מערכת בריאות הנפש קורסת: ''עלייה חדה במצוקה הנפשית בקרב צעירים בישראל''

מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביע על עלייה חדה ברמות המצוקה הנפשית בקרב צעירים בגילאי 18-30 בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". לדברי עורכות המחקר, ד"ר סתיו שפירא ופרופ' תהילה רפאלי, מדובר באחת הקבוצות שנפגעה באופן החמור ביותר, בשל ריבוי משרתי מילואים, בני ובנות זוג של חיילים, נפגעי מתקפת הנובה ועוד.

המחקר, שהתבסס על סקרים כמותיים בקרב צעירים לפני ואחרי המלחמה, מצא כי שיעור הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) זינק מ-25% לפני המלחמה ל-42% אחריה, כאשר בקרב מפונים מבתיהם הנתון אף עלה ל-60%. בנוסף, נמצאה עלייה בשיעורי הדיכאון והבדידות לצד ירידה בחוסן האישי ובתמיכה החברתית.

מערכת בריאות הנפש קרסה – המדינה לא הייתה מוכנה

במקביל לממצאי המחקר, דוח מבקר המדינה חשף לאחרונה כשלים חמורים במענה הנפשי שמעניקה המדינה לנפגעי המלחמה.

לפי הדוח, מערך בריאות הנפש בישראל, שסבל ממשברים עוד לפני 7 באוקטובר, קרס לחלוטין בימים הראשונים למלחמה. משרד הבריאות לא נערך למתן טיפולים נפשיים למפונים, אף שתכנון החירום הממשלתי צפה מראש תרחיש של פינוי מאות אלפים. בפועל, מערך הסיוע נשען ברובו על מתנדבים, אך משרד הבריאות לא ידע מי הם, לא בדק את הרקע וההכשרה שלהם ולא ניהל תיעוד של הטיפולים שניתנו.
 

המצב הקשה מתבטא גם בנתונים: כשליש מהישראלים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה או דיכאון, אך 90% מהם לא פנו לקבלת טיפול. הסיבה העיקרית: זמני המתנה ארוכים לקבלת טיפול פסיכיאטרי, שמגיעים עד חצי שנה ויותר בקופות החולים. המצב מחמיר ככל שמתרחקים ממרכז הארץ: בפריפריה ובבאר שבע במיוחד, ישנה מצוקה גדולה בתורים לרופאים מומחים. מי שיש לו כסף, פונה לרופא הפרטי (שהוא לפעמים אותו רופא שמטפל בו במרפאה הציבורית - רק בה אין תורים זמינים).

מחסור חמור בטיפול, פיקוח רופף על הנשק

על פי ממצאי דוח מבקר המדינה, שממצאים מתכתבים עם המחקר,  למרות הצורך הדחוף בסיוע נפשי, קופות החולים ומרכזי החוסן העניקו טיפול לפחות מ-1% מאוכלוסיית ישראל, כלומר רק אחד מכל 160 ישראלים קיבל טיפול. גם בקרב ניצולי טבח נובה, רבים לא קיבלו סיוע נפשי למרות החשיפה לטראומה קיצונית. המבקר קובע כי מערכת בריאות הנפש "התנהלה ללא תורה סדורה וללא רצף טיפולי".

למרות העלייה בפניות לסיוע, גם הפיקוח על מתן רישיונות נשק נפגע קשות. שיעור הצהרות הבריאות שהועברו לבדיקת משרד הבריאות ירד מכ-10% ב-2020 ל-3% בלבד ב-2024, למרות עלייה חדה במספר הבקשות לרישיון נשק. המבקר מזהיר כי הפיקוח החסר מסכן חיי אדם.

קריאה דחופה לשינוי מדיניות

החוקרות מאוניברסיטת בן גוריון מדגישות כי יש להכיר בצעירים כקבוצת סיכון ולהתאים עבורם שירותי בריאות הנפש ממוקדי טראומה. לצד זאת, דוח המבקר קורא לגיבוש תוכניות לאומיות שיבטיחו טיפול מהיר ואפקטיבי לפגועי נפש, חיזוק מערך בריאות הנפש ושיפור רמת הפיקוח על מתן שירותים בתחום.

למרות ההיקף העצום של הנפגעים, המדינה טרם סיפקה פתרונות מספקים – והמחיר עלול להיות כבד עוד יותר בטווח הארוך.