זמני המתנה מטורפים, מחסור ברופאים: בכנסת התריעו מקריסת המערך הפסיכיאטרי בפריפריה
משבר עמוק בתחום בריאות הנפש, דווקא באחת התקופות בהן המצוקה בישראל מגיעה לשיא: מדיון שנערך בוועדת הבריאות בנכסת ובחומרי הרקע שהוצגו לוועדה, עולה כי מרבית הפסיכיאטרים בישראל בגיל פרישה, אך השכר הנמוך, הצפיפות במחלקות והמחסור באנשי מקצוע בפריפריה, בצפון ובדרום, בה הפגיעות הקשות ביותר של המלחמה, יוצרים תמונת מצב מדאיגה. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) המצב החמור חייב להגיע לאוזני המובילים את משרדי האוצר והבריאות.
במהלך הדיון אימהות לילדים מתמודדי נפש השמיעו עדויות קשות: “אני מכירה את מערכת בריאות הנפש הציבורית והפרטית, כמה שיכולתי להרשות לעצמי, כבר 14 שנים. אם לפני שש שנים, הייתי צריכה לחכות כחצי שנה עם ילד במצוקה כדי להתקבל לאחד מבתי החולים הגדולים, וגם זה תוך כדי נדנוד, בזמן הקורונה זה עלה לקרוב לשנה, והיום בהרבה מקומות אין אפילו מקום ביומן. כשאני מדברת על ילד במצוקה אני מדברת על ילד שמביע אובדנות, או ילדה עם אנורקסיה קשה”, סיפרה אורית טלפור, אם לשלושה ילדים מתמודדי-נפש.
הורה עימו שוחחנו, מספר כי בבאר שבע המצב אינו שונה ממה שהוצג בוועדת הבריאות: ‘’בסופו של דבר, אנחנו מוצאים את עצמנו פונים לרופא פרטי, כי זמני ההמתנה ברפואת הנפש בבאר שבע מטורפים. יש לנו ילד טראומטי, לא קל איתו, התורים פשוט ארוכים. נניח שמחליטים לאשפז אותו במקרה של החמרת מצב, הוא במחלקה עם אותן תרופות שהוא מקבל בבית. בסופו של דבר, מוציאים אלפי שקלים על פסיכיאטר פרטי, כדי להתקדם איתו''.
המצוקה אינה חדשה, אך החריפה מאוד בעקבות המלחמה. מבדיקה מדגמית שערך משרד מבקר המדינה בשנת 2018 עולה כי "במרפאת ילדים של הכללית בסורוקה בבאר שבע זמן ההמתנה לטיפול עמד על כשמונה חודשים ובאילת על כשבעה חודשים; במרפאת ילדים של מכבי במודיעין כארבעה חודשים; במרפאת ילדים של מאוחדת במודיעין כשישה חודשים; בשניידר כשישה ממענה איגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר עולה כי "הזמינות של הציבורית לטפל בילדים היא נמוכה ביותר''. לדברי המבקר המדינה בדוח: "עיכוב בטיפול הוא דבר לא רצוי, שכן הוא עלול לפגוע במטופלים, להחמיר את מצבם הנפשי וכן לגרום לנזקים למשפחתם ולסביבתם הקרובה".|
לקחתי הלוואות לממן את הטיפול שלו. לא יכולנו לחכות. פחדתי עליו. בסוף פנינו לרופא פרטי. זה היה יקר, אבל זה הציל לנו את הילד
אין זה סוד, שככל שמתרחקים ממרכז הארץ, זמינות הרפואה יורדת. מחסור ברופאים מומחים, עומסים בלתי נסבלים וזמני המתנה ארוכים באופן בלתי סביר, פוגעים באבחון ובטיפול. ג', אם לצעיר מבאר שבע, מספרת לנו שניהלה מלחמה של ממש, עד שהכניסה את בנה מסלול טיפולי: ‘’לקחתי הלוואות לממן את הטיפול שלו. לא יכולנו לחכות. פחדתי עליו. בסוף פנינו לרופא פרטי. זה היה יקר, אבל זה הציל לנו את הילד''.
גורמי רווחה חוששים שמתקפת הטרור והמלחמה יצרו טראומה עמוקה אשר ממדיה טרם ידועים בוודאות: ‘’אנחנו עסוקים בלשרוד את היום-יום, לעכל מה קרה לנו. גם חודשים אחרי מתקפת הטרור על הקיבוץ, עדיין לא קולטים. כמונו יש הרבה וצריך לטפל בנו, בהם, כי הטראומה תתפרץ בלי הודעה מוקדמת'', מספר קיבוצניק מהעוטף, שפונה לים המלח.
פסיכיאטרים עוזבים את המקצוע - ואחרים אינם מגיעים במקומם
לפי נתוני משרד הבריאות שהובאו בוועדת הבריאות, בסוף שנת 2022 היו בישראל 1,449 פסיכיאטרים המתמחים במבוגרים, מהם 953 עד גיל 67. כשליש מבעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה הם מעל לגיל הפרישה. עוד ישנם 379 פסיכיאטרים לילד ולמתבגר. המחסורבכוח אדם, הוסבר בוועדה, נעוץ בקושי הנפשי בעבודה, התיוג השלילי של המקצוע והביקוש לאנשי מקצוע בחו"ל. בדיוק כמו בהיי-טק, יש בישראל בריחת מוחות, של רופאים, חוקרים ואנשי אקדמיה.
אחת האימהות סיפרה בוועדה כי "הילד הקטן שלי התקבל לטיפול באיכילוב, טיפול שחיכיתי לו הרבה מאוד זמן. יום אחד הודיעו לי שהרופאה יצאה לשמירת היריון, ואין רופא מחליף…בחג באחרון למרבה הצער הוא ניסה להתאבד. ברגע שראיתי שהוא בסכנת חיים ביקשתי הפניה. האחות בצד השני של הקו הייתה היסטרית, אבל לקח לה 10 דקות לחפש ולחזור אליי עד שמצאה פסיכיאטר תורן, וגם זה לא במקום שקרוב לביתי, והייתי צריכה לנסוע 50-45 דקות ברכב עם ילד במצב פסיכוטי כדי למצוא רופא. הצוות הודיע לי אחר כך שיחד עם הילד שלי הגיעו עוד חמישה ילדים שניסו להתאבד. אנחנו מדברים על דיני נפשות. אין מענה לילדים אובדניים. יש פה ילדים שצריכים עזרה, ואנחנו ההורים מותשים ותשושים ואין לנו כבר כסף. אנשים מוציאים 12-10 אלף שקל בחודש על רפואה פרטית, ובמקביל לא יכולים לצאת לעבוד".
בעוד עשור לא ייוותרו רופאים בתחום עקב תנאי העבודה קשים, אלימות מטעם מטופלים, צפיפות קשה במחלקות, תשתיות נמוכות ומחסור בתקנים
יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ד''ר מרינה קופצ'יק, התריעה בישיבה: “בעוד עשור לא ייוותרו רופאים בתחום עקב תנאי העבודה קשים, אלימות מטעם מטופלים, צפיפות קשה במחלקות, תשתיות נמוכות ומחסור בתקנים”.
הפסיכולוגית הקלינית יונית שולמן הציגה בוועדה תלוש שכר של עמיתה לעבודה, בעלת ותק של 12 שנה: היא משתכרת 32 שקל לשעה בשירות הציבורי, כאשר במגזר הפרטי מקבלים פי 10. המצב חמור בפריפריה, שגם כך מתקשה לגייס כוחות טובים לא רק ברפואה, אלא גם בהוראה ובתחומים אחרים.
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
