מזמינים מוצרים מחו''ל? גזירות האוצר יהפכו את זה לכמעט בלתי אפשרי

באוצר דנים בימים אלה בשורת גזירות שנועדה לממן את עלויות המלחמה, הנאמדות בכמיליארד שקלים ליממה. האוצר צריך להפחית את הגרעון בתקציב, העומד על כמעט 10%, אחרת דירוג האשראי של ישראל יירד לשפל של עשורים. הורדת דירוג האשראי משפיעה על עלות הכסף שישראל מלווה ובאופן ישיר, על יוקר המחיה בישראל. לאוצר שורת גזירות שהוא יכול להוציא אל הפועל באופן מיידי, אשר ישפיעו בעיקר על השכבות החלשות ויחזירו את ישראל כמה עשורים אחורה, לימים של מכסים מטורפים.
באוצר שמו מזמן ‘’עין'' על הפטור ממס שיש לקניות באינטרנט של עד 75 דולרים. התקנה חוקקה כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל ולאפשר לצרכנים לקנות במחיר נמוך משמעותית מוצרים קטנים אשר נמכרים בישראל במחירים הגבוהים לעיתים ב-500% ממחירם המקורי בארץ המוצא, לרוב סין. מדובר בבגדים, נעליים, אביזרים למחשבים ועוד.
ביטול הפטור יניב לאוצר כמיליארד שקלים בשנה - ויהפוך את היבוא האישי ללא כדאי ולבלתי אפשרי. ההסבר: בימים שלפני הקניות החופשיות ברשת, העברת כספים לחו''ל הייתה קשורה בקבלת הצעת מחיר מהמוכר, הכנת טופס בבנק, כאשר המוצר היה מגיע היטו נגבים בגינו מסים, דמי אחסון ועמילות מכס. בחבילה קטנה, עלויות הייבוא יעלו פי כמה על שווי המוצר.
הוא גם יחסל את התחרות המעטה שיש בישראל בתחומים רבים וישים קץ לחנויות הדיסקאונט. לסוחרים המקומיים תהיה יכולת לקבוע כל מחיר.
על הפרק גם גזירות נוספות, שקל מאוד להוציא אותן לפועל: העלאת המע''מ שתוקדם ככל הנראה לחודשים הקרובים, הטלת מס כבד על שתיה ממותקת, העלאת המס על הסיגריות, מיסוי כבד על אלכוהול, ביטול פטורים להורים עובדים, ביטול הפטור ממע''מ באילת, העלאת מכסים על מוצרי חשמל קטנים, על מחשבים ומכשירי סלולר ועוד.
אם לפני מגיפת הקורונה היו דיבורים על הקמת מחסנים לוגיסיטיים בישראל של ענקיות הסחר דוגמת אמאזון ועלי אקספרס, היום ברור שזה לא ייקרה. לפחות לא בקרוב.

עלות המלחמה עלולה להגיע לטריליון שקלים
הגזירות המיידיות נועדו רק לסתום את החור התקציבי שנוצר עד כה. הן לא מממנות את העלות המלחמה בהמשך ולא את שיקום עוטף עזה וקו העימות בצפון. נכון להיום, 61,000 מתושבי הדרום מפונים מביתם וכ-60,000 מתושבי הצפון. הם לא יודעים מתי יוכלו לשוב לבתיהם ולחלקם אין גם לאן לשוב. שטחים חקלאיים נפגעו. כך למשל, כ-10 אחוזים מלולי הביצים בישראל ספגו פגיעות והושבתו. שדות בננות, תפוחים, ירק עלים בעוטף ועוד, נפגעו לא רק מירי הרקטות, אלא גם ממחסור בידיים עובדות.
‘'בממשלה חושבים שאפשר יהיה לפתור את יוקר המחיה על ידי ייבוא. יש לי חדשות בשבילך: פחות ופחות מדינות רוצות למכור לנו. היום נהיה קשה יותר לייבא סחורה'', אומר בכיר, ותיק בענף הקמעונאות. ‘’יותר ויותר שווקים נסגרים בפני ישראל. סין, אשור לשכוח, קרובה מאוד לתורכים ולאירנים ואנחנו שוק קטן שאפשר לוותר עליו, או לפחות לעשות לו צרות'', סיפר.
בנייר עמדה שפרסם המכון ללימודים אסטרטגיים בוואשינגטון לפני כעשור, נכתבה אזהרה מפני הפיכת שוק המזון בכל מדינה למוטה ייבוא, מהטעם הפשוט שכל שינוי גאו-פוליטי עלול לפגוע באספקה הסדירה. כך למשל, ישראל נפרדה מירקות וביצים זולים מתורכיה - ועל הדרך גם ממלט וברזל. גידולי השום הישראלי כמעט נעלמו, בגלל ייבוא של שום סיני, שהוא אגב, כמעט חסר טעם. אין מה להשוות בינו לבין ‘’השום של פסח'' הגדל בישראל. כיום יש עדיין במחסנים שאריות ייבוא, אבל גם הן ייבמרו.
במערכת הביטחון מדברים על מחלמה שתארך שנים ובקואליציה מדברים על כיבוש עזה והקמת ממשל צבאי. פירוש הדבר שישראל לא רק תשלוט בעזה, אלא גם תצטרך לספק לעזתים אוכל, חשמל, שירותי בריאות ודמי קיום. המימון ייפול אך ורק על המשתתפים בשוק העבודה. גם מספר ימי המילואים בשנה יגדל משמעותית ועלול אף לשלש את עצמו.
כל אלה כמובן לא כוללים את שיקומם של הדרום, שטרם החל ושל הצפון וגם לא אפשרות של מערכה מול לבנון. ספק אם ארצות הברית תכניס הפעם את היד עמוק לכיס.
עד כמה כלכלת ישראל עלולה לחזור אחורנית? כבר כיום שיתופי הפעולה עם מוסדות אקדמיים בחו''ל בתחומי המדע והטכנולוגיה הולכים ומצטמצמים. הדבר נכון גם בתחומי התרבות, התעופה והתיירות.
היקפי התרומות גם קטנים ככל שעובר הזמן: ‘’אנשים, בשיחות פרטיות, מבינים את האסון שקרה בישראל. בחוץ, הם נתקלים בתמונות שמשודרות בערוצי העולם והם פחות איתנו'', מספר דניאל, חבר באחת הקהילות היהודיות בניו יורק. ‘’קשה לגייס תרומות. הסימפטיה עברה לצד הפלסטיני. תצטרכו להסתדר לבד הפעם. בימים הראשונים אנשים תרמו פה מכל הלב, עכשיו הרבה פחות''.