בעצרות ובאירועי ''זיכרון בסלון'': יום הזיכרון לשואה ולגבורה בנגב
בעשרות מוקדים בבאר שבע נערכו אירועי ''זיכרון בסלון'', בהם שורדי שואה ובני הדור השני והשלישי סיפרו בדרך בלתי אצמעית את סיפורם האישי. חברת הכנסת אתי חוה עטיה, זיו ברבי, דובר בכנסת וירין אבוטבול, מנהלת הדיגיטל וההסברה של עיריית באר שבע, אירחו בבאר שבע את שורד השואה פרופסור שלמה יצחק בן אברהם ורעייתו כרמלה, תושבי באר שבע.
ברבי ואבוטבול אירחו לזכרון בסלון כ-100 אורחות ואורחים ביניהם מנהלים בכירים, סטודנטיות וסטודנטים, משלחות וילדים שזכו לשמוע את עדותו המרגשת של שורד השואה שלמה יצחק בן אברהם שלא השאירה אף עין יבשה בקהל. שלמה שיתף בסיפור הישרדותו הלא יאמן בהיותו נער בן 12 בלבד, שחווה את צעדת המוות, על החיים בשואה ועלייתו לארץ.
בין אירועי זיכרון בסלון בעומר, חברת מועצת עומר סימה כחלון השתתפה באירוע בו נחום שפירא סיפר את סיפורו האישי. נחום, יחד עם הוריו, ניצל מגטו טרנסניסטריה, עלה לארץ והתגייס לגולני.
''הקשבתי גם לאווה גירון מבית גולובוביץ שסיפרה על אביה ודודתה שניצלו מגטו לודג’ ונפגשו אחרי 6 שנות מלחמה כאשר כל בני משפחתם האחרים נרצחו במחנות. למרות שחלפו למעלה משמונים שנה, ולמרות שלפעמים נדמה ששמענו כבר את כל הסיפורים, אין איך להבין ולעכל את החוויות המזעזעות שעברו האנשים האלה'', אמרה כחלון.
''מבחינתי, לשמוע אותם מספרים את סיפורם זה לקחת חלק בניצחון המרגש והעוצמתי שלהם. נזכור ולא נשכח. תודה מעומק הלב לכל מי שלקח חלק באירגון ובארוח''.
במוקד אחר, במועדון הקהילתי ״סיגליות״ בבאר שבע, נערך אירוע זיכרון בליווי הצוות הקהילתי של אגף הרווחה והשירותים החברתיים יחד עם תושבות ותושבי השכונה. זיוה כהן, שורדת שואה תושבת העיר, הגיעה לספר על זכרון ילדותה בתקופה הנוראה. משתתפי האירועים הדליקו יחד שישה נרות לזכרם של ששת המליונים שנרצחו בשואה, ילדי המוקד ציירו יצירות לזכר הנופלים.
אתמול, שני, נערכה עצרת הזיכרון העירונית לשואה ולגבורה במשכן אמנויות הבמה בבאר שבע. שישה שורדי שואה הדליקו נרות זיכרון לזכר ששת מיליוני הנספים: הירש בינסקי, חנה גרייצר, ינקו זליברמן, בלה ינק, ניסים שמעני לילי שפרינצן.
נאום ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ' אמש בעצרת המרכזית: " שורדות ושורדי השואה, לוחמות ולוחמי מלחמת העולם השנייה, גיבורות וגיבורים, מכובדיי כולם. עוד שנה חלפה ושוב השקט משתלט. דממה אופפת את מדינת היהודים, מרכינים ראש, כובשים את הזעם וזוכרים. זוכרים את ששת המיליונים שנרצחו, שנטבחו, שנשרפו.
בינינו חיים עדיין שורדות ושורדים, לוחמות ולוחמים שחוו את התופת הנוראית והכריעו לבסוף את המפלצת הנאצית. הניצחון הגדול הוא התגלמות הטוב שבאדם, ניצחון הרוח והאמונה, ניצחון החופש והחירות. זהו ניצחונה הגדול של האנושות, שכמעט והובסה על ידי עצמה. אנשים, בני אדם, שהפכו לחיות אדם, צמאי דם. תאבי רצח ושנאה.
מדינת היהודים קמה מתוך תקווה, אותה תקווה בת שנות אלפיים. תקווה מלאת אמונה, תקווה עם אהבה בלב, תקווה לעם שהוא אור לגויים וערכי מוסר נשגבים. בימים בהם האנטישמיות בעולם גואה, שיהודים מותקפים ומושפלים רק בשל יהדותם, אנחנו מחויבים להזכיר ולזכור עד כמה חשובה מדינה לעם היהודי. מדינה לכל יהודי! שורדות ושורדים יקרים, לוחמות ולוחמים עזי רוח. תודה! הדור שלנו חב לכם על המתנה הגדולה ביותר שהענקתם לנו - הזכות לחיות, להיות עם חופשי בארצנו. מעירו של אברהם אבינו, עיר האמונה באלוהים ובאדם, מעירו של אבי האומה שמסמלת נתינה והכנסת אורחים, אנו קוראים בקול גדול:
עם ישראל חי - עם ישראל חי וקיים!''.
שידור עצרת הזיכרון בבאר שבע (צילום: עיריית באר שבע)
ראש עיריית באר שבענשא דברים, הרב הראשי לעיר הקריא פרק תהילים, הרב ישראל חדאד נשא קדיש אבי בגנים נשא אל מלא רחמים. שקחני מרכז המציינות גודמן בשיתוף תיאטרון באר שבע הציגו את המסכת ''אין פרפרים פה''.
''על אף המחלוקות כולנו עם אחד, לכולנו גורל אחד – ורק יחד ננצח''
"בנוסף לאיומים הקיימים - נוצר לאחרונה ריב אחים שאנו חווים בתוכנו. כל אלה יחד, מזכירים לנו שוב שכוחנו באחדותנו, ועל אף המחלוקות כולנו עם אחד, לכולנו גורל אחד – ורק יחד ננצח" – כך אמר ראש עיריית אופקים, איציק דנינו, בעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה אשר נערכה ביום שני בהיכל התרבות בעיר. את האירוע ארגנה מחלקת התרבות במתנ"ס אופקים, בשיתוף עיריית אופקים ובית הספר התיכון הרב תחומי עמל אמירים.
העצרת, אשר עמדה השנה בסימן ההתנגדות היהודית בתקופת השואה ו-80 שנה למרד גטו ורשה – כללה בין היתר הדלקת נרות זיכרון בידי ניצולי שואה, טקס ממלכתי בביצועם של תלמידי עמל אמירים, תפילות קדיש ויזכור, את ההצגה "חנה סנש" ותערוכה לזכרם של הקרבנות.
"גייסות-השריון הגרמניות הפעילו את מלוא עוצמתן נגד קומץ אנשים", אמר דנינו בטקס, "לקבוצת הלוחמים היהודים האמיצים לא היה שום סיכוי לנצח במרד זה. הם היו רעבים, חלשים וחסרי אמצעים מול מכונת ההשמדה הנאצית. כל כוחם לא היה אלא בגבורתם העילאית. לא בכדי נקבע יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתאריך סמוך לפרוץ מרד גטו ורשה, אשר השתלב בימי חג הפסח, חג החירות היהודי, ושילוב זה, לא מקרי".
דנינו הוסיף והתייחס לנושא המרכזי בסימנו עמד השנה יום הזיכרון לשואה ולגבורה: "כל שורדי השואה - אלו החיים עמנו ואלו שכבר אינם - כולם עמדו בגבורה במציאות בלתי נתפסת. לשרוד באותם ימים הייתה גבורה כי גרמניה הנאצית עשתה הכול כדי שלא יישאר מאתנו זכר. המרד היה ניצחון הרוח, והפך לסמל בחייהם של יהודים רבים שאבדה תקוותם, אולם נותרה אחדותם".
"ליהודים לא היה להיכן לברוח, וכמובן שלא היו להם אמצעים למרוד", המשיך דנינו. "העונש על סיוע ליהודים היה מוות, ואילו הסגרתם תוגמלה בפרסים. בריחה - משמעותה הייתה להותיר מאחור בני משפחה – זקנים או ילדים, חולים או נכים, ולהסתכן במעשי נקמה קשים של הגרמנים, כלפי מי שנותרו. התקוממות בנשק הייתה מרשם בטוח למוות, בעוד שהתקווה הייתה לשרוד עד תום המלחמה".
"חשוב שנזכור את הרבים ברגעים אחרונים לפני מותם, על סף המשרפות", סיכם ראש העיר. "יש שזעקו, אחרים מלמלו וכולם התפללו - אך בלב כולם פיעמה התחושה שגם במותם ניצחו. את האמונה לא הצליחו לקחת לנו. ויחד כולנו נאמר בערב הקדוש הזה לזכרם - שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".