מאבק על עתיד מזרח דימונה: בין פיתוח עירוני לזכויות תושבים ושמירת הטבע
מזרח דימונה נמצא במוקד מאבק מורכב המשלב סוגיות של פיתוח עירוני, זכויות אדם ושמירת הטבע. תוכנית רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להקמת רובע חדש של כ-10,000 יחידות דיור על שטח של 8,800 דונם נתקלת בהתנגדות נחרצת מצד תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר ראס ג'ראבה וארגוני סביבה.
התוכנית, הכוללת גם 400,000 מ"ר שטחי תעסוקה ו-43,000 מ"ר מסחר, מעוררת דילמות מורכבות. החברה להגנת הטבע טוענת כי השטח מאופיין בערכי טבע ייחודיים, כולל מסדרונות אקולוגיים ובתי גידול נדירים לצמחים כמו נרקיסים. הארגון מדגיש את חשיבות השטח מבחינה אקולוגית ונופית, ומציין כי התוכנית עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך במערכות טבעיות חשובות.
מנגד, כ-500 תושבי ראס ג'ראבה, בתמיכת ארגוני זכויות אדם, דורשים להיכלל בתוכנית החדשה. הם טוענים כי דימונה היא מרכז חייהם וכי הם כבר משולבים במרקם החברתי והכלכלי של העיר. המתנגדים מזכירים את ההיסטוריה של דימונה בקליטת קהילות מגוונות ומבקשים יחס דומה. הם מדגישים את הקשר ההיסטורי שלהם לאדמות אלו ואת הצורך בפתרון דיור הולם שישמר את זהותם התרבותית.
סוגיית הפיתוח העירוני בדימונה מתקשרת גם לתוכניות רחבות יותר לפיתוח הנגב. במקביל למאבק על הרובע החדש, דימונה מארחת מחר את הכנס "הנגב ממריא מנבטים", ביוזמת העירייה ומטה המאבק נגד הקמת נמל תעופה ברמת דוד. הכנס, בהשתתפות שרת התחבורה מירי רגב והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, מהווה ניסיון להפעיל לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו ורשויות התכנון לקדם את הקמת שדה התעופה בנבטים.
מנגד, כ-500 תושבי ראס ג'ראבה, בתמיכת ארגוני זכויות אדם, דורשים להיכלל בתוכנית החדשה. הם טוענים כי דימונה היא מרכז חייהם וכי הם כבר משולבים במרקם החברתי והכלכלי של העיר
הרעיון להקים שדה תעופה בינלאומי בנבטים אינו חדש, ובעבר הוצג כפתרון שעשוי לספק הזדמנויות תעסוקה משמעותיות לאוכלוסייה הבדואית באזור. התומכים ברעיון טוענים כי פרויקט בסדר גודל כזה יכול לסייע בהפחתת שיעורי האבטלה והפשיעה בקרב האוכלוסייה הבדואית, תוך יצירת מנוע צמיחה כלכלי לכל אזור הנגב.
עם זאת, המאבק הנוכחי על שטחי מזרח דימונה מדגיש את המורכבות של שילוב האוכלוסייה הבדואית בתוכניות הפיתוח האזוריות. בעוד שפרויקטים כמו שדה התעופה בנבטים מוצגים כהזדמנות כלכלית, הניסיון לפנות את תושבי ראס ג'ראבה מאדמותיהם מעורר התנגדות עזה ומדגיש את הצורך בגישה רגישה יותר לזכויות ולצרכים של האוכלוסייה המקומית.
הדיון סביב עתיד מזרח דימונה מעלה שאלות רחבות יותר על אופי הפיתוח בנגב. האם ניתן לאזן בין הצורך בפיתוח עירוני ותשתיתי לבין שמירה על ערכי טבע ונוף? כיצד ניתן לשלב את האוכלוסייה הבדואית בתהליכי הפיתוח באופן שיכבד את זכויותיהם ומורשתם? ומהו המודל הנכון לפיתוח עירוני בר-קיימא באזור המאופיין במגוון אתגרים סביבתיים וחברתיים?
ההחלטות שיתקבלו בנוגע לרובע החדש בדימונה ולפרויקטים אחרים באזור עשויות להוות תקדים משמעותי לתכנון עירוני בנגב כולו. הן ישפיעו לא רק על עתידה של דימונה, אלא גם על היחסים בין קהילות שונות באזור, על שימור המערכות האקולוגיות הייחודיות של הנגב, ועל המודל הכלכלי והחברתי שיעצב את האזור בעשורים הקרובים.
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
