דור שלישי בארץ, מתגייסים לצה''ל - אך המדינה מבקשת לגרש אותם: בית המשפט יפסוק בגורל העבריים מדימונה

ביום שלישי יתקיים דיון גורלי בבית הדין לעררים בירושלים נגד חלטת שר הפנים, אשר יכריע את מעמד קהילת העבריים מדימונה
send whatsapp messsage send FB messsage
דור שלישי בארץ, מתגייסים לצה''ל - אך המדינה מבקשת לגרש אותם: בית המשפט יפסוק בגורל העבריים מדימונה ביקור שגריר ארה''ב בקהילת העבריים (צילום: שגרירות ארה''ב בישראל)

ביום שלישי הקרוב, 14 בינואר 2025, בשעה 10:00, יתקיים דיון בבית הדין לעררים בירושלים, במסגרת בתי הדין לאוכלוסין והגירה במשרד המשפטים. הדיון, בראשות כב' הדיין חנניה גוגנהיים, יעסוק בערר שהוגש נגד החלטות שר הפנים משנת 2023, הנוגעות למעמדם של חלק מחברי קהילת העבריים מדימונה.
לפני שלושה חודשים, בדיון מכריע בבית הדין לעררים בבאר שבע, פסק הדיין מיכאל זילברשמיד כי עניינם של העותרים יוחזר להחלטת משרד הפנים. פסק הדין אפשר למדינה לגרשם תוך 30 יום, אם לא יוסדר מעמדם. בקהילה תיארו את פסק הדין כ"חלש ומאכזב", המתעלם מהתרומה של חברי הקהילה לחברה הישראלית.


על אף נטייתה הפציפיסטית של הקהילה בעבר, בשנת 2004 החלו בני הקהילה להתגייס לצה"ל. החלטה זו, שפתחה דלת לאחוזי גיוס גבוהים במיוחד, הובילה בשנת 2012 להבטחה ממשרד הפנים כי המתגייסים יקבלו אזרחות להם ולמשפחותיהם בתום השירות. למרות זאת, הבטחה זו לא יושמה במלואה


בשנת 2003 החליט שר הפנים דאז, אברהם פורז, להסדיר את מעמדם של כל בני הקהילה בישראל, אך בפועל נותרו עשרות משפחות ללא מעמד. מתוך 135 חברי קהילה שנותרו ללא מעמד, רק 49 הגישו בקשות למעמד בשנת 2015, אשר נדחו ב-2021. ההחלטה הובילה לדרישה לגירושם, למרות שחלקם דור שני ושלישי שנולדו וגדלו בישראל. חברי קהילת העבריים משרתים בצה''ל.

חברי קהילת העבריים מדימונה מתמודדים עם תנאים קשים. "אנו משרתים בצה"ל, נאמנים למדינה, אך לא זוכים להכרה בסיסית", ציינו בקהילה.

מאבק על הזהות והמעמד: קהילת העבריים מדימונה ממשיכה להיאבק על הכרה מלאה בישראל

מאז שנת 1969, בה הגיעה קהילת העבריים לישראל, קיימות מחלוקות מתמשכות בינה לבין הממשלה. המדינה סירבה להכיר בהגדרתם העצמית כ"בני ישראל" והטילה ספק ביהדותם. בשנת 1991 הוענק לחברי הקהילה מעמד של תושב ארעי לפרק זמן מוגבל, שחודש שוב ב-1995. בסוף 2003, תחת הנהגתו של שר הפנים אברהם פורז, קיבלו כל חברי הקהילה מעמד של תושבי קבע. בשנת 2006 הוכרה הקהילה בדימונה כקיבוץ עירוני, צעד נוסף להכרה במעמדם, אך עדיין לא כמעמד מלא של אזרחים.

על אף נטייתה הפציפיסטית של הקהילה בעבר, בשנת 2004 החלו בני הקהילה להתגייס לצה"ל. החלטה זו, שפתחה דלת לאחוזי גיוס גבוהים במיוחד, הובילה בשנת 2012 להבטחה ממשרד הפנים כי המתגייסים יקבלו אזרחות להם ולמשפחותיהם בתום השירות. למרות זאת, הבטחה זו לא יושמה במלואה. חיילים בני הקהילה מוצאים עצמם במדי צה"ל, לעיתים בתפקידים קרביים, מבלי להיות מוכרים כאזרחים עד לסיום השירות. הדבר יצר היסוס בקרב חברי הקהילה לשלוח את ילדיהם להתגייס לצבא ההגנה לישראל.

בשנת 2017 פנה רפאל בן ישראל, פעיל בולט בקהילה, למשרד הפנים בבקשה להסדיר את מעמדם של כ-100 חברי קהילה שנותרו ללא מעמד. במקום זאת, באפריל 2021, הוציא משרד הפנים צווי גירוש ל-60 מהם. הקהילה, בעזרת קמפיין ברשתות החברתיות, הצליחה לעכב את מימוש הצווים, אך המאבק רחוק מלהסתיים.

ב-19 באוקטובר 2024, נפל סמל אלישי יונג, החלל הראשון מקהילת העבריים, בקרב בג'באליה במלחמת חרבות ברזל. מותו זעזע את הקהילה והביא לקדמת הבמה את שאלת ההכרה בזכויותיהם של חברי הקהילה, אשר נאמנותם למדינה מוכחת פעם אחר פעם, אך הם עדיין נדרשים להיאבק על מעמד ואזרחות בסיסית.
קהילת העבריים, שהייתה ועודנה תורמת משמעותית לחברה הישראלית, ממשיכה לדרוש צדק והכרה מלאה בזכויותיה. המאבק הפך לסמל של מאבק אזרחי רחב יותר על עקרונות השוויון והזכויות במדינה.