''הנגב במצור – חייבים לפעול עכשיו'': עו''ד מור סיון אדרי על גל הפשיעה שמטלטל את באר שבע והסביבה

משהו קורה בנגב - בחודשים שאחרי שוך הלחימה העצימה בעזה. מקרי פשיעה ואלימות הופכים לשגרה מסוכנת, והתחושה ברחובות באר שבע היא של חשש. עורכת הדין מור סיון אדרי, דמות מוכרת במאבק בפשיעה בדרום, מספרת על המציאות הלא פשוטה שהיא ותושבי האזור חווים מדי יום.
"ביום שבת האחרון קיבלתי איומים לנייד שלי ממספר לא מוכר," מספרת אדרי. "אני כבר רגילה להודעות נאצה באינסטגרם ובפייסבוק, אבל כשזה מגיע לנייד האישי שלי – זה מרגיש אחרת."
אדרי, עו"ד ותיקה, יועצת פוליטית ותקשורתית, מעידה כי היא מקדישה חלק ניכר מזמנה להעלאת מודעות לבעיות הפשיעה בנגב. “אני לא שייכת לאף מפלגה, ואני מדברת רק מטעם עצמי. אבל ברור לי שהמאבק הזה מעצבן אנשים מסוימים.”
היא מספרת כי תגובות זועמות מגיעות במיוחד לאחר שהיא מדברת בגלוי על תופעות כמו הברחות נשק, תאונות דרכים שנגרמות על ידי נהגים צעירים וללא רישיון, ואפילו ירי חי במהלך חתונות במגזר הבדואי.
"אין דין ואין דיין"
"הנגב הפך למקום שבו אין דין ואין דיין," אומרת אדרי בעצב. “גרתי שנתיים בנס ציונה, וכשחזרתי לבאר שבע – קיבלתי הלם. הכבישים כאן מסוכנים, החניות מתמלאות בכלי רכב ללא רישוי, ואנשים מפחדים לצאת מהבית בערב.”
היא מביאה דוגמה לתאונה קטלנית שאירעה בכניסה לעומר לפני שבועיים בלבד: "אדם צעיר, אב לשלושה ילדים, נהרג כשהיה בדרכו לעבודה. טויוטה לנד קרוזר שנהג בה נער בן 16, בלי רישיון או ביטוח, עבר באור אדום ב-100 קמ"ש והתנגש בו. אותו נער מסתובב חופשי, ללא כתב אישום, והאלמנה נשארה לבד עם שלושה ילדים." אדרי מוסיפה בכאב: "היא פנתה אליי אחרי שאף אחד לא עזר לה. היא צריכה לתבוע את הביטוח של בעלה, בזמן שהאדם שגרם למותו חי כרגיל."

היעדר תגובה מהמדינה
לדברי אדרי, התחושה היא שהמדינה לא עושה מספיק. “כל עוד לא יהיו פעולות משמעותיות – נמשיך לראות את התופעות האלו. חייבים להציב מחסומים, לבצע פשיטות יזומות על מוקדי פשיעה ולתגבר את כוחות המשטרה בנגב.” במהלך השיחה, היא מזכירה מקרים של גביית דמי חסות (פרוטקשן) מבעלי עסקים קטנים, התפשטות כנופיות חמושות וריבוי מקרי גניבות רכב. "אנחנו חיים במציאות שבה נשים מפחדות לצאת לרחוב לבד בערב. זה פשוט לא הגיוני במדינה שלנו."
התגובה המפתיעה של המשטרה
למרות הביקורת החריפה על המצב, אדרי מספרת שהמשטרה הגיבה בצורה יוצאת דופן כאשר דיווחה על האיום שהתקבל בנייד שלה.
"השוטר היישובי בעומר המליץ לי להתקשר מיד ל-100, והקצין התורן שלח ניידת שאספה אותי לתחנה," היא מספרת. “הם התייחסו לנושא ברצינות, חקרו את האיום ותגברו את הסיורים בשכונה שלי.” "זה נותן לי תקווה," היא מוסיפה. "יש כוחות שאכפת להם, אבל אין להם מספיק משאבים."
"אסור לשתוק"
למרות האיומים, אדרי אינה מתכוונת לשתוק. "אף אחד לא ישתיק אותי. אני כאן כדי להיאבק על הבית שלי ועל הבית של כולנו. הנגב הוא לא שטח הפקר, ואנחנו לא נוותר עד שהמצב ישתנה."
לדבריה, הדרך לשיפור עוברת במעורבות ציבורית ובלחץ מתמשך על מקבלי ההחלטות. "ככל שיותר אנשים יצטרפו למאבק, כך יהיה קשה יותר להתעלם מאיתנו."
אדרי מסכמת: "הנגב הוא הבית שלנו – ואנחנו ניאבק עליו בכל הכוח. הפשיעה לא תנצח אותנו."
על תפיסת מי שאיימו עליה היא כתבה בדף תושבי עומר: ‘’אני מביעה את תודתי והערכתי העמוקה למשטרת ישראל על הפעולה המהירה, היעילה והמקצועית שהובילה למעצרו של החשוד, תושב תל שבע, ששלח אליי איומים באמצעות טלפון חד-פעמי''.
‘’בתוך זמן קצר הצליחה המשטרה, בעזרת טכנולוגיות מתקדמות ושיתוף פעולה פנימי, להתחקות אחר עקבותיו של החשוד ולשים קץ למעשיו''.
‘’המהירות והנחישות שבהן פעלה המשטרה מחזקות את תחושת הביטחון שלי ושל כל מי שמבקש לעמוד באומץ כנגד הפשיעה. זהו מסר ברור: אף אחד לא מעל החוק, ואין מקום במדינת ישראל למעשי אלימות ואיומים על מי שמביע את דעתו''.
‘’אני קוראת לכולנו להמשיך ולפעול יחד, בנחישות ובאחריות, למען חברה בטוחה, הוגנת וצודקת יותר''.