סיכום 2021 / בין מלחמה למגפה, העיר באר שבע ידעה לנוע קדימה
במזרח התיכון מומלץ לא לסכם את השנה דקה לפני חצות ה-31, כי אירוע בלתי צפוי יכול לשנות את מהלך העניינים – תוך שניות. אבל שלוש סוגיות אירועים השפיעו יותר מכל החיים בבאר שבע ב-2021: אובדן הביטחון האישי, החיים תחת המגפה והבחירות לכנסת, בעקבותיהן רע''מ, שרשימת חבריה נבחרת על ידי מועצת השורא של הפלג הדרומי בתנועה האסלאמית, יושבת יחד עם אביגדור ליברמן ואת מרצ יחד עם מפלגת ימינה.
רע''מ קיבלה תמיכה גורפת ביישובי הבדואים בנגב, לא מעט בזכות ח''כ סעיד אלחרומי ז''ל. מנסור עבאס, אחת הדמויות המרתקות בפוליטיקה הישראלית, לא מינה לח''כ המנוח מחליף מהנגב, אבל דאג להזרים תקציבי עתק ונכנס לעובי הקורה במתחרש באזור.
הציבור היהודי הצביע בבחירות האחרונות בצורה די מפוצלת, שתלויה במעמד הסוציו-אקונומי ומקום המגורים. הקמת ממשלת בנט-ליברמן-עבאס אפשרה לראשי העיריות ובראשן באר שבע, בירת המחוז, לחזור לתפקד בצורה שפויה, אחרי שכמעט חצי קדנציה עירונית כי לא היה עם מי לדבר בירושלים. בבאר שבע עשו לוליינות תקציבית על מנת להמשיך לתפקד. עסקים נסגרו, תושבים שהו בסגרים, הפעילות העסקית ירדה והארנונה העסקית נפגעה. בסוף 2021 יש עדיין עסקים, עצמאים ושכירים שלא התאוששו ממכת הקורונה.
למרות כל מה שקרה במהלך 2021, העיר באר שבע ובעיקר תושביה, ידעו להתגבר על לא מעט קשיים – מסגרים, דרך מכת אבטלה, מלחמה ואובדן הביטחון. אם זה בבנייה בלתי פוסקת עם איכלוסן של שכונות חדשות, בתרבות, בספורט, בחינוך, בקהילה, במסחר, העיר המשיכה לנוע קדימה – אף על פי כן ולמרות הכל. למרות כל הקשיים, מחירי הנדל''ן בעיר עלו ויש ביקוש לדירות ומגרשים. דווקא בתקופת הקורונה, לא מעט משפחות הגיעו עם המסכות לקבל את המפתחות לבית החדש.
קו השבר של שומר החומות
נושא הפשיעה בנגב אינו חדש. פרוטקשן, אלימות, הטרדות מיניות ופגיעה ברכוש היו קיימות קודם לכן. השינוי הוא בהיקפים, בעוצמות ובמידת החשיפה. אם לפני 3 ו-4 שנים הפרסומים בנושא סווגו על ידי המערכת כ''ניסיונות להשחיר את נפי העיר מתוך אג'נדה'', היום כולם מבינים שיש בנגב בעיה חמורה, שתפחה לממדים מבהילים.
הייתה גם קורונה. באר שבע נכנסה לסגרים יחד כל המדינה, אך ימי הסגרים נוצלו לעבודות תשתית בהיקף חסר תקדים, הישג כשלעצמו כשזוכרים שישראל הלכה לארבע מערכות בחירות, במהלכן משרדי הממשלה לא היו בתפקוד מלא. עם זאת ולמרות הכל, העיר המשיכה לתפקד.
מיד, כשהוסרו הסגרים, העיר חזרה לתפקד במהירות: אם זה בתחום התרבות - סינפונייטה, התיאטרון, הפרינג', מקומות הבילוי, המסעדות, תיאטרון הילדים, הקניונים, הכל חזר לקדמותו. המערכות בבאר שבע למודות משברים, לקחים הופקו, העיר יודעת לחזור לעצמה מהר.
זהו, אולי, החוזק של באר שבע. באר שבע חזקה בקהילתיות ובהתנדבות, דבר שניכר בתקופת הקורונה ובמהלך ימי שומר החומות. דווקא אותם ימים בהם חללים סגורים היו מחוץ לתחום, הביאו לפריחתם של השטחים הציבוריים, בהם עיריית באר שבע השקיעה תקציבים גדולים. די לראות את ציר טוביהו או את פארק האגדות, את שיקום הגן הציבורי בשכונה ג', את השוכנות החדשות המאוכלסות בימים אלה, כדי להבין שאת הבאר שבעים קשה לעצור.
היו לנו גם הישגים בענפי ספורט, בין זה האבקות או שחמט. מלבד אותם ימים לא קלים של סגרים, במתנ''סים ובמועדוני הספורט מצאו את הדרך להמשיך קדימה.
אי אפשר להתעלם מקו השבר היה בשבוע של ה-11 במאי, ימי שיא המהומות של ערביי ישראל, בעקבות מבצע שומר חומות בעזה. היה חשש גדול ומבוסס כי הנגב גולש לאנרכיה, בדיוק כפי שקרה בערים אחרות בישראל, הבולטת בהן לוד. אזרחים, משני הצדדים, יצאו להתעמת אלה מול אלה, גם בתוך באר שבע. העיר באר שבע לא זוכרת עימותים אלימים של יהודים ובדואים, כמו גם לא ניסיונות התארגנות של תושבים לשמור על עצמם.
בחודש שאחרי ה-11 במאי המשטרה נאלצה להתערב בלא מעט מקרים בהם התארגנויות של אזרחים, שתואמו באמצעות חשבונות טלגרם ו-וואצאפ, ביקשו להתחמש ולצאת לעימותים. מרבית הכוונות סוכלו. לו היו יוצאות אל הפועל, המצב היה מסתבך בצורה שאיש אינו יכול לשער.
מארג החיים בבאר שבע, בירת המחוז, וביישובי הנגב, היה משך עשורים טבעי עד כי אף אחד לא דיבר על דו קיום, כי אם על החיים עצמם. בבאר שבע למשל, עובדים רופאים, אחים ואחיות, מטפלים ומטפלות סיעודיים, רוקחות ורוקחים, אנשי מקצועות הנדסיים, מורים, עובדי משק, עורכי דין ולמעשה, כל מקצוע אפשרי, שגרים ביישובים הבדואים ועובדים-לומדים-קונים-מבלים בבאר שבע. זה היה – ויש לברך על כך שזה נשאר- משהו שהוא חלק מאופייה של באר שבע, שאגב, מדורגת כאחת הערים החופשיות בישראל.
זרעי הפורענות, אשר הובילו לאירועי מאי, נזרעו לפני שנים: הזנחה חברתית, ניסיונות להסדיר את הפזורה בדרכים שלא התחשבו לא בתרבות ולא במארג החיים, ניסיון ''להעניש'' את הכפרים הלא מוכרים באי-חיבורם לתשתיות, קושי במציאת תעסוקה, מצוקה כלכלית מתמשכת והתעלמות. ועם זאת, הרוב הכמעט מוחלט של אנשי הפזורה והערים הבדואיות, גם אם יש בפיו ביקורת, מסתייג ממעשיהם של קבוצה קטנה, אך קולנית, שממנה סובלים כולם, גם תושבי באר שבע וגם תושבי תל שבע למשל. בימים אלה עובדים על פתרונות. הם לא יתממשו תוך יום אחד, אבל אחרי השבר הגדול, ניצני השינוי נראים בשטח.
צריך להיות ברור: הרוב המוחלט של תושבי הנגב, יהודים ובדואים, רוצה לחיות וחי בשלום. הבעיה היא עם פרועי החוק, שיצרו דינמיקה שמערערת את מרקם החיים בשני המגזרים.
הניסיון מלמד שקשה להוציא את הבאר שבעים לרחובות. התושבים בבאר שבע וביישובי הסביבה עסוקים עם החיים עצמם: עבודה, לימודים, הוצאות, קריירה. חוסר ביטחון, לפחות עד השנים האחרונות, לא היה סוגיה בבאר שבע.
בנושא הביטחון, קמו בבאר שבע לפחות ארבע התארגנויות אזרחיות המבקשות ליטול חלק בביטחון העיר. קו ישיר עובר בין אירועי שומר חומות, הרצח בעיר העתיקה, הירי בשכונה ותיקה, ידויי האבנים, הפריצות לבתי עסק, הפרוטקשן, הפרעות והירי בסורוקה, הקטטות במרכזי הקניות, ההטרדות – לבין תחושת אובדן הביטחון. תושבים לא ממציאים סיפורים: הפריצות לבתים וגניבות כלי הרכב מתרחשות. הקטטות אמיתיות. ההטרדות קיימות. הפרוטקשן נגבה. זו בעיה שדורשת פתרון, לטובת כולם.
המשטרה הקימה יחידות ייעודיות, אבל ככל הנראה לא מספיק בהן: עיריית באר שבע העבירה פה אחד החלטה לגבות מתושבי באר שבע היטל ביטחון. החלטה זו גררה ביקורת ציבורית רבה שהופנתה הן לעירייה והן למשטרה. העירייה, שגובה עוד היטל דווקא בתקופה כלכלית קשה לרבים מתושבי העיר. למשטרה, שלתחושת התושבים אינה מצליחה להעניק להם תחושת ביטחון.
מול זה, העיר באר שבע, שיחד כל המדינה נכנסה לסגר, ויחד כל המדינה נכנסה לממ''דים, סבלה מאבטלה ושאר עניינים, הייתה תנופת פיתוח. בין היתר, אוכלסו שכונות חדשות, בהן שכונת הפארק, סיגליות וכלניות, לצד פרויקטים שנמצאים בשלבי בניה. שנת הקורונה תרמה דווקא לפריחה בתחום האוכל המקומי: אותם עסקים שאנחנו מכירים מצאו דרכים להביא את האוכל אל הסועדים. המערכות שונות, עירוניות ופרטיות, המשיכו לתפקד.
המשטרה, מצידה, הוציאה את כל מי שרק אפשר לסיורים במוקדים בבאר שבע שזוהו כמחוללי פשיעה. אבל – ואת זאת אומר לנו איש משטרה – אי אפשר להציב שוטר בכל פינה וגם המשטרה אינה הפתרון לבעיה. גם הניסיון להוריד פלוגת מג''ב לנגב ש''תעשה'' סדר, החזיקה בערך שבוע.
גם בחינוך, שידע שלהתמודד עם השנה הלא קלה של הזום. נכון, לא היה קל, אבל תלמידים ניגשו לבגרויות ובתי הספר המשיכו לתפקד, בדרך חדשה. הכל זכות אנשי חינוך אכפתיים.
נושא הביטחון עמד בראש מעייניהם של של קברניטי העיר. האורות במשרדים דלקו עד מאוחר בדרך למציאת פתרון. הוקמו יחידות משטרה חדשות וייעודיות, לצד סיירת עירונית, המורכבת ממתנדבים, שעל חשבון זמנם הפנוי, מסיירים בלילות ברחבי העיר. זה לא מובן מאליו.
כל מי שעוקב אחרי ישיבות מועצת העיר מודע לאכפתיות של העושים במלאכה. הם לא מנותקים ממה שקורה, יודעים שהייתה לנו שנה לא קלה, משתדלים לתת ולהקל איפה שאפשר. בתקווה ש-2022 תבשר על סוף המגפה, כי אז אפשר יהיה ללחוץ על הדוושה (במהירות מותרת, כן?) ולסיים עוד הרבה פרויקטים בקנה. העיר העתיקה שעוברת עבודות פיתוח מואצות. עוד פיתוח בשכונות הותיקות, עוד הגשמה בתחום ההיי טק ובציפיה למעבר צה''ל דרומה.
מבצע שומר החומות היה גם חריג בעוצמתו. חמאס והג'יאהד האיסלמי הוכיחו יכולות משופרות, עם יכולות לירות מטחים של מאות רקטות בו זמנית, לעבר באר שבע והנגב כמו גם למרכז הארץ ואף צפונה מזה. סבב הלחימה האחרון הוכיח עד כמה יש צורך להקל בכל הקשור לבניית ממ''דים, אפילו ליזום סיוע ממשלתי, כדי שגם התושבים בשכונות הישנות, המתגוררים בבניינים בני עשרות שנים, יחושו בטוחים.
אם במהלך השנה הלא קלה העיר המשיכה לעשות, ב-2022, לא מן הנמנע ששבאר שבע תצליח להגשים עוד הישגים, בספורט, בבנייה, בחינוך, בקהילה - וכמובן - העיקר הבריאות.
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]