עתיד מזוהם: ישראל לא תשיג אפס פליטות פחמן עד 2050 ללא צעדים נוספים

בעוד ההשקעה בטכנולוגיות ירוקות נמצאת במרכז מאמצי האקלים העולמיים, מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שפורסם בכתב העת Nature Sustainability, קובע כי ישראל לא תוכל להגיע ליעד של אפס פליטות פחמן עד 2050 ללא טיפול בגורמים נוספים כגון גידול האוכלוסייה ודפוסי הצריכה האישית.
המודל, שפותח על ידי צוות חוקרים מהמחלקות להנדסה תעשייתית וניהול ולמדעי הסביבה, גיאואינפורמטיקה ותכנון ערים, בחן את השפעת פיתוחים טכנולוגיים, שימוש במשאבים והתפתחות דמוגרפית על הפחתת פליטות גזי החממה. ממצאיו מצביעים על כך שלמרות השקעות משמעותיות באנרגיה מתחדשת, תחבורה ירוקה ובנייה חכמה, הפליטות לאדם יופחתו רק ב-65%, ואילו סך פליטות הפחמן של ישראל יקטן ב-33% בלבד – נתון נמוך מהיעדים שנקבעו.
"טכנולוגיה לבדה לא תספיק"
פרופ' רזיאל רימר, אחד החוקרים הראשיים, מדגיש כי ההתקדמות בטכנולוגיה ובתשתיות אינה מספיקה: "השגת 100% ייצור חשמל ממקורות מתחדשים הוא צעד חיוני, אך ללא טיפול בתחומים כמו ייצור מזון ושינוי דפוסי צריכה, היעדים לא יושגו."
המודל גם מזהיר כי גידול האוכלוסייה בישראל, הגבוה יחסית למדינות מפותחות אחרות, עלול להגביר את התלות ביבוא מזון, דווקא בעידן של חוסר ביטחון תזונתי עולמי. הדבר מחייב פיתוח פתרונות חקלאיים חדשניים לשיפור הקיימות והפחתת פליטות.
השלכות על חוק האקלים והמדיניות העתידית
ממצאי המחקר רלוונטיים במיוחד בעת קידום חוק האקלים בכנסת, אשר מטרתו לעגן תכניות ארציות להפחתת פליטות. לטענת החוקרים, כל מדיניות סביבתית חייבת לשלב התייחסות גם לגורמים דמוגרפיים ושינויי צריכה, לצד פיתוחים טכנולוגיים.
המודל, שנתמך על ידי גופי מחקר וממשל ובהם נגה – ניהול מערכת החשמל, משרד האנרגיה והתשתיות ומרכז בן-גוריון לאנרגיה וקיימות, יכול לשמש ככלי לקבלת החלטות גם במדינות נוספות בעולם, אשר מתמודדות עם אתגרים דומים.
לקריאת המחקר המלא:
doi.org/10.1038/s41893-024-01440-5