משרד האנרגיה משנה את חוקי המשחק: הסוף לתאגידי המים? תאגיד 'מי שבע' בבאר שבע על הכוונת

תאגידי המים בישראל עומדים בפני מהפכה: משרד האנרגיה והתשתיות, בראשות השר אלי כהן, פרסם תזכיר חוק דרמטי שמציע לבטל את חובת התאגוד ברשויות מקומיות שיעמדו בקריטריונים מחמירים של יציבות פיננסית ותפעולית.  

במרכז השינוי – תאגידים בדרום כמו "מי שבע" (באר שבע ואופקים), שעשויים למצוא עצמם תחת בחינה מחודשת – לצד תאגידים נוספים בדרום:  
"פלגי מים" (אזור קריית גת ולכיש), "מי נגב דרום" (נתיבות ושדות נגב), "מי רהט" (עיריית רהט), "מי תמר" (אזור ים המלח ומועצה אזורית תמר), "עין גדי מים וביוב" ועוד.

רשויות יעילות יוכלו לבטל את התאגידים
לפי התזכיר, רשויות שיציגו נתונים טובים – כמו פחת מים נמוך, שיעור גבייה גבוה וניהול כספי תקין – יוכלו לנהל את משק המים באופן עצמאי, ללא תאגיד.  
עם זאת, הן יחויבו לנהל "משק כספי סגור": פתיחת חשבון בנק ייעודי לניהול ההכנסות וההוצאות בתחום המים והביוב בלבד, והתחייבות שהכספים ישמשו להשקעות במשק המים בלבד האם בעיריית באר שבע ירימו את הכפפה ויחסכו לתושבים הוצאות מיותרות?

השר אלי כהן: “נחסוך מאות מיליונים לציבור”
"מטרת החוק היא לחסוך מיליוני שקלים ולייעל את ניהול משק המים. מים הם מוצר בסיסי – ואסור שהם יהיו מקור לבזבוזים ולג'ובים מיותרים", הדגיש השר כהן. "הגיע הזמן להחזיר את השליטה לרשויות יעילות".

56 תאגידים – מאות תפקידים – וההבטחה לחיסכון
כיום פועלים בישראל 56 תאגידי מים וביוב, המאחדים את רוב הרשויות המקומיות, לצד 24 רשויות נוספות המחויבות להקים תאגיד אך טרם עשו זאת. התאגידים מעסיקים 56 מנכ"לים, מאות דירקטורים, עשרות יושבי ראש דירקטוריונים ועשרות סמנכ"לים – ועם החוק הקיים, המספר אף צפוי לגדול.  
המהלך שמקדם משרד האנרגיה צפוי לעצור את ההתרחבות הזו, לבטל מאות משרות מיותרות, ולהביא לחיסכון כספי משמעותי שיוכל לחזור ישירות לצרכנים – באמצעות השקעה בתשתיות או הפחתת תעריפי המים.

עיקרי התיקון המוצע:
- רשות מתואגדת תוכל לבטל את התאגיד ולנהל את המים בעצמה, בכפוף לעמידה בקריטריונים ברורים: יציבות פיננסית, פחת מים וגבייה תקינים.
- משק כספי סגור: חשבון בנק נפרד עבור הכנסות והוצאות המים בלבד, ללא אפשרות לשעבוד או שימוש חיצוני.
- פיקוח מוגבר: מינוי מנהל מים ייעודי, דרישות כשירות מחמירות, פיקוח חשבונאי מלא.
- הגבלת הוצאות: תקרת הוצאות הנהלה וכלליות על פי אחוז קבוע מההכנסות, הן בתאגידים והן ברשויות.
- הקלות רגולטוריות: לרשויות שיבחרו להמשיך עם תאגיד – יינתנו הקלות במינוי דירקטורים ומנכ"ל.
- שירותי מים פנימיים: גם הרשות עצמה תשלם בגין צריכת מים – לפי מחירי שוק.

הדרום מתכונן לשינויים
תאגיד "מי שבע", המשרת את באר שבע ואופקים כמו כל תאגידי המים האחרים, יידרש להציג נתונים טובים במיוחד אם ירצה לשרוד במתכונת הנוכחית. כך גם תאגידים שכנים כמו "מי נגב דרום" בנתיבות, "מי רהט" ברהט ו"פלגי מים" באזור לכיש-קריית גת.  
החלטת הרשויות האם להתאגד או לנהל את המים בעצמן – עשויה להשפיע ישירות על כיסו של כל תושב בנגב.

התנגדויות מהשטח: הזהרות מעלייה בתעריפים
למרות הכוונה לחסוך, רשות המים, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה מתריעים שהמהלך עלול להביא דווקא לייקור תעריפי המים בטווח הארוך, לפגוע בתחזוקת תשתיות ולגרום להשקעות חסר – במיוחד ברשויות קטנות או חלשות יותר.

רפורמה גדולה – עם השלכות דרמטיות
אם יאושר החוק, דרום הארץ – כמו גם כלל המדינה – יעמוד בפני שינוי עמוק בדרך ניהול אחד המשאבים החשובים ביותר: המים.  
תושבי באר שבע, אופקים, נתיבות, רהט וישובים נוספים בדרום – יגלו בקרוב אם יהיו שותפים למהפכה, או שיישארו תחת ניהול תאגידי.