אחרי עשרות שנים, שבט בדואי יפונה ממזרח דימונה: ''התיישבות לא חוקית''
לאחר מסכת משפטית ארוכה, דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע הערעור שהגיש ארגון עדאללה על פסד דין של בית המשפט השלום -שהורה על פינוי התיישבות לא חוקית ומקבץ צבירים מזרחית לדימונה וקבע כי תושבי המקום השתלטו שלא כדין על קרקעות הנמצאות בבעלות המדינה.
במקבץ צבירים, הממוקם מזרחית לדימונה התיישבו עשרות משפחות על פני שטח של למעלה מ-326 דונמים, עליו מתוכננת להיבנות שכונה חדשה אשר תכלול אלפי יחידות דיור.
נציגי השבט טענו כי הם יושבים במקום עשרות שנים, נציגי המדינה סתרו את הטענות.
בשנת 2019, לאחר שרשות מקרקעי ישראל הציעה לתושבים פתרונות דיור חלופיים אשר נדחו על ידם, עתרה הרשות לבית משפט השלום במטרה שיורה על פינוים בטענה שהשתלטו שלא כדין על קרקעות מדינה.
בפסק דין מפורט שניתן על ידי בית המשפט השלום, התקבלה עמדת המדינה ובית המשפט הורה על פינוי הנתבעים מהמקרקעין וחייב אותם בהוצאות משפט.
על פסק דינו של בית משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בב"ש על ידי ארגון עדאלה. במסגרת הערעור הועלו טענות עקרוניות נגד בעלות המדינה במקרקעין ותביעתה לפינוי המערערים, וכן טענות מתחום המשפט החוקתי והפלילי לרבות הזכות לשוויון, אפליה, מידתיות, גירוש אתני והגנה מן הצדק.
בין היתר טענו המערערים, באמצעות תצלומי אויר ומומחים מטעמם, כי הם מחזיקים במקרקעין קודם להקמת המדינה והעיר דימונה ולכן זכותם בקרקע גוברת. עמדת המומחים מטעם המערערים נסתרה באמצעות חוות דעת של איש המיפוי ברשות מקרקעי ישראל, מר שגיא ניר, המלווה בתצלומים מהשנים 1961 ו-1978.
לבסוף, הערעור נדחה פה אחד בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים בראשות סגן הנשיא השופט ואגו. בהחלטתו קבע ביהמ"ש כי הוא לא מצא כי הגשת התביעות על ידי הרשות נעוצה בשיקולים זרים או בחוסר תום לב. עוד נקבע בפסק הדין כי המדינה הציעה למערערים חלופות מגורים וכי "המערערים אינם יכולים להתנגד לפתרונות המוצעים להם ולהיאחז רק בפתרון בו הם חפצים, הישארות במקומם".
ביהמ"ש המחוזי העניק שיהוי נוסף לנתבעים בפינוי המקרקעין ובמימוש פסק הדין עד לסוף השנה.
התיק הוכן וטופל בחטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל על ידי עו"ד אלדר גלבוע ועו"ד זינה סקורטרו. רשות מקרקעי ישראל יוצגה בבית משפט השלום ע"י עו"ד דוד קנטור ועו"ד יניב מזוז ממשרד קנטור מזוז ובבית המשפט המחוזי על ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) על ידי עו"ד נאוה גוטמן.
עו"ד שירה תם, מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל: "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולתושביה אשר סוללת את הדרך להמשך פיתוחה של דימונה. לאחר הליכים משפטיים ממושכים, אשר לוו במקצועיות על ידי עו"ד אלדר גלבוע ועו"ד זינה סקורטרו ברשות מקרקעי ישראל ועל ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת המדינה במלואה. כעת הוסרו המכשולים להמשך קידום בניית השכונה החדשה בדימונה, אשר מטרתה לענות צרכי ההתרחבות והפיתוח בה נתונה העיר."
מהמועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב נמסר בתגובה: "הסיפור של הכפר ראס ג'ראבה הוא סיפור מביש על נישול והפרדה גזעית. בני שבט אלהואשלה, שחלקם מתגוררים בכפר, היו בעלים של אלפי דונמים באזור דימונה משך מאות שנים, אך הם נושלו מהאדמות לאחר קום המדינה. הם בשום אופן לא 'פולשים'. בנוסף, בשכונת דוד לוי (לשעבר רותם) מתוכננות 10,000 יחידות דיור על קרוב ל-11 אלף דונם, כך שיש מקום בשפע לכ-550 תושבי ראס ג'ראבה. למרות זאת, כל בקשות התושבים להשתלב בשכונה ולהמשיך לחיות בה כקהילה נדחו על הסף באישור בתי המשפט. ומדוע? כי בישראל מצופה מבדואים להתגורר עם בדואים, לא להתערבב עם יהודים. מדינת ישראל צריכה להתבייש בכך שהיא כופה סגרגציה גזעית במאה ה-21".
ממרכז עדאלה נמסר בתגובה: "החלטת בית המשפט ממשיכה להנציח את התפיסה המערכתית הכוללת, שעל בדואים להתגורר היכן שנכפה עליהם ובהפרדה גזעית מלאה. גם כאשר בית המשפט מכיר בהיותם של תושבים בדואים החיים על אדמתם מזה דורות, כבני רשות הרי שהיא זמנית בלבד ונתונה לרצונה של המדינה ליישב במקומם יהודים. גם לאחר פסק הדין אין מניעה משפטית לשלב את תושבי ראס ג'ראבה בעיר דימונה שהיתה מרכז חייהם מיום שהוקמה. סירובה של רמ"י מעיד על המטרות הגזעניות של מדיניותה."
דפנה ספורטה מעמותת במקום - תכנון וזכויות אדם מסרה: "תושבי ראס אג'ראבה הם חלק ממרקם החיים האנושי, התפקודי והמוניציפאלי של דימונה. הם נעזרים בשירותים הרבים של העיר וחלקם גם עובדים בה. הם מעוניינים למצוא פתרון תכנוני אשר ייתן מענה ראוי לצרכים שלהם באחת מהשכונות המתוכננות באזור המזרחי של העיר. אין מניעה ואף מתבקש לייחד במסגרת התכנון של מזרח דימונה מתחם או שכונת מגורים עבור תושבי הכפר. התכנון והפיתוח של העיר דימונה כמוקד משני במטרופולין מייצר תשתית תכנונית רחבה המאפשרת לשלב במסגרת העיר הגדולה גם שכונה ייחודית עבור האוכלוסיה הבדואית המתגוררת בתחום השיפוט של העיר."