

תרחיש "היום שאחרי הגז" מחייב בחינת פתרונות כמו ייבוא גז, אחסונו – ואולי גם הקמת תחנה גרעינית ראשונה מסוגה בישראל.

המעבר מרחק של כ-12 ק"מ צפונה נובע מחששות לשברים גיאולוגיים באזור שבטה, שעלולים להוות סכנה במקרה של רעידת אדמה. בהתאם לנהלים בינלאומיים, נבדקו מספר אתרים חלופיים ברחבי הנגב – ורוגם עמד בכל הקריטריונים. התחנה, אם תוקם, תצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של ריחוק מהתיישבות, מגבולות המדינה ומאתרים אסטרטגיים, לצד אפס אוכלוסייה בטווח של 5 ק"מ. עם זאת, משרד האנרגיה מדגיש: "אין מניעה עקרונית גם ליישובים בטווח של עד 30 ק"מ, כולל באר שבע והעוטף".
ברקע לדברים, עומד דוח ועדת דיין שקבע כי מאגרי הגז של ישראל לא יספיקו לאספקת החשמל תוך שני עשורים. תרחיש "היום שאחרי הגז" מחייב בחינת פתרונות כמו ייבוא גז, אחסונו – ואולי גם הקמת תחנה גרעינית ראשונה מסוגה בישראל.

אנרגיה גרעינית – יתרונות, חסרונות ומגמות עולמיות
האנרגיה הגרעינית נחשבת לאחת מצורות ייצור החשמל היעילות והיציבות ביותר. בין יתרונותיה המרכזיים: ייצור רציף שאינו תלוי במזג אוויר (בשונה מאנרגיה סולארית או רוח), פליטה נמוכה מאוד של גזי חממה, וניצול שטח מצומצם יחסית. בנוסף, תחנות כוח גרעיניות מספקות חשמל בכמויות גדולות לאורך זמן, מה שהופך אותן לאידיאליות למשק חשמל מודרני. עם זאת, מדובר גם בטכנולוגיה יקרה מאוד להקמה ולתחזוקה, שדורשת רגולציה קפדנית ומנגנוני בטיחות מורכבים. הסיכון לדליפות קרינה, פסולת רדיואקטיבית שקשה לטיפול ואירועים דוגמת אסון צ'רנוביל או פוקושימה – ממשיכים לעורר חששות ציבוריים.

בעשור האחרון, מגמות האנרגיה בעולם מראות על חזרה מסוימת לאנרגיה גרעינית, בעיקר על רקע משבר האקלים ועלויות האנרגיה. מדינות רבות מחזיקות תחנות כוח גרעיניות פעילות, ובהן: ארצות הברית (המובילה העולמית במספר תחנות), צרפת (כ-70% מהחשמל במדינה מופק בגרעין), סין, רוסיה, בריטניה, קנדה, דרום קוריאה והודו. במקביל, מדינות כמו יפן חזרו בהדרגה לשימוש בכורים לאחר הפסקה בעקבות פוקושימה, ואחרות – כמו פולין, מצרים וטורקיה – מקדמות תוכניות להקמת תחנות ראשונות.

ההחלטה הסופית עדיין תלויה בהחלטת ממשלה, אך העובדה שכבר נבחר אתר מדויק – מסמנת שינוי כיוון משמעותי במדיניות האנרגיה של המדינה.