קרב הירושה על תפקיד הרב של באר שבע: הציבור סוער, המערכת הפוליטית נזהרת בלשונה | פרוייקט מיוחד
בחירה או המלכה? שאלת בחירת רב העיר באר שבע מסעירה את הציבור בעיר, שעדיין כואב את לכתו, בטרם עת, של הרב יהודה דרעי זצ''ל, אשר נפטר בעקבות מחלה לפני שבועיים והוא בן 66 בלבד.
במהלך הלווייתו של הרב יהודה דרעי, שהובא למנוחות בבית העלמין סנהדריה בירושלים, הרב הראשי לישראל היוצא, יצחק יוסף, אמר: ״בהזדמנות זו אנחנו רוצים להכתיר את בנו, רבי אברהם דרעי. אני יודע שזה היה רצונו של המנוח. הוא רצה שבנו יישב תחתיו. אנחנו ממליכים אותו עכשיו, שאף אחד לא יהין חס ושלום להפר את הדבר הזה. נמצא פה ראש העיר. הוא שומע את הדברים״.
דברי הרב יוסף עוררו סערה בבאר שבע והציתו שורת שמועות, שלא מכבדות לא את המעמד ולא את כבודה של המשרה. רב העיר הינו אחד התפקידים המרכזיים בבאר שבע, הנוגע לחיי כלל התושבים, חרדים, דתיים, מסורתיים וחילוניים כאחד. לרב העיר ואב בתי הדין נגיעה בכל תחומי החיים: לידה ופטירה, נישואים וגירושין, כשרות, חיי קהילה, המרחב הציבורי וענייני השבת. משך 27 שנות כהונתו, הרב דרעי זצ''ל התאפיין כמי שמעדיף לנהל את העניין מתוך שיח, הבנה והסכמה. מי שעבדו במחיצתו מדברים על רב נעים הליכות וקשוב לקהילה.
יחסיו עם ראש עיריית באר שבע היו מעולים, כפי שראש העירייה נתן להם ביטוי בדברי ההספד שנשא.
אלא שפטירתו בטרם עת של הרב יהודה דרעי פתח קרב ירושה, שמטבע הדברים - מעורר רגשות ויצרים אצל כלל הציבור: ''לא יצניחו ולא ימליכו רב מחוץ לעיר. יש לנו מועמד מקומי והוא הרב יורם כהן ובכל מקרה, צריך להיות הליך בחירה שקוף ונקי'', אומר מיקי מרוביץ', איש נלד''ן שגם מרבה להתנדב ולסייע בקהילה. ‘’מדובר בתפקיד רם, בעל השפעה, לשנים רבות. הרב הנבחר צריך להיות חלק מקונצנזוס ולא מוכתב לעיר על ידי גורמים חיצוניים''.
שלא ברצונם, המועמדים לתפקיד נקלעו לסערה ציבורית. טרם נקבעה רשימה סופית של מועמדים וגם כאשר זו תיקבע, הליך הבחירה יהיה נתון לפיקוח הדוק, מכל הכיוונים. אך זה לא מרגיע את הסערה הציבורית הוטענות המועלות ברשתות חברתיות, אשר בלשון זהירה, רומזות על דילים מדילים שונים, חלקם על גבול המאוד בלתי סביר, מבחינת לוח הזמנים והדמויות המעורבות.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם אם העושים במלאכה מאוד ירצו מכך, אי אפשר לנתק את הפוליטיקה מהמינוי ובעידן של רשתות חברתיות, אי אפשרלמנוע את כל תיאוריות הקונספירציה סביב הליך המינוי. היד קלה על המקלדת, לפעמים קלה מדי…
הרב יהודה דרעי זצ''ל נפטר כאשר מבחינת גילו ומעמדו בציבור יכול היה לתרום עוד שנים רבות של עשייה והיו שדיברו על מינויו כרב ראשי לישראל. כאשר חלה, רבים סברו כי הרב יחלים ולא תיארו לעצמם סוף כל כך טרגי. על רקע זה, אולי צריך להבין את הדברים שאמר הרב יצחק יוסף במהלך ההלוויה. ‘’בעת מסע הלוויה נאמרים דברים מתוך כאב רב. צריך לשים את הדברים במקומם הנכון'', אומר לנו תושב באר שבע שהשתתף בהלוויה בסנהדריה והיה עד לכאב הקהל.
השיח ברשתות מראה עד כמה הנושא מעורר אמוציות. הינה דוגמא קטנה:
‘’הכול טוב, רק למה צריך רב ראשי לעיר באר שבע ? ובכלל למה צריך רב ראשי לכל עיר . יש הרבה ערים ומועצות בישראל שאין להם רב ראשי'', כותב רני כהן בתגובה למיקי מרוביץ'. ‘’שהרבנות המקומית בעיר ( שגם היא מיותרת בעיניי) תטפל בנושאים האלה. הייתי חוסך את השכר של רב ראשי, ונותן אותו לתושבי העיר שלא גומרים אתה החודש, לזוגות צעירים לסטודנטים.
עלות מיותרת !!! בעליל. מסכימים?''.
נועם חביב משיב לו: ‘’לתת לאונבירסיטאות והמכללות הכופרות ומרצייהם השונאי ישראל תן להם תקציב באירופה בארצות הברית לא בישראל על חשבון תלמידי חכמים''.
‘’ראש העיר התבייש. מה זה באמצע ההלוויה. פונים אליו ואומרים לו תדאג לו לתפקיד? מה זה זה? זה תפקיד של אבא שלך? כסף של אבא שלך?'', מזדעק מרוביץ ומאשים גם גופי תקשורת שכבר המליכו את הרב הבא, עוד בטרם התקיים הליך בחירה תקין וכחוק.
ההיקף הרחב של סמכויות רב העיר והעובדה שמדובר בתפקיד ‘’לכל החיים'', עם שכר נאה (מלעלה מ-41,000 שקלים לרב עיר בסדר גודל של באר שבע), אינו נעלם מהשיח ברשתות. יותר מבעבר גוברים הקולות לבחירת רב עיר תושב באר שבע, כפי שנבחר ראש עירייה יליד ותושב באר שבע. הבאר שבעים מייחסים חשיבות רבה לתפקיד רב העיר.
תפקידו רב העיר: עתיר סמכויות, בשכר גבוהה ומובטח לשנים רבות
מאז הקמתה המדינה, כיהנו בתפקיד רב העיר באר שבע 5 רבנים: הרב מישאל מכלוף דהאן זצ''ל שכיהן בתפקידו 38 שנים, הרב יהודה דרעי זצ''ל שכיהן בתפקיד 27 שנים, הרב שלמה טנא זצ''ל, שמונה בשנת 1948, עם קום המדינה והעיר, הרב אליהן כץ, ששימש בתפקידו 35 שנה והרב אליהו קושלבסקי זצ''ל, שכיהן בתפקידו 20 שנה.
חמשת הרבנים הותירו אחריהם מורשת גדולה של עשייה - מהקמת מוסדות דת ועד כתיבת ספרים חשובים ועיסוק בסוגיות רגישות. למעט מחלוקות טבעיות מטבע העיסוק בחיי הציבור, לא זכורות סערות מיוחדות בין רב העירבאר שבע לבין ראש העיר המכהן בתקופתו. באר שבע ידעה לשמור על סטטוס קוו - ובמקביל לתת מרחב לכלל הקהילות והקהלים בעיר.
מועצת העיר בינתיים שותקת, אך חברי מועצה משני צדי המתרס הפוליטי מבהירים: ‘’יהיה הליך בחירה תקין''
ביקשנו לדבר עם חברי מועצת העיר משני צידי הקשת הפוליטית. חלקם, דווקא מהצד הליברלי של המפה, בחרו לא לענות. דווקא לנוכח רגישות הבחירה, היה מצופה לשמוע כן את נבחרי הציבור כולם, גם אם חתמו על הסכם קואליציוני מקיר לקיר. הליך בחירת הרב חייב להיעשות במקסימום שקיפות.
עו''ס ג'ולי קייט, ראשת סיעת באר שבע ביתנו במועצת העיר, דווקא שמחה להתבטא בנושא ואמרה לנו כי ‘’נוהל מקובל לבחירת רב העיר אינו בהיר ושקוף לציבור, על כן הדבר גורר שמועות מיותרות. כל בחירה של דמות ציבורית משפיעה היא חשובה וזכותם של תושבי העיר להכיר את התהליך המקובל ומשמעותו''.
אין מצב שהמינוי ייעשה ללא אספה בוחרת. מי שטוען כך, לא יודע מה החוק. אין דבר כזה. מתי זה יקרה, אני לא יודע, זה תלוי בראש העיר ובשר. אבל אחרי שזה יקרה, יהיו בחירות, הבחירות יהיו תקניות, ויבחר לפי מי שיהיה לו רוב
עידו אטיאס, ראש סיעת ‘’חוזה חדש'' אומר כי יהיה רק הליך מסודר ולא שום דבר אחר: ‘’אנחנו נעמוד על כך שמינוי הרב הראשי לבאר שבע יהיה לפי כל כללי המנהל התקין
זו טעות לחשוב שסוגיית הרב הראשי נוגעת לדתיים בלבד - לרב הראשי סמכויות רחבות שמואצלות לו בתוקף חוק - רישום נישואין, מתן תעודות כשרות ועוד, ובשל כך - תפקיד ציבורי לא יכול להיות מועבר בירושה, או ב"המלכה" - ויש לוודא שנבחר המועמד המתאים ביותר, תוך ייצוג קולו של הציבור המקומי, אותו הרב משרת. חרתנו על דגלנו דמוקרטיה ומנהל תקין''.
סגן ראש עיריית באר שבע, שמעון טובול, מסיעת גשר אומר לנו כי ‘’אנחנו מחכים להחלטה של גדולי הדור, מה שהם יגידו לנו, אנחנו נעשה. אנחנו שואלים את הרבנים שלנו, ברגע שהם יגידו לנו מה לעשות, נעשה לפי ההחלטה שלהם''.
‘’אין לנו עדיין עמדה, כי אנחנו לא יודעים עדיין מי המועמדים. אנחנו עדיין לא יודעים, כי עדיין לא שאלנו. אנחנו נשאל את גדולי הדור, הרבנים שלנו, מה לעשות בנידון ונחליט לפי מה שהם יגידו לנו''.
‘’אין מצב שהמינוי ייעשה ללא אספה בוחרת. מי שטוען כך, לא יודע מה החוק. אין דבר כזה. מתי זה יקרה, אני לא יודע, זה תלוי בראש העיר ובשר. אבל אחרי שזה יקרה, יהיו בחירות, הבחירות יהיו תקניות, ויבחר לפי מי שיהיה לו רוב''.
הרב גדי מאזוז, מסיעת עוצמה יהודית, אומר לנו בנושא בחירת הרב: ‘’צריכה להתקיים ועדה ציבורית והוועדה תבקש מכל נבחרי הציבור לבחור וכל אחד יבחר לפי נטיית ליבו. כל אחד יבחר לפי מצפונו ורצונו ולא ניתן להנחית הכרעות מבחוץ. אני מאמין בדמוקרטיה, אני מאמין בבחירות ואני רוצה שזה ייראה טוב ויישמע טוב ומי שייבחר - נקבל באהבה''.
‘’אני יודע שהרב שמעון כהן מועמד, הרב אברהם דרעי מועמד. נקווה שיהיו בחירות דמוקרטיות ואני מאמין שמה שהציבור ירצה בעזרת השם נעשה ונצליח. אני לא מאמין בהנחת מלמעלה, אני לא מאמין בזה. אני חושב שצריך להירגע''.
‘’אני ממלכתי. אני אומר שמי שיבחר ייבחר בבחירה חוופשית וחשאית. אני לא מתבייש להגיד על השולחן שצריך לקיים בחירות דמוקרטיות כמו בכל עיר בארץ ולהפסיק עם ההנחתות''. הרב מאזוז גם קרא להרגעת הרוחות.
פנינו גם לצח ברק, מסיעת קהילה במועצת העיר, הוא ביקש זמן ללמוד את הסוגיה, עוד בטרם ביע עמדה
החוק לבחירת רב עיר ברור מאוד
החוק מאוד ברור בכל הקשור להליך בחירת רב עיר. רב עיר לא ממליכים, אלא בוחרים באמצעות תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-2022
החוק קובע כי ‘’רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות ישירות, שוות וחשאיות''.
לרב עיר כשירים להיבחר: מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שיש בידו כתב הסמכה תקף לפי תקנה 13 לתקנות הדיינים. מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל. מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;
מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר.
עוד קובעות התקנות כי ‘’לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, כמפורט להלן: דיין שיצא לגמלאות, שופט מכהן או שופט שיצא לגמלאות, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש; נציג השר מקרב עובדי משרדו; רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;
(4) שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן: ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי הרשות או נבחריה, וכן נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב עובדיה או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה (בבאר שבע, יש לציין, אין אופוזיציה).
חברי האסיפה הבוחרת יהיו כלהלן: כלל חברי מועצת הרשות המקומית; המנהל הכללי של הרשות המקומית; נציגי ציבור שאת מחציתם ימנה השר, לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית, ואת מחציתם תמנה מועצת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם השר, לפי הפירוט שלהלן:
(א) מחצית נציגי הציבור יהיו רבנים הנושאים במשרות רבניות בעלי מעמד ציבורי בתחומי הרשות המקומית, ובכלל זה רבני שכונות, רבני קהילות, ראשי מוסדות תורניים בתחום הרשות המקומית, נשות הלכה או נשים העומדות בראש מוסדות תורניים המצויים בתחומי הרשות המקומית;
(ב) מחצית נציגי הציבור יהיו מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל;
(4) נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר;
(5) נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור;
(6) המניין החוקי של האסיפה הבוחרת יעמוד על מחצית מספר חבריה.
ייצוג נשים באסיפה הבוחרת
40% לפחות מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.
‘’בורסת השמות'' מועמדים בולטים אפשריים בבאר שבע
בבאר שבע עלו שמות כמועמדים אפשריים למשרת רב העיר, מלבד הרב אברהם דרעי: הרב יורם הכהן, רבה של שכונת רמות. הרב גד רווח, הרב הראשי של המועצה המקומית מצפה רמון. הרב שמעון כהן. בשלושת המקרים, מדובר ברבנים מקובלים מאוד על קהילתם. המתרחש במירוץ נקבע במידה לא מעטה, על פי החלטות מועצת חכמי התורה, ולא אחת, נעשה ניסיון להגיע למועמד מוסכם. הרב יורם הכהן נהנה מתמיכה נרחבת של תושבי באר שבע ובחוגים מסויימים אף מצביעים עליו כפייבוריט, הוא התמודד לפני 25 שנה, עת הוחלט לבחור ברב דרעי זצ''ל.
נכון לרגע זה, אין הכרזה רשמית על המועמדים, אלא שמות הנישאים בפי הציבור בלבד. על פי חוגים יודעי דבר, רבנים אחרים עשויים לתמודד ואולי תיתכן פרישה במהלך המירוץ. הכל פתוח.
הרב יורם הכהן משמש ראש מוסדות "אמרי יוסף", אחד המוסדות התורניים הגדולים בדרום. הוא מוכר היטב בקרב תושבי באר שבע, מקובל, נעים הליכות. הוא נינו של הרב יוסף סוסו הכהן, שהיה רבה הראשי של העיר גאבס בתוניסיה, וסגן ראש אבות בתי הדין בעיר הבירה תוניס.
הרב גד רווח משמש כרב הראשי של המועצה המקומית מצפה רמון. ביישוב אומרים כי הוא מנגיש את היהדות לכלל הציבור בדרכי נועם.
הרב שמעון כהן, העומד בראש מוסדות "בית מוריה", עלה גם כאחד המועמדים האפשריים להתמודדות על התפקיד. עמותת בית מוריה הוקמה בשנת 1993 על ידי אישי ציבור מבאר שבע מתוך מטרה לקדם את החינוך היהודי-ציוני בעיר, לפעול הרבה להעמקת החינוך היהודי ולסייע במפעלי חסד ורווחה בקהילה.
שמות נוספים עלו בעבר בקרב חוגים יודעי דבר, לעיתים כ''גישוש'', ופעמים אחרות כמשאלת לב. מדובר ברבנים מוכרים, אהודים על קהילותיהם, שאולי אף הופתעו למקרא הדברים ואיזכור שמם.
בין היתר עלו בבורסת השמות: הרב רונאל אהרון - הרב של יוצאי תימן (המכהן כדיין). הרב מנחם כהן - רב קהילת חב״ד בבאר שבע (דיין). הרב שמעון ביטון - הרב הראשי של העיר לוד.
בין חברי האספה הבוחרת: שי כרמי, רותי פרנקל, חדווה אזרואל, אוריאל ברששת, ניקול דנינו, ברוך בוריס שעוני, יצחק בן שטרית, מנחם צבחון.
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
