הצעת חוק: הסדרת נושא הבדואים בנגב - בראיה ציונית
הצעת החוק שגיבשו אנשי משפט ועמיתי המחקר של מכון ריפמן במשך שלוש שנים של עבודת עומק, מסדירה את כל תמונת המצב בנגב מתוך תפיסת עולם ציונית לפיה אי שגשוג והסדרת החברה הבדואית מהווה חסם לפיתוח הנגב כולו, גם הנגב היהודי.
בפנייתו מציין רזניק, כי מדינת ישראל לא תוכל עוד להימנע מקבלת החלטות אופרטיביות וחקיקת חוקים העוסקים בעתיד הנגב, ומכריז כי מכון ריפמן יקיים שיתוף ציבור על העקרונות המוצעים בחוק, שיוכלו להוות את הבסיס ליצירת שינוי מציאות והפרחת הנגב.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב: "החברה הישראלית תיבחן בנגב, אנחנו מחוייבים להתעקש ולהיאבק על-מנת לייצר פתרונות חקיקה. לא ניתן עוד להמשיך עם ההזנחה של החברה הבדואית.
בנגב חיים מעל ל-300 אלף בדואים, מחציתם באזורים שאינם מוסדרים פיזית וחברתית ומתקיימת בהם הזנחה רבה, בכל תחומי החיים.
אנו רואים באזורים אלה תופעות קצה של חדירת תפיסות לאומניות ואנטי-ציוניות, המוצאות את דרכן לעומק החברה.
לצד זאת, ראינו את החברה הבדואית במלוא תפארתה ביום הטבח ב-7.10 ולאחריו, כאשר רבים מהם לקחו חלק משמעותי בהצלחת חיים ואף שילמו מחירים כבדים בנפש במאמץ הצבאי והאזרחי.
חבריי למכון ריפמן ואנוכי בטוחים, כי קידום חקיקה ראשית ומקיפה, יחד עם המשך חיזוק כלכלי וחברתי יוכלו לפתור את אתגרי הנגב ולהוביל את הנגב להיות חבל ארץ פורח, משגשג ומבטיח במדינת ישראל."
אינג' עמר זקיק, לשעבר מהנדס מועצה מקומית תל שבע והיה מעורב בגיבוש כלי החקיקה מסר: "כבדואים זו זכות גדולה שמתחילים לדבר בכלי חקיקה שתיתן הזדמנות לפיתוח משותף בנגב. העובדה שעד היום אין שום ניסיון חקיקה אמיתי בנושא לא מוסיף כבוד לקיום המשותף שלנו בנגב. על רקע הסולידריות בין האוכלוסיות מאז שבעה באוקטובר ראיתי עצמי שותף טבעי לגיבוש החקיקה ואני מודה למכון ריפמן שהרים את הכפפה".
מדובר בהצעה לחקיקה ראשית מאגדת בקרבה לראשונה מהקמת המדינה את כל הנושאים הרלוונטיים לחיי הבדואים בנגב:
הסדרת הקרקע - על פניו, הגוף האמון על ההסדרה הינה הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, אך נטולת סמכות בחקיקה ראשית ואין ברשותה כל סמכות חוקית להקצאת קרקע.
'חוק ריפמן' מציע מתן סמכות להסדרה פנים-רשותית, לצד הקמת ועדת תכנון עצמאית שתוכל להעניק היתרים זמניים וקבועים; תכלול הגופים שונים יאפשר סינרגיה בין תחומי החיים השונים - מוניציפלי, חינוך ותרבות, ביטחון אישי ועוד. החוק אף יציג מנגנון ירוק להסדרת 'תביעת בעלות' אשר תומר לזכות לפיתוח, על ידי מתן תמריצים שונים.
מוניציפלי – פעמים רבות, אנו חוזים בניהול כושל ברשויות המקומיות, מטעמים שונים. ב'חוק ריפמן' תתווסף האפשרות למינוי מנהל מלווה שישאב סמכויותיו מהרגולטור, שיהיה בעל סמכויות רחבות ויוכל לקדם את הרשות על-פי חוק ובהתאם למדיניותה.
עוד מציע 'חוק ריפמן' להעביר אחוז מהכנסות בגין מכירת קרקעות מדינה כמקור למימון שירותים מוניציפליים ארעיים לטובת תושבים החיים על קרקע שאינה מוסדרת. השירותים יינתנו על-ידי אשכולות הנגב, שהינם גופים סטטוטוריים ויש להם הסמכות לפעול כ'סמי רשות עירונית'.
סוגיה נוספת הרלוונטית לראש פרק זה הינה הסדרת פינוי האשפה בחקיקה. מעל 150 אלף איש לא זוכים היום לפינוי אשפה, ועל המדינה לקחת אחריות ולהסדיר הנושא.
חינוך – חלק גדול מהחינוך הבדואי נעשה על-ידי אנשי הוראה שקיבלו השכלתן בערים פלסטיניות באיו"ש, וערכים אלה מוטמעים בלימודים במקום לחיזוק הזהות הישראלית לאזרחי ישראל הבדואים.
לכך מתווספות בעיות נוספות על רקע העדפת הזהות המשפחתית על פני טובת התלמיד בפדגוגיה, טובין, הסעות ועוד.
'חוק ריפמן' מציע הקמת 'רשת חינוך יעודית' שתאפשר אספקת שירותי חינוך לאזורים לא מוסדרים ואף התערבות במקרים בהם מינהל החינוך המקומי אינו מתפקד דיו.
עוד מציעים מומחי מכון ריפמן, לבנות רפורמה בהשכלת עובדי ההוראה לחברה הבדואית, תוך עידוד ושילוב ליווי אקדמי ישראלי ושלילת כניסת עובדי הוראה עם 'חינוך שטחים'.
מכון ריפמן רואה חשיבות רבה במתן מענה לאומי רחב בתחום מתן שירותי רווחה.
פיתוח כלכלי - 'חוק ריפמן' מציע לקבוע בחקיקה תמריצים להשקעות הון, אזורי מלאכה, חינוך מקצועי והכשרות מקצועיות; יצירת מענה חקלאי, שימוש במשאב הקרקע לטובת העלאת העושר המוניציפלי והאישי של החברה הבדואית, כגון, מפעלי פסולת, אנרגיה סולארית, אגרגטים ועוד.
ביטחון אישי ומשילות - בנושא זה מציג 'חוק ריפמן' מספר פתרונות שמקומם בחקיקה ראשית:
- הטמעת שיטור 'פדרלי' על-תחנתי, אשר יפעל כמרחב ייעודי במחוז הדרומי של המשטרה.
- הגדלת תקנת ה'שיטור העירוני' אשר יהווה כוח משולב שיטורי ואזרחי.
- שימוש במעצרים מנהליים לעבירות נשק וטרום פח"ע, ובמידת הצורך יעורב שירות הביטחון הכללי.
- הגבלה עד כדי מתן איסור עתידי להיתרי אזרחות לתושבים פלסטיניים.
- חיזוק הזהות הישראלית באמצעות פעילות אינטנסיבית של מכינות ומסגרות לימוד אחרות ומתן עידוד ותמריץ להתגייסות לצה"ל או לשירות לאומי/אזרחי.
- טיפול ברף הענישה וייעול הטיפול בעבירות חוזרות בראי מערכת המשפט.