''עבורי, שמחת תורה הפכה ליום הנורא'': השיר המרגש של תושב באר שבע לדודו שנפל בקרב

‘’רציתי בסך הכל לפרסם שיר לזכר דודי האהוב, רב-סמל מתקדם אלון ברד ז"ל, בן 37 מבאר שבע, חוקר בתחנת רהט נפל במלחמה בקרב על קיבוץ רעים, במתקפת הטרור של ה-7.10'', אומר לנו אחיינו, שי לגזיאל. ‘’הינה חלפה לה שנה, כמעט שנה בדיוק על פי התאריכים העבריים. 101 חטופים עדיין בעזה, שמלחמה שלא נפסקת''.
‘’הוא מאוד חסר לי. כל שאני יכול לעשות זה להתפלל, לפעמים יום אחרי יום, לעילוי נשמתו. הגעגועים קשים. ככל שאני יכול, אני עולה לבית העלמין. זאת הייתה עבורי שנה מאוד קשה, אין יום שאין דמעות'', אומר שי.
רס"מ אלון ברד ז"ל היה בתפקידו חוקר בתחנת רהט ונפל בקרב ברעים. הוא הותיר אחריו רעיה ושלושה ילדים. סגן מפקד התחנה רפ"ק יצחק יונה ספד בהלווייתו: "נפלת בקרב עם מחבלים בני עוולה במסיבה סמוך לחניון רעים בעודך נלחם עד טיפת דמך האחרונה ומגן בגופך על אזרחים חפים מפשע. נלחמת… עד שכוחך לא יכל עוד".

סיפור חייו מובא באתר הזיכרון של משטרת ישראל: בנם של שרה ויעקב. נולד ביום י"ג באדר תשמ"ה (6.3.1985) בבאר שבע. אח לנטלי ודיקלה. ביום 5.1.2012 התגייס למשטרת ישראל ושירת במחוז דרום. אלון נישא לאורלי ולזוג שלושה ילדים: אריאל רון ואלה. רב סמל מתקדם אלון ברד נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023) בן שלושים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ושתי אחיות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב סמל בכיר''.
שי לגזיאל, אחיינו, כותב לו:
‘’שעה 6 וחצי בבוקר. שמחת תורה. היום הכי כואב ונורא בשנה. היום הנורא. הלב מדמם על 1400 הרוגים. לא נתפס לא מעקל ועוד 230 חטופים.
איזה טבח נוראי .כמה קיבוצים נשטפו בדם .מה בני הבליעל עשו שם.רצחו.שרפו אנסו זה חיות אדם? חיות אוכלות את טרף יומם.אילו מפלצות לא בני אדם שצמאים לשתות דם.מאותו יום שבת .אני מושבת.כואב דומע לראות תמונות של חיילים שוטרים אזרחים נשים ילדים וטף .שנרצחו ונחטפו בחטף.שלא חטאו במאומה.
והארץ בטראומה . זה סתיו כואב. הלב דואב. רק לחשוב שבראש השנה כולם אמרו תכלה שנה וקללותיה והנה "שנה שנבכה עליה": 1400 הרוגים הלב מדמם ופצוע.

לחשוב שלפני חודש הם שמחו בחג סוכות ועכשיו הם בבית הקברות. נערים שבילו במסיבה ברעים עכשיו אני בוכה על זיו העלומים.
ומה יעשו כל הרועדים .רק מצבע אדום ואזעקות רועדים די! שבענו מבצעים לא עוד .
עכשיו אומר לעם "אנחנו ננצח ביחד" היום הנורא. נכון בתשרי מריחים את הסתיו והימים הנוראים. ונכון שאנחנו מרגישים ככה בדיוק כמו לפני 50 שנים ביום הפתע של מלחמת יום הכיפורים.
יום שמחת תורה נהיה היום הנורא . לא משנה שמאל, ימין, דתי, חילוני. כולנו כאיש אחד יהודים .בראש השנה אומרים במוסף היום הרת עולם .ובשבילי אני והארץ וכולם דומם . מי היה מאמין. איזה עוז וגבורה לחיילנו ברצועה.נ ייחל ונזכור תמיד בנפשנו "זה לא יישכח לעולם .לעולם לא עוד"
זה יהיה בנפשנו בקיבוצינו בארצנו בדמנו ובראשנו עד סוף חיינו .הייתי רוצה לחזור בשעון ל-6 באוקטובר.העיקר לא לראות את השבר .אנחנו נקום על רגלינו למען עתיד ילדינו ונכדינו . לעולם לא נשכח. המדינה לא תחזור להיות אותו דבר. כי זה היה היום הנורא .לא נישבר כי עם ישראל חי וקיים לנצח .ואנחנו מתפללים לאל שננצח .כתבתי מאמר זה בדמעות''.