תקציב 2025 הולך להנחית מכה קשה על תושבי באר שבע והנגב: אלה הגזירות המתוכננות
באר שבע והנגב, האזורים שמתמודדים כבר שנים עם קשיים כלכליים וחברתיים, עומדים בפני מציאות מורכבת עוד יותר עם אישור תקציב המדינה החדש לשנת 2025. התקציב, הכולל שורה של גזירות כלכליות, צפוי לפגוע משמעותית בשכבות החלשות בעיר ובאזור הנגב כולו, שספג לפני כשנה מתקפת טרור רצחנית, שהיום הוא יום האבל הלאומי לזכר קורבנותיה וחללי כוחות הביטחון וההצלה שנפלו בקרבות הבלימה.
כמעט 70,000 מתושבי באר שבע מקבלים גמלת אזרח ותיק, כולל אלו הנזקקים להשלמת הכנסה. נתון זה משקף את הפגיעות של חלקים רחבים באוכלוסייה לשינויים הכלכליים הקרובים. בנוסף, 34% מתושבי העיר מקבלים קצבת ילדים, מה שמעיד על שיעור גבוה של משפחות הזקוקות לתמיכה כלכלית משמעותית.
פירוט הגזירות המתוכננות:
הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי: אחת הגזירות הקשות ביותר. במסגרת התקציב המתוכנן, לא תתבצע התאמה של קצבאות האזרחים הוותיקים, הנכים והילדים לשיעור האינפלציה. אם תיושם ההקפאה, אזרחים אלו עלולים לספוג ירידה ריאלית של 4% בקצבאותיהם, מה שיפגע במקבלי הקצבאות הרבים בבאר שבע.
הקפאת השכר הממוצע במשק ושכר המינימום: גזירה זו תביא להקפאת שכר המינימום, שעלה השנה ל-5,880 ש"ח, ולא יעלה לשכר המיועד של 6,000 ש"ח בשנת 2025. עבור תושבי באר שבע, בה כרבע מהשכירים משתכרים מתחת לשכר מינימום, מדובר בפגיעה נוספת.
הקפאת מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי: התוכנית להקפאת העלאת מדרגות מס הכנסה והקפאת נקודות הזיכוי, צפויה לגרום לכך שציבור השכירים בעיר ייאלץ לשלם מס גבוה יותר על חלק מהשכר, ללא הגדלת ההקלות.
הטלת מס על קרנות השתלמות: אחת מהגזירות המכוונות בעיקר לעובדי המגזר הציבורי, תטיל מס על קרנות השתלמות מעבר לשנה השביעית, דבר שעלול לפגוע בעובדי המדינה והציבור הגדולים בבאר שבע ובנגב.
כמעט 70,000 מתושבי באר שבע מקבלים גמלת אזרח ותיק, כולל אלו הנזקקים להשלמת הכנסה. נתון זה משקף את הפגיעות של חלקים רחבים באוכלוסייה לשינויים הכלכליים הקרובים. בנוסף, 34% מתושבי העיר מקבלים קצבת ילדים, מה שמעיד על שיעור גבוה של משפחות הזקוקות לתמיכה כלכלית משמעותית.
מבחינת עובדים, כרבע מהשכירים בבאר שבע משתכרים מתחת לשכר המינימום, וכמעט 6% מהתושבים מקבלים קצבאות נכות, שיעור הגבוה מהממוצע הארצי. תוסיפו לכך את ההתייקרות בשכר הדירה, העלייה בארנונה כתוצאה מהעדכון האוטומטי ותוספת אגרת השמירה, והשכירים בבאר שבע נאלצים להתמודד עם נטל כלכלי כבד במיוחד.
פגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר
אחת התופעות המדאיגות ביותר בעיר היא ההגירה השלילית, כאשר תושבים רבים עוזבים את העיר בשל המחסור בהזדמנויות כלכליות והכבדות ההולכות ומתגברות על יוקר המחיה. החשש הגדול כעת הוא שהגזירות המתוכננות, הכוללות העלאות מיסים והקפאת קצבאות, יחריפו את המצב ויובילו לפגיעה נוספת באוכלוסיות החלשות ביותר.
"מדובר בגזירות שלא ישאירו לתושבים כאן אוויר לנשימה," מספרת תושבת העיר אשר היא ובעלה מקבלים קצבת נכות: "אנחנו כבר מתקשים לגמור את החודש, ואם גם הקצבאות יוקפאו, המצב יהפוך לבלתי נסבל. הכל התייקר, במיוחד מזון. התרופות התייקרו. בגדים אני לא קונה ואם אני כבר קונה משהו זה או יד שניה או בנחויות הזולות. מספרה שנים אני לא הולכת."
גזירות התקציב פוגעות בעיקר בשוליים הרכים של החברה הישראלית - הפריפריה בדרום ובצפון, שגם ספגה את מתקפת הטרור וגם עשרות אלפים מתושביה הפכו פליטים בארצם. קיבוצים רבים בעוטף, שבאר שבע הייתה עבורם מרכז עירוני שוקק, מפונים - אחרי שחברים נרצחו או נחטפו והקיבוצים ספגו הרס נוראי.
האם הממשלה תיכנס מתחת לאלונקה ותבטל משרדים?
על פי ההצעה, ייסגרו חמישה משרדים ממשלתיים, אך הדיונים סביב הסוגיה עדיין בעיצומם. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, יהיה זה שיצטרך להגיע להסכמות עם ראשי המפלגות, כאשר המפתח לפשרה טמון ככל הנראה בויתור על תפקיד אחד בכל מפלגה. הצעת האוצר המקורית הייתה לסגור בין 10 ל-12 משרדים, אך ההתנגדות הרבה שהביעה הממשלה והשרים המכהנים טרפדה את התוכנית המקורית.
המאבק על סגירת המשרדים צפוי להיות קשה, כאשר שרים שיומלץ על סגירת משרדיהם או ביטול משרותיהם, עלולים להתנגד בתוקף לשינוי. בשנים האחרונות, ריבוי משרדים ממשלתיים הפך לנושא רגיש פוליטית, שכן כל משרד מייצג מוקד כוח והשפעה משמעותי עבור המפלגות וראשיהן. סגירת משרדים מציבה אתגר פוליטי לא קטן, במיוחד כאשר מדובר במהלך שמטרתו לחסוך במשאבים ולייעל את ניהול הממשלה בתקופה של גירעון תקציבי כבד.
בשל הקושי הפוליטי לסגור משרדי ממשלה, ככל הנראה יטצרכו באוצר מלצוא חלופה אחרת, בצורה של עוד מס או עוד היטל על הציבור.