רעיון ''מבריק'': להקים תל אביב חדשה ליד באר שבע
![](/uploads/profile_image/bb521a01f2a9ff0d799bcbc0b17a9ed8_thumb.jpg)
ליו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון יש ראיון: אם היא אפשר להפוך את באר שבע לתל אביב (ניסו וזה לא הצליח), בואו נקים תל אביב חדשה ליד באר שבע. עיר שה-DNA שלה יהיה אחר ושונה מזה של בירת הנגב.
תל אביב נתפסת בעיניי אנשי הפריפיות כהתגשמות כל החלומות כולם: ליברלית, חילונית, פלורליסטית, הדוניסטית, 24/7 של תענוגות אסורים. במציאות, היא קרובה יותר ל''סימפטיה'' של מאיר ויזלטיר: ''מאורת פיח נואשת, נדנדת פח רועשת''. ועם זאת, כל מי שרוצה להיות משהו או מישהו (כמו השיר של אריק איינשטיין ושלום חנוך), מרגיש עצמו חייב להיות בתל אביב.
מה לעשות ובתל אביב כבר אין מקום, והניסיונות להביא אנשים משם לפריפריות כשלו, בעיקר מסיבות של תעסוקה, חינוך, ביטחון וגם תוחלת החיים. בעשור האחרון, תחת רצף הממשלות המתחלפות, היו מי שניסו להפוך את באר שבע לחלופה לתל אביב, תוך פריסת שטיח אדום לאוכלוסיות ''חזקות ואיכותיות'', מושג יחסי מעליב כלפי האוכלוסיות הקיימות, שבלוגיקה פשוטה משמתמע שהן חלשות ומקולקלות.
במקום להפוך מטרופולין אמיתי, באר שבע הפכה גטאות גטאות של קבוצות: סטודנטים בשכונות ומקומות הבילוי שלהם, תושבי שכונות ותיקות ממעמד סוציו אקונומי נמוך שאולי רואים את הסטודנטים יוצאים בבוקר לקמפוס וחוזרים בלילה לדירת שותפים בבעלות משקיע נדל''ן, אבל אין להם אינטראקציה ביניהם, תושבי שכונות חדשות ומבוססות, ממעמד בינוני-גבוה שגם יכול להרשות לעצמם להנות קצת יותר ומולם קבוצות מיעוט - ואלה אינם מתערבבים עם אלה. באר שבע הפכה מעמדית ובמקום תחושה של מטרופולין, העיר היא קבוצות קבוצות שלכל אחת חוג מוגדר ומתוחם היטב.
אל אלה צריך להוסיף את בעיית הביטחון וסוגיית הדמוגרפיה, כאשר על פי נייר עמדה ממשלתי בשנת 2030 בבאר שבע יחיה מיעוט חילוני לצד שתי קבוצות גדולות - חרדים וערבים, עם כל ההשלכות על אופיה של העיר ואופיו של הנגב. השנים הקרובות יהיו מכריעות לגבי עתידו של האיזור ושל העיר בפרט.
בפקידות הבכירה חושבים שכדי להקל על גוש דן וליצור מרכז עירוני חדש בישראל, צריך לבנות עיר מהיסוד, שתענה על ההגדרות של מטרופולין: קוסמופוליטי, ליברלי ותוסס, שיוציא מתל אביב קצת ממה שהופכים אותה למה שהיא: האנשים.
הניסיון ההסטורי מוכיח, שלא כל הניסיונות להקים עיר מהיסוד כדי להוות תחליף למרכז תרבותי-כלכלי נחלו הצלחה: כך קרה עם ברזיליה של נשיא ברזיל ז'וסלינו קוביצ'ק והאדריכל לוסיו קושטה ועם ניסיון בשכנה הדרומית של ברזיל, ארגנטינה, להפוך את העיר הדרומית ויאדמה, לבירה החדשה. בברזיל זה התחיל יפה ונגמר לא הכי מוצלח. באגנטינה זה לא יצא אל הפועל.
למה להקים תל אביב חדשה דרומית באר שבע? האם היא תהיה למשל עיר בטוחה יותר? הממשלה תתעדף אותה ותממש את כל האבטחות שלא קיימה בבאר שבע - בהן בית חולים שני, שדה תעופה בינלאומי ועוד עשרות אבטחות שביצוען שואף לאפס?
לבנות עיר חדשה במקום לחזק את זו הקיימת, ביתם של 220,000 איש, הוא רעיון תמוה, שמריח בדלנות, שלא לומר חלילה קצת גזענות לכאורה. הוא נותן תחושה של העיר טובה, רק צריך להחליף את התושבים. עם זאת, לא מן הנמנע שיהיו לו קונים: תמיד יש כאלה שרוצים להרגיש מעל, להרגיש שייכים לחבורה קטנה ואליטיסטית ובכך, למעשה רק חושפים את רגשי הנחיתות שלהם.
מצד שני, יש המתגוררים בבאר שבע שחשים כי בעיר יש הסללה חברתית, שלא מאפשרת להם לפרוץ את תקרת הזכוכית - בין אם בגלל מגבלות המקום ובין אם בגלל אותם ''מועדונים סגורים''.
במקום להקים עיר חדשה, ראוי להשקיע במי שכבר גרים במרחב הזה שלנו. אפשר לקחת את העיר הקיימת, שעם כל הבעיות שלה היא עיר גדולה, רב גונית, אין לה בעיות של קרקע או מרחב. אפשר להתחיל מזה שמי שיגור בה ויוכיח שהיא מרכז חייו, ייהנה בהקלות ממס וממענקי מקום, כדי לנשום כלכלית ולהתפתח. בהחלטת ממשלה, להורות שהארנונה בה תופחת בין אם לצמיתות או לפרק זמן של 15 שנה, על מנת להקל בעיקר על השכבות החלשות.
במקום לחשוב על לייבא אנשים חדשים טובים יותר לכאורה, יפים, צעירים ונכונים, צריך לטפל במי שגרים פה ובעיקר, במי שמוסללים להיות דור שני ושלישי קשה יום. בהם ולא בעיר חדשה, צריך להשקיע.
במקום להפוך מטרופולין אמיתי, באר שבע הפכה גטאות גטאות של קבוצות: סטודנטים בשכונות ומקומות הבילוי שלהם, תושבי שכונות ותיקות ממעמד סוציו אקונומי נמוך שאולי רואים את הסטודנטים יוצאים בבוקר לקמפוס, אבל אין להם אינטראקציה איתם, תושבי שכונות חדשות ומבוססות, מעמד בינוני-גבוה שגם יכול להרשות לעצמו להנות קצת יותר ומולם קבוצות מיעוט - ואלה אינם מתערבבים עם אלה. באר שבע הפכה מעמדית
במקום לבנות עיר חדשה, צריך להשקיע את המשאבים בשיקום השכונות הוותיקות - לא רק פיזי, כי אם גם חברתי. לתת להן תחושת שייכות, גם אם בהתחלה זה אומר לשפוך שם הרבה כסף, גם במה שמוגדר על פי החוק היבש ''רכוש פרטי''. הרי ההזנחה בשכונות הוותיקות מקורה בהיעדר יכולת כלכלית של התושבים לטפל בסביבתם. תוסיפו לזה כרישי נדל''ן שרואים בבתים המוזנחים פרה חולבת. במקום ליצור גטאות, באר שבע צריכה ליצור מרחבים משותפים.
כמו כן, כפרויקט לאומי, לגייס את כל כוחות ההוראה הכי טובים ולהציב כמשימה לאומית את נושא החינוך - בכל הגילאים.
מדברים על עיר חדשה ליד באר שבע - ומתעלמים מהמרחב: העיר השניה בגודלה בנגב היא רהט. שטח השיפוט שלה 42 קילומטר מרובע, גדולה כמעט כמו תל אביב, ששטח השיפוט שלה 50 קילומטר מרובע. רהט בדירוג סוציו אקונומי הנמוך ביותר - 1. באר שבע בדירוג 5, יישובי הלווין בדירוג הגבוה ביותר 9-10. כל פתרון צריך לעבור דרך יצירת שוויון הזדמנויות למרחב כולו. יצירת עיר חדשה לא תתקן את המרחב, אלא פשוט תיצור גטו בדלני ומנותק.
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''חדשות באר שבע והנגב 24/7'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
תוכלו להעביר ישירות דיווחים מהשטח אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: https://bit.ly/3UrCqMK