''אם אנחנו רוצים שהנגב יהיה המרכז – יש לטפל בפשיעה''
נדמה שאין היבט בעשייה הציבורית בנגב שראש מועצת נאות חובב, עו''ד גדי אלפסי (63), לא נגע בו. הוא גדל בשכונה ד' בבאר שבע, התחנך בבאר שבע, עבד בתעשייה הכימית ושילב לימודי תואר תוך כדי. הוא ניהל את נכסי ההסתדרות באחת התקופות הקשות של ארגון העובדים, הוא היה ממקימי תנועת צל''ש (צעירים למען שכונות) יחד עם מייסד הפנתרים השחורים ויקטור אלוש ז''ל ובנו יהודה, יבל''א.
את עבודת התואר שלו במשפטים הוא עשה על המשפט הבדואי – עבודת התואר מרתקת לקריאה. בעוד כשבעה חודשים הוא משלים קדנציה כיו''ר מועצה תעשייתית ייחודית, שאת ניהולה מגיעים ללמוד מכל העולם. מועצת נאות חובב היא מועצה ללא תושבים: היא מועצה שבתחומה שוכנים מפעלי תעשייה. האתגרים שלה, עם זאת, זהים למועצה ''רגילה'': איזון תקציבי, סביבה נקיה, ניהול תקין, ביטחון ומניעת פשיעה. עוד אתגר אחד קטן, הייחודי למועצה: אפס פליטות מזהמים. מועצת נאות חובב היא כיום מועצה מקומית נקיה, ירוקה, איתנה כלכלית ויודעת להתמודד עם מגפת הקורונה.
''באה מגפה והיא הופכת להיות הזרז ששינה תפיסות עולם בשוק העבודה ושוק הכספים'', אומר אלפסי. ''הם היו צריכים לקרות מתי שהוא. בלי הקורונה, כאשר העולם עומד בפני אתגר או מלחמה - הכול נשכח וזז הצידה וחוזרים לחיים. החיים אינם רק להתקיים. לחיות הוא הייעוד שלנו, אך לא רק. חיים אינם רק עבודה, אלא גם תרבות, טיפול בשעות הפנאי, פירמידת הצרכים שלנו כוללת גם להסתכל על השכן הקרוב ועל השכנים במרחב, העולם הוא כפר קטן. לכן, לדעתי, הקורונה עשתה דברים טובים. היא גרמה לאנושות לחשוב אחרת. אדם לא חייב לעבוד 8 שעות, הוא יכול לעבוד צורה אחרת''.
''קח למשל את נושא העבודה מהבית. אני מדמיין בראש מה היה קורה אילו חללית ענקית, כמו בסרטי המדע הבדיוני, הייתה עומדת במרחב בשמים והולכת לתקוף את העולם. את מי יעניין אז הסכסוך הפלסטיני-ישראלי? את התוקפים לא יעניין מהי דתם של תושבי כדור הארץ ולא הסכסוכים ביניהם. תמיד, כשיש איום גלובאלי כמו מגפה, העולם שוכח את כל מה שמסביב''.
''משבר הקורונה הראה איזה יכולות יש לאנושות: הצליחו לייצר חיסון כנגד המחלה, שלפני כן, פיתוחו היה אורך 10 או 12 שנה''.
סביב החיסונים יש ויכוח ציבורי לא קטן...
''אני בעד לחסן את כולם. הדאגה הכי גדולה בחיים לצד הקורונה היא שאנחנו נחנוק את בתי החולים. המחלות האחרות הרי לא ייעלמו. אם בתי החולים קורה יתמלאו בחולי קורונה, מה יקרה אם יהיה למשל אירוע בנאות חובב שמצריך פינוי פצועים. המדינה מודאגת מזה''.
איך תפקדתם בימי תחילת המגפה, כי באמת לא היו חיסונים ומצד שני, במועצה ישנם מפעלים שאינם יכולים לעצור את עבודתם?
''בימים הראשונים, כאשר בישראל התחילו להצטבר יותר ויותר מקרים של תחלואת קורונה, הייתי בסיור בברזיל ובארגנטינה. הקדמתי את הטיסה חזרה לארץ כאשר במועצה נערכנו מבעוד מועד לתרחישים שונים. במקרה הזה, הנהגנו את כל הכללים של משרד הבריאות''.
''בסך הכול, רק שני אנשים נדבקו בקורונה ובתחקיר האפידמיולוגי התברר שהם נדבקו בביתם. הם טופלו, הבריאו וחזרו לעבודה. משך זמן רב עבדנו במתכונת שגרת חירום. ברוב הרשויות עבדו במתכונת של 50% ברשות – 50% בעבודה מהבית. אנחנו עבדנו 30% מהבית ו-70% ברשות. אנחנו מועצה שנותנת שירותים למפעלים חיוניים, כמועצה אנחנו מוגדרים מפעל חיוני הנותן שירותי פיקוח. המערך התפעולי של המועצה עבד במתכונת מלאה, לא היו אירועים מיוחדים. המועצה המשיכה לעבוד באופן עצמוני, המשכנו בפיקוח ובעשייה''.
אנחנו שנתיים אל תוך מגפת הקורונה. האם זה משפיע על פיתוח המועצה? האם מגיעים מפעלים חדשים?
''קלטנו את מפעל צינורות המזרח התיכון, שעובד כבר שלושה חודשים, מפעל יושב על שטח 180 דונם. מפעל תע''ש הולך לבנות מפעל גדול בנאות חובב, תוך פינוי קרקעות שיתנו מענה בדיור למשפחות רבות במרכז הארץ. המעבר של מפעל בסדר גודל כזה הינו סממן לכך שהמדינה סוף סוף החליטה שהנגב הוא עתידה של המדינה''.
''אוכלוסייה תנוע דרומה בעקבות התעסוקה. המעבר יביא לנגב אלפי עובדים. שישה מפעלים נוספים מסיימים בימים אלה את פיתוח הקרקע, בהם מפעל גדול מאוד לייצור אלמנטים מבטון, אשר יעסיק עשרות עובדים. מפעלים נוספים נמצאים בהקמה''.
''כרגע ישנו מחסום להקמתם של מפעלים נוספים, שכבר קיבלו את כל האישורים. מדובר בשטחים ששימשו פעם שטחי אימונים של צה''ל וצריך לפנות אותם מנפלים. חתמנו על הסכם עם משרד הביטחון לפינוי הנפלים ואנחנו מקווים שהמהלך יושלם עד 2022, כך שהקרקע תהיה כשירה להקמת המפעלים. יש ביקוש מאוד גדול ממרכז הארץ לעבור לנאות חובב, מה שמעיד על כך שהנגב באמת יכול להיות מרכזה של מדינת ישראל''.
מי שמזהם – הולך הביתה
מה השינוי העיקרי אותו אתה רואה במועצה?
''השקענו במהלך חמש שנים סכום של 70 מיליוני שקלים לטיפול במזהמים. זה אומר בטיפול באוויר, במי התהום, כולם זוכרים שהיה סירחון כשהיו עולים מי תהום מזוהמים. היום זה אינו המצב. אין דבר כזה לזהם ובעניין הזה אנחנו לא עושים הנחות לאף אחד. יש פיקוח הדוק ויודעים שראש המועצה לא עושה הנחות. מפעל מזהם נסגר. אין כיום מפעל שלא שומר על איכות הסביבה. מפעל שלא שומר, הולך הביתה''.
האם אתם מתמודדים עם גל הפשיעה בנגב? האם אתם חווים פלישות קרקע וגניבות? כיצד אתם מטפלים?
''הפשיעה היא לא גזרה משמים. אם אנחנו רוצים שהנגב יהיה המרכז ולא הפריפריה חייבים לטפל בפשיעה בצורה הכי קשה שאני מכיר - בנחישות וברגישות''.
''כדי לטפל בפשיעה יש לעבוד בצורה משולבת: להכין את השטח מבחינת כלים משפטיים לפינוי כל הפזורה. הפזורה היא לא גזירה משמים, לא יעלה על הדעת שכל אזרח שירצה לפלוש לקרקע – יעשה ככל העולה על רוחו''.
''צריך לטפל בפזורה כאילו היו פושעים. לחסום בפניהם את הגישה לבית המשפט - אין גישה לבית המשפט למי שפלש לקרקע. צריך לפנות בכוח כמו כל עבריין. לא יכולים להתעלם מזה. מצד שני, יש לפעול בתחום החינוך, לתת הכשרות מקצועיות שיתנו אופק ותעסוקה. בעשר השנים האחרונות לא נפתר עניין ההתיישבות הבדואית בנגב. יש לתת סמכויות לרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. להרחיב יישובים קיימים, כי לא ייתכן שהכבישים 25 ו-40 תפוסים כולם, לאורכם, על ידי יישובי הפזורה. צריך להכניס את אותם תושבים למסגרת, בה יישלמו מיסים על השירותים שהוא צורך מהמדינה. כיום הם לא משלמים מיסים ומצד שני, באים לעיר גדולה כמו באר שבע וצורכים שירותים''.
''אני חושב שהגיע הזמן למחוק את המילה 'פזורה' מהלקסיקון. אם אתה לא תסכים לחיות ביישוב מוסדר, פשו תמצא את עצמך מעבר לגדר. אין בישראל דמוקרטיה מתגוננת, יש דמוקרטיה במתקפה. צריך לעשות את הדברים בשיתוף עם המנהיגות הבדואית, לשלב את המערכות השבטיות המסורתיות בפתרון הסכסוכים. המערכת הכללית אינה מצליחה לפתור את הסכסוכים. הרוב באוכלוסייה הבדואית רוצים לחיות חיים מסודרים''
כיצד אתם מונעים פשיעה ופלישות קרקע – הרי מדובר במועצה תעשייתית המשתרעת על שטח גדול?
''יש סיירים ויש רחפן ויש סידורי אבטחה. השמדנו 46 חממות קנאביס במערב המועצה. אדם שנקלט ברחפן פולש לקרקע, פוגש את הסיירים שלנו תוך זמן קצר. האוהלים והציוד שלו מועלים לרכב הוא מסולק משטח הפלישה. אין הנחות, אין פלישות''.
''החמרת הענישה, קביעת עונשי מינימום קשים, יביאו לצמצום כמויות הנשק. ברגע שבן אדם יידע שנשק בלתי חוקי פירושו שנים ארוכות במעצר, אתה תראה נשק נזרק ברחובות. ישנה הזנחה בנגב: אנחנו לא מטפלים לא בהסדרה, לא בחינוך. ראה בעצמך: האוכלוסייה הבדואית צמצמה את הילודה. הנשים הבדואיות מבקשות לצאת לעבוד, ללמוד, להתקדם''.
''אני חושב שהגיע הזמן למחוק את המילה פזורה מהלקסיקון. אם אתה לא תסכים לחיות ביישוב מוסדר, פשוט תמצא את עצמך מעבר לגדר. אין בישראל דמוקרטיה מתגוננת, יש דמוקרטיה במתקפה. צריך לעשות את הדברים בשיתוף עם המנהיגות הבדואית, לשלב את המערכות השבטיות המסורתיות בפתרון הסכסוכים. המערכת הכללית אינה מצליחה לפתור את הסכסוכים. הרוב באוכלוסייה הבדואית רוצים לחיות חיים מסודרים''.
''הסדרה מתחילה בפינוי הפזורה. לצורך כך יש לשנות את החוק, להטמיע תפיסת עולם על פיה להיות אזרח פירושו להתנהל בהתאם לחוקי המדינה עצמה''.
''יש פסק דין תקדימי, על שמי, על פיו לא הורסים אוהל או בית של חייל שמשרת בצבא. זה קרה כאשר באחד המבצעים גשש פנה אליי וסיפר שבעוד הוא מגן על גבולות המדינה, המדינה הורסת לו את הבית. אבל אלה מקרים מוגדרים''.
לשלב את השפיטה הבדואית בטיפול בעברייני המגזר
אז לדעתך הפתרון לסכסוכים בנגב הוא שילובה של מסורת השפיטה הבדואית במקרים מסויימים?
''עבדתי 15 שנה בתחום המשפט ומצאתי את עצמי מתלבט למה יש לכך הרבה בעיות וסכסוכים בתוך המגזר הבדואי. סיקרן אותי למה הם לא מגיעים לכדי פתרון ונחשפתי למסורת השיפוט והבוררויות. ביקשתי ללמוד על הנושא, אך הכתב היחידי הקיים הוא של עארף אל עארף, ששימש כמושל נפת באר שבע בשנות ה-30 של המאה ה-20''.
''הוא כותב בספרו ''תולדות באר שבע ושבטיה'', שראה אור בשנת 1937, ושוב בשנת 2000, כי כאשר הגיע לשמש בתפקיד מושל, פגש את השיח'ים ונדהם מכמות הבעיות שקיימות במגזר הנוודים הבדואים. ביקשתי ללמוד את אותה מערכת, שיודעת לפתור סכסוכים, שיודעת לגשר, יודעת לקנוס ולהעניש. המשפט הבדואי אינו המשפט השרעי, אלה שני דברים שונים. על פי השיפוט הבדואי – פלישה לקרקע דינה מוות. יש חוקים מאוד ברורים באשר פלישות קרקע ודיני מקרקעין. הטמעת החוק הבדואי לא תיעשה ביום אחד, אלא יש ללוות אותה בחינוך, בהקמת תשתיות ומתקני כליאה. יש להציע לבני הנוער הכשרה מקצועית''.
מוקדם לסכם
יש תוכניות אותן אתה רוצה להשלים – וטרם הספקת?
''מהיום שנכנסתי לכאן, פעלתי לפתיחת הכשרה מקצועית, שבוגריה ישתלבו במפעלים שלנו, זה לא יצא אל הפועל גם בשל משבר הקורונה ובגלל סיבות אחרות. חייב דור המשך של בעלי מקצוע, באותם מקצועות מאוד נדרשים שאינם היי טק''.
אתה משמש קדנציה בתפקידך.
''עוד שבעה חודשים אני מסיים קדנציה בת חמש שנים. לדעתי, על מנת להספיק להוציא דברים אל הפועל''.
המועצה משולבת בעשייה בקהילה. באיזו צורה?
''קודם אתן לך דוגמא לאחד המקרים: במתנ''ס שגב שלום נטלו חלק בפעילויות כ-80 ילדים. לימדנו אותם לעסוק בחקלאות. כל הבוסתן היפה שלנו הוא פרי עמלם של התלמידים, שלמדו במשך שנה וחצי ועבדו בבוסתן בצורה מעשית ועל כך המועצה קיבלה תעודת הוקרה ממועצת שגב שלום''.
''על פי החלטת הוועדה הגיאוגרפית, מדי שנה מחולקות היתרות מגביית הארנונה ל-9 יישובים. לשמור את הכסף בבנק אינו תורם מהומה למועצה. זה לא כסף של אבא שלי... השותפים שלי הם האוכלוסייה במרחב''.
דובר על סיפוח של מועצת נאות חובב אל תוך עיריית באר שבע. מה עמדתך בנושא?
''זה על הפרק. הוועדה הגיאוגרפית צריכה להחליט ואמרו שיגישו את המסקנות עד סוף החודש לשרת הפנים. אן יוחלט כך, צריך לקבוע מתווה. מה קורה, למשל עם כל ההחלטות הקודמות של חלוקת ההכנסות. הדבר הכי בעייתי במהלך הזה, הוא שהמודל הזה שנקרא מועצה מקומית תעשייתית, מודל ודוגמא לכל העולם, שכולם רוצים ללמוד איך נהפכנו להיות פארק אקו-תעשייתי המייצר הכנסות למדינה בסכום שמעל 4 מילארדי שקלים - ברגע שיבטלו את אותו המודל, הוא יעלם מהעולם''.
''אני בעד לחסן את כולם. הדאגה הכי גדולה בחיים לצד הקורונה היא שאנחנו נחנוק את בתי החולים. המחלות האחרות הרי לא ייעלמו. אם בתי החולים קורה יתמלאו בחולי קורונה, מה יקרה אם יהיה למשל אירוע בנאות חובב שמצריך פינוי פצועים. המדינה מודאגת מזה''
היית רוצה לסכם את הקדנציה הנוכחית?
''אני חושב שעוד מוקדם לסכם. הייתי רוצה להשאיר אחריי ראש מועצה שימשיך להתנהל במודל הזה, אשר יכול להביא הרבה מאוד פתרונות. אני טוען תמיד: מי שרוצה להחכים – שידרים. אני רוצה לאחל לעובדי המועצה, אשר באמת עובדים כיחידה מטכ''לית, שמשקיעים את המיטב, שימשיכו לעבוד תחת מועצה עצמאית. אני מאחל למועצה להמשיך להתרחב''.
''למפעלים אני רוצה לאחל – תמשיכו כך – ישר כוח''.
''לכל התושבים במרחב, הבדואים, שהם שכנים שלנו אני מאחל להם שנה טובה, שכולם יתכנסו אל תוך ערים ויישובי קבע, שיהיו חלק בלתי נפרד מהמדינה. שהמדינה תשקיע כסף שכיום עומד סתם''.
''לתושבי הערים מסביב - תמשיכו לפתח את הנגב, שהוא העתיד של המדינה. רואים כמה עולה דירה בתל
אביב. בכסף הזה אפשר לבנות בנגב וילה. שייבנה שדה תעופה בינלאומי במהרה ובעיקר, שיהיה ביטחון''.
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל office@br7news.co.il
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: office@br7news.co.il
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
