מבנים מסוכנים בבאר שבע: מה מצא מבקר המדינה?
בחודשים יוני עד נובמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים. בדיקת עומק לנושא נעשתה בארבע רשויות מקומיות – באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו – ונבדקו בה הנושאים העיקריים האלה: חוקי עזר ונהלים לטיפול במבנים מסוכנים; הליכי ההכרזה על מבנים מסוכנים והטיפול בהם; טיפול במבני ציבור מסוכנים; סיוע לבעלי מבנים מסוכנים או למחזיקים בהם.
בדיקות השלמה נעשו בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה של באר שבע; בת ים; קריות; תל אביב-יפו. נוסף על כך נשלח שאלון לעוד 40 רשויות מקומיות ול-9 ועדות מקומיות (מרחביות) לתכנון ולבנייה. בדיקות השלמה נוספות נעשו במשרד ראש הממשלה; במשרד הפנים; במשרד הבינוי והשיכון ; במשרד הרווחה והביטחון החברתי; במשרד החינוך; ובעוד גופים הנוגעים לנושא.
עוד בטרם נגיע לממצאי המבקר, נציין כי כבר לפני כשש שנים, ב-3 בנובמבר 2016, חשפנו כאן, בברנז'ה NEWS, באופן בלעדי, את סיפורה של דיירת בבניין שחשה כי באחת מקירות ביתה נוצר סדק מעלה חשד. לימים, יתברר כי בבניין כשלים הנדסיים רבים, עד כי נשאלה שאלה כיצד, כשהוקם באמצע שנות השישים, עיריית באר שבע נתנה לו אישורי איכלוס. הבניין המדובר שוכן ברחוב אליעזר קפלן 12 ודייריו עברו סאגה ארוכה, עד שנמצא עבורם פתרון.
''היעדר הפיקוח על מפצלי הדירות מעמיד את העיר באר שבע ובמיוחד את השכונות הותיקות, בפני השאלה איזה מהבניינים הוא למעשה פצצה מתקתקת'', כתבנו אז.
בבאר שבע ישנן שכונות ותיקות רבות, שהבתים בתחומן בני יותר מ-50 וגם 60 שנה. חלקים משכונה ה' (ציר טוביהו למשל) נבנו באמצע שנות השבעים. חלק מהבתים של שכונה ג' נבנו בסוף שנות החמישים-תחילת השישים. בשכונה ד' חלק מהבתים כבר מגדרים את גיל השישים.
איש לא באמת יודע מה קורה בתוך הבתים, במיוחד בשנים האחרונות, בהן טרפת הנדל''ן הביאה לפיצולי דירות ישנות ליחידות דיור בעיקר עבור סטודנטים. מאחר ובבתים האלה תחלופת הדיירים גבוהה ובעלי הנכסים לרוב מתגוררים מחוץ לעיר, לדיירים הוותיקים אין כל כך עם מי לדבר.
לרוב המחלוקות נשארות פתוחות, דברים ברוח זו סיפרו לנו דיירים ברחוב גוש עציון בשכונה ג' וגם ברחוב הגלבוע בשכונה ה' ובמקמות נוספים. נזילות ביוב, בעיות צנרת, שינויים במבנים, איש לא באמת יודע מה קורה, עד שלא מתגלה תקלה חמורה. בסבב הלחימה האחרון היו מי שגילו שהמקלטים הישנים בבלוקים שלהם הפכו למחסני אשפה או שהיו מוצפים בביוב. תוספת הדירות בפיצולים גורמת גם להנחת קווי ביוב חיצוניים והמערכות הישנות, שלא תוכננו לדיירים רבים כל כך, לא עומדות בעומס.
לבניינים בלאי טבעי. לדעת המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, שהוקם בשנת 1952, בניינים, אם הם מתוחזקים בתצורה נאותה, יכולים להחזיק מאות שנים ולראיה במנים היסטוריים רבים. הבעיה מתחילה כשקיימת הזנחה מצד הדיירים והבניין עובר שינויים שלא תוכננו בו במקור ונעשים ללא אישורים הנדסיים.
למשל, נזילות ביוב שעלולות ליצור קורוזיה ביסודות הבניין, פגיעה בעמודים תומכים במסגרת הרחבת חדרים ועוד. פגעים אלה ייראו לפעמים מבחוץ, אך ייתכנו גם בעיות סמויות, דוגמת אלו שנתלגו בבניין בכיכר קפלן עשרות שנים אחרי שאוכלס.
מבקר המדינה מביא בדוח שלו תמונת מצב מטרידה: חוק העזר לדוגמה לטיפול במבנים מסוכנים, שפרסם משרד הפנים 50 שנה לפני מועד סיום הביקורת (בשנת 1972) אינו מפורט. עם זאת, משרד הפנים לא עדכן חוק זה ולא פרסם חוק עזר חדש מומלץ לשימוש הרשויות המקומיות.
מתוך 208 הרשויות המקומיות במדינה שיש להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, לכ-86% יש חוקי עזר ישנים ולא עדכניים שנחקקו לפני שנת 2010. בין חוקי העזר של העיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו נמצאו פערים בהגדרות בסיסיות המעידים על פערים בין הרשויות המקומית לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים ולגבי הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים.
נהלים בנושא הטיפול במבנים מסוכנים – לעיריית קריית ים אין נוהל בנושא מבנים מסוכנים. הנהלים של עיריות באר שבע, בת ים ותל אביב-יפו אינם מגדירים "מבנה מסוכן" באמצעות קריטריונים להבחנה בין רמות סכנה שונות, ואינם מגדירים באופן מלא את הליך העבודה הנדרש בקרב כלל הגורמים ברשות המקומית לטיפול במבנים מסוכנים ואת אופן שיתוף הפעולה ביניהם.
בדוח צוין כי דיוני מעקב ובקרה בנושא מבנים מסוכנים – עיריית באר שבע וכן הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באר שבע, בת ים, קריות ותל אביב-יפו לא קיימו דיונים בנושא מבנים מסוכנים.
העובדים העוסקים בטיפול במבנים מסוכנים בעיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו כוללים בין היתר מהנדסים או הנדסאים אשר לא עברו הכשרה או השתלמות בנושא מבנים מסוכנים לפני שהחלו לטפל בנושא ואינם משתתפים בהשתלמויות שוטפות בנושא זה.
משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של אופן הכנת הסקר, של תדירות ההכנה הנדרשת ושל זהות הגורם הבודק. מתוך 40 רשויות שנדגמו בשאלון, 35 רשויות (87.5%) לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם. עיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו לא ביצעו סקר מבנים מסוכנים ולא הכינו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים. יתרה מזו, אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו – משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין – מיפוי של האזורים עם פוטנציאל של מבנים בסיכון, צויין בדוח.
.jpg)
ביצוע בדיקה בשטח לאחר קבלת פנייה בעניין חשד למבנה מסוכן – מתוך 40 רשויות שנדגמו 24 רשויות (60%) לא קבעו זמן טיפול מרבי לבדיקה הנדסית בשטח ממועד קבלת הפנייה בחשד למבנה מסוכן. בין ינואר 2015 ליוני 2021, 2 מבנים בבאר שבע (0.16% מהמבנים שבגינם בוצעו בדיקות שטח) נבדקו בחלוף 60 יום ממועד הפנייה (68 ימים משך זמן מרבי).
עיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על "מבנה מסוכן" בתחום שיפוטן. שיעור המבנים המסוכנים שהוכרזו מכלל המבנים בערים קריית ים ובאר שבע, קטן משמעותית, 0% ו-1% בהתאמה, משיעורם בעיריות בת ים ותל אביב-יפו, 13% ו-20%, בהתאמה.
בעיריית באר שבע יש 18 תיקי מבנים מסוכנים פעילים ביחידת מבנים מסוכנים ו-7 תיקים פעילים בתביעה העירונית, תיק אחד הפתוח מזה חמש שנים ותיק נוסף הפתוח מזה כארבע שנים.
עיריות באר שבע, קריית ים ותל אביב-יפו לא הטילו קנסות על בעלי מבנים מסוכנים שלא תיקנו את הליקויים הנדרשים, ועיריית בת ים לא פעלה להסמכתה להטיל קנס בנושא ולא הטילה קנסות כאמור.
אמצעי סיוע לבעלי מבנים מסוכנים ולמחזיקים בהם – שום רשות מארבעים הרשויות שנדגמו אינה מסייעת במענק לתושבים לצורך תיקון ליקויים במבנה מסוכן, ו-37 רשויות מתוך 40 הרשויות שנדגמו (92.5%) אינן מסייעות במתן הלוואות. עיריות בת ים, תל אביב-יפו, קריית ים ובאר שבע לא הקימו קרן ייעודית לסיוע לבעלי דירות במימון עבודות השיפוץ ובתיקון הליקויים במבנים מסוכנים, אם במענק ואם בהלוואה.
הסיוע שמעניקה האגודה לתרבות הדיור לשיפוץ מבנים יכול להינתן רק ל-12.5% מיחידות הדיור במדינה, אשר בעליהן משלמים עבור החברות באגודה. בארבע הרשויות המקומיות שנבדקו ניתן הסיוע של האגודה לבעלי דירות ב-90 מבנים בשנים 2015 – 2021 מתוך 4,424 מבנים מסוכנים שהוכרזו בשנים הללו. למשרד השיכון ולמשרד הרווחה והביטחון החברתי אין תוכניות ייעודיות שנועדו לסייע לבעלי דירות להסיר סכנות מבתיהם או לסייע לדיירים שנאלצו להתפנות לפתע מבתיהם. אין למשרד הפנים נוהל המאפשר ומנחה רשויות לסייע לדיירים בעיתות חרום.
עיריית באר שבע מסרה תגובות לסוגיות שהועלו בדוח המבקר
בעניין חוק העזר לקביעת מבנים מסוכנים, עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ 2022 כי תבחן את התאמת חוק העזר והגדרותיו.
בעניין נהלים לבדיקת מבנה וקריטריונים לקביעת מסוכנות מבנה, עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תבחן את עדכון הנוהל, ובין היתר את ההטמעה של פרקי זמן לבדיקת מבנה ושל קריטריונים לקביעת מסוכנות מבנה.
בנושא דיוני מעקב ובקרה בנושא מבנים מסוכנים עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי הנושא יועלה לדיון של הגורמים הרלוונטיים ויטופל בהתאם להמלצות המבקר.
קרא עוד באותו נושא:
בניין בשכונה א' בסכנת קריסה, דייריו פונו
דוח מבקר המדינה - הפרק העוסק במבנים מסוכנים
.png)
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: https://bit.ly/3iQmqmo
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
