בצל הטראומה של 7/10: מה נותן לתושבי העוטף את הכוח להתמודד?
כיצד מתמודדים תושבי קהילות העוטף עם הטראומה של ה-7 באוקטובר? מחקר חדש ומקיף, שנערך על ידי הדוקטורנטית ניצן אילון מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מספק תשובות מרתקות לשאלות אלו. אילון, תושבת נתיב העשרה, עברה את האירוע מקרוב, כאשר מחבלים נתפסו בגינתה. בעקבות החוויה האישית, פתחה אילון במחקר שמטרתו להבין את הכוחות והמשאבים שמסייעים לתושבי העוטף להתמודד.
המחקר, שנערך בהנחיית פרופ' ארנה בראון-לבינסון, סקר כ-600 תושבים בטווח גילאים רחב (18-91) ובחן את תגובות הלחץ של תושבי העוטף, תוך מדידת חוסן קהילתי, תחושת קוהרנטיות ואמון בצבא. ממצאי המחקר מצביעים על חוסן קהילתי גבוה בכל היישובים (ממוצע 3.54 מתוך 7), לצד תחושת קוהרנטיות (4.44 מתוך 7). עם זאת, רמת האמון בצבא היתה נמוכה יחסית (2.33 מתוך 5).
השפעת הגיל והמגדר על תגובות הלחץ
מהמחקר עולה כי תושבים צעירים בגילאים 18-30 הם הקבוצה החרדה ביותר, בעוד המבוגרים (61 ומעלה) הפגינו עמידות גבוהה יותר. נשים, לעומת גברים, דיווחו על מצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר, רמות איכות חיים נמוכות יותר והשתמשו בסגנונות התמודדות רגשיים – דבר שהמחקר מייחס להבדלים פסיכולוגיים מגדריים.
החוסן הקהילתי ותפקידו בהפחתת לחץ
בנוסף, נבדקו ההבדלים בין מייסדי היישובים לבין הדור הצעיר. נמצא כי החוסן הקהילתי גבוה יותר בקרב המייסדים בהשוואה לתושבים הצעירים, מה שעוזר להם בהתמודדות עם החרדה והדיכאון הנובעים מהאירועים הקשים. מחקרים מראים כי משאבים כמו תחושת קוהרנטיות, חוסן קהילתי ואמון בצבא מסייעים בהפחתת תגובות לחץ, ומאפשרים לאנשים למצוא הגיון ומשמעות גם בזמנים קשים.
מה צופן העתיד?
"המיקוד הייחודי של המחקר שלנו בוחן את הקשר בין האישיות והמשאבים של תושבי העוטף לבין יכולתם להתאושש," ציינה אילון. "למרות החוסן שמופגן בקהילות, עדיין ישנם אתגרים רבים בעקבות המלחמה והמצב הבלתי יציב."
פרופ' בראון-לבינסון מסכמת: "הצלחנו להעמיק את ההבנה לגבי המשאבים שמסייעים לתושבים לשוב ולהרים ראש. עלינו לוודא שכל הקבוצות מצליחות להתמודד עם השבר ולצמוח מחדש."