שטח ההפקר: אין משילות בנגב, המדינה הזניחה את היישובים הבדואים

דני בלר, יום רביעי | 04.08.21 | 13:31

תגיות: דוח מבקר המדינה, הזנחה, נגב, ברנז'ה NEWS, דני בלר

ירי בנגב. (צילום ארכיון ללא קרדיט, רץ ברשתות, שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום, רביעי, את הדוח השנתי 71א - חלק ראשון. דוח זה מכיל 8 פרקי ביקורות במגוון נושאים בעלי השפעות לאומיות רחבות, המתמקדים בין היתר בנושאים בעלי אופי חברתי ובשירות לאזרח, לצד נושאים הנוגעים למינהל תקין ולטוהר מידות.

כותב המבקר במבוא לפרק העוסק במשילות בנגב: "האוכלוסייה הבדואית בנגב - הענייה ביותר בישראל וסובלת מהעדר תשתיות וחינוך איכותי. מעורבותה רבה באירועים הקשורים לאי תשלומי מיסים, פוליגמיה, תשלומי דמי חסות ופגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות.  על ממשלת ישראל מוטלת האחריות להגברת המשילות בנגב".

משילות מוגדרת ככושר וכיכולת של הרשויות הממלכתיות לפעול בגדר סמכויותיהן . המונח מתאר את יכולתה של הממשלה להצליח למלא את תפקידיה וליישם את מדיניותה בצורה טובה ויעילה. 

משרד מבקר המדינה בדק היבטים הנוגעים למשילות המדינה בנגב במשרדי ממשלה ובגופים שונים, ובכללם משרד החינוך, אגף החשב הכללי שבמשרד האוצר, צה"ל, חברת דואר ישראל, חברת החשמל, חברת מקורות, חברת תשתיות נפט (תש"ן), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב (רשות ההסדרה), משרד הפנים, וכן בשבעת היישובים הוותיקים (רהט, חורה, לקייה, תל שבע, שגב-שלום, כסייפה, ערערה בנגב), בשתי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר, ברשות האוכלוסין, במשרד להגנת הסביבה, במוסד לביטוח לאומי (הבט"ל), ברשות המיסים בישראל (רשות המיסים), ברשות המים, בתאגידי המים "מי רהט" ו"נווה מדבר", במרכז למיפוי ישראל (מפ"י) ובמגן דוד אדום.

וידאו: בעיית המשילות בנגב (מקור: משרד מבקר המדינה / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')


''רשות ההסדרה ביצעה את היעדים באופן חלקי''

מבקר המדינה מצא בנושא זה כי רשות ההסדרה ביצעה באופן חלקי את היעדים שפורטו בתוכנית העבודה שלה לשנת 2019 בתחומים של פיתוח מגרשי מגורים, פינוי והסדרת תושבים מהפזורה ביישובי קבע ואישור עסקאות לשיווק מגרשי מגורים כמענה לריבוי הטבעי. כך לדוגמה, היא פיתחה 758 מגרשים (38%) מתוך ה-2,000 שהציבה כיעד בתוכנית העבודה לשנת 2019. בד-בבד, על פי נתוני רשות ההסדרה מינואר 2021, בשנת 2019 שווקו 1,050 יחידות דיור לאוכלוסייה הבדואית בנגב. יצוין כי הרשות ניצלה 98% מהתקציב שהעמידה לטובת ביצוע תוכנית העבודה שלה וכן פעלה למתן תוקף של 24,652 יחידות דיור בתכנון הסטטוטורי, 23% מעבר ליעד שהגדירה - 20,030 יחידות דיור.

רשות ההסדרה גיבשה הצעה להשלמת הסדרת התיישבות הבדואים בנגב עד 2030. תוכנית זו הוגשה לשר הכלכלה ב-2020, אך טרם אושרה תוכנית אב מתוקצבת ליישובים הבדואים בנגב מעבר לתוכנית החומש (שתסתיים בשנת 2022), המשקללת מגמות של גידול אוכלוסייה, הסדרת הפזורה, הקמה ושדרוג של תשתיות, בחינת הצורך להעביר את סמכויות הפיתוח לרשויות המקומיות וכיוצא באלו. 

הנצחת העוני במגזר הבדואי

על פי המדד החברתי-כלכלי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הדירוג החברתי-כלכלי של היישובים הבדואיים בנגב נמוך ביחס לשאר היישובים בנגב, ולא חל שינוי מהותי בדירוג היישובים הבדואיים לאורך השנים על אף ההשקעה הממשלתית מכוח החלטות ממשלה. כך, תשעה יישובים בדואיים הם בדירוג חברתי-כלכלי נמוך, במקומות הנמוכים ביותר (1 - 11) מתוך 255 רשויות.

בנושא מימוש תוכנית החומש לשנים 2017 - 2021, נמצא כי בשלוש מתוך חמש שנות תוכנית החומש (60% מתקופת התוכנית) בוצעו התקשרויות למימון פרויקטים בהיקף של 1.675 מיליארד ש"ח (כ-53% מסך של 3.177 מיליארד ש"ח). משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה והרשות להסדרה, האמונה על קידום יישובי הבדואים, העמידו התחייבויות תקציביות לכ-23% בלבד מהנדרש בתוכנית הרב-שנתית. כמו כן, תשעה משרדי ממשלה ורשות ההסדרה לא דיווחו למשרד החקלאות על מדדי התוצאה ב-19 תחומי פעילויות (61%) מתוקצבים בתחומן.

המדינה לא יודעת כמה בדואים מתגוררים בנגב

עוד עלה כי בנוגע ל-268,000 הבדואים בנגב, ישנם פערים גדולים בין נתוני רישום המגורים של הבדואים שבידי רשות ההסדרה לבין הנתונים המצויים ברשות האוכלוסין. לדוגמה, על פי נתוני רשות האוכלוסין משנת 2018, מספר הבדואים המתגוררים בשבע הרשויות המקומיות גדול ב-46,000 ממספר הבדואים הרשומים ברשות ההסדרה. בנוסף, נתוני רשות האוכלוסין מפברואר 2020 לגבי מספר התושבים הרשומים במועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום נמוכים משמעותית מנתוני הוועדה לחלוקת הכנסות מהמועצה המקומית תעשייתית רמת חובב. כך, במועצת נווה מדבר רשומים 8,287 תושבים, לעומת 26,500 תושבים לפי נתוני הוועדה, ובמועצת אל-קסום רשומים 12,723 תושבים, לעומת 24,600 תושבים על פי נתוני הוועדה. בהיעדר נתונים מלאים המשקפים את מספר התושבים הגרים פיזית בתחומי השיפוט של כל אחד מהיישובים, ההחלטות בכל מה שקשור לתקצוב רשויות, לתכנון התשתיות ביישוב וכיוצא באלו לא יהיו מבוססות דיין ויפגעו ביישומן בכל התחומים הרלוונטיים - חינוך, רווחה, בריאות, תחבורה, תקשורת.

בביקורת עלה כי אין בידי רשות האוכלוסין הכלים המתאימים והמשאבים הנדרשים כדי לבצע בירור יסודי של כל דרישה לשיוך מוניציפלי של מי שרשום כ"שבט" או לשינוי מקום מגורים של תושב בדואי, וכן אין לה הכלים לבירור יסודי של כל דרישה לתושבות מצד בני האוכלוסייה הבדואית. לדברי נציגת רשות האוכלוסין, במהלך השנים נעשה פעמים רבות שימוש במסמכים ואישורים מזויפים כדי להוכיח מגורים בישראל, כגון חוזי שכירות פיקטיביים ונתוני צריכת מים וחשמל מזויפים. כמו כן, רשות האוכלוסין ממעטת לבצע חקירות שטח בכפרים הבדואיים מפאת חשש לביטחונם האישי של החוקרים. לרוב הרשות מסתמכת על חקירות והחלטות של הבט"ל, שאף הוא כאמור מתמודד עם קשיים בביצוען של חקירות מסוג זה.

וידאו: ההפקרות בצאלים (ללא קרדיט, הופץ ברשתות חברתיות, שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

עוד נמצא כי תושבים מהאוכלוסייה הבדואית הגרים בפועל בשטחי יהודה ושומרון נהנים מהטבות המוענקות להם, ובפרט קצבאות מהביטוח הלאומי, מתוקף היותם רשומים כתושבי הנגב, והדבר מביא לאובדן של כספי המדינה. עלה כי לא מתבצע רישום של יציאות תושבים מישראל לאזור יהודה ושומרון ומעקב אחריהן, וכי כניסות לישראל נרשמות באופן חלקי בלבד.

ברשויות הבדואיות כמעט לא מצליחים לגבות ארנונה

בנוסף עלה כי על פי נתוני הלמ"ס, ממוצע יחס גביית הארנונה למגורים בתשע הרשויות הבדואיות בנגב בשנת 2016 עמד על 24.4%, בעוד שבשאר 31 הרשויות בנגב על 78.6%. משרד הפנים לא אכף את הצווים בדבר חלוקת הכנסות מופחתת (בשיעור 85%) לרשויות מקומיות שכלל אינן גובות ארנונה למגורים, כמו המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר. כמו כן, עלה כי ביישוב תראבין א-ס'אנע (תראבין), 20% מתושבי השבט מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של היישוב, בשנים שמאז הקמת היישוב הושחתו חלק מהתשתיות שנבנו בו - מגרש ספורט הוצת והושחת עד כי לא ניתן להשתמש בו. עבודות פיתוח, אספלט ותאורה בשכונה מסוימת הופסקו בשל איומים על מנהלים וקבלנים. לחיוב נמצא כי נערך הליך מחקר מלווה לשם בחינת הישגי תוכנית החומש לשנים 2012 - 2016.

תפקוד מועצות מקומיות ותאגידי מים במגזר הבדואי

בנושא זה מצא המבקר כי במועד סיום הביקורת במרבית יישובי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר כמעט שלא הוסדרו תשתיות ציבוריות של מים, ביוב, חשמל, כבישים, תקשורת, תאורת רחוב ומדרכות. כך לדוגמה: התשתיות הציבוריות של מים וביוב הוסדרו רק בתראבין. 

בנוסף, בתאגידי המים נווה מדבר ומי רהט שיעור פחת המים בשנים 2016 - 2017 עומד בממוצע על כ-17% עד 38% אל מול ממוצע של כ-7% ביתר תאגידי הדרום. נתונים אלה מצביעים על חולשתם של תאגידי המים. כך, בשלושה מתוך ששת יישובי תאגיד המים נווה מדבר היה פחת המים בשנת 2016 גבוה במיוחד ועמד על 59% (תל שבע), 50% (לקייה) ו-61% (ערערה בנגב). על פי אומדן תאגיד נווה מדבר, היקף הנזק הכספי בגין גניבות המים מהתאגיד בשנת 2016 עמד על כ-21 מיליון ש"ח בגין גניבות מים של כשני מיליון קוב.

וידאו: ירי כדורים נותבים בעיר רהט (צילום: מתוך הדף של די להפקרות החוק בנגב / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')
​​​​​​​

עוד נמצא כי כשש שנים לאחר הקמת תאגיד נווה מדבר וכשבע שנים לאחר הקמת תאגיד מי רהט, ועל אף שתאגידים אלו נהנים מסבסוד תעריף רכישת המים וממענקי מדינה מיום הקמתם, לא הופחתה תלותם במימון אוצר המדינה, ולא ברור מהי התוחלת לקיומם העצמאי ללא תלות כזו גם בעתיד. 

הרשויות הבדואיות מכניסות רק 25 מיליון שקלים מארנונה למגורים, לעומת 1.12 מיליארד בשאר הרשויות בנגב

בביקורת עלה כי סך ההכנסות השנתיות של הרשויות הבדואיות מארנונה למגורים עומד על כ-25 מיליון ש"ח בלבד מתוך ההכנסות בתקציב הרגיל המצרפי (כ-2%). זאת לעומת הכנסות מארנונה למגורים של 1.12 מיליארד ש"ח בשאר הרשויות בדרום הארץ מתוך ההכנסות בתקציב המצרפי (כ-14%). בנוסף, על אף הצהרות המדינה והמועצות לבג"ץ, מעת הקמת המועצות נווה מדבר ואל קסום, בשנת 2012 הן לא הוציאו שומות ארנונה לתושביהן כחוק וממילא לא גבו חיובים אלו.  עוד עלה כי בפברואר 2018 הוקם צוות בין-משרדי לבחינת מענקי האיזון של משרד הפנים בגין התושבים הרשומים במרשם האוכלוסין כתושבים המשתייכים לשבטים הבדואיים בנגב (להלן - הצוות הבין-משרדי). הועלה כי משרד הפנים טרם התאים את נוסחת מענק האיזון למצבן הייחודי של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. 



בלי כבישים, הסעות התלמידים לבתי הספר הופכות לסיוט

בביקורת עלה כי בשנים 2015 - 2018 בוצעו שתי ביקורות שטח בנושא הסעות תלמידים ע"י משרד החינוך. בביקורת שבוצעה ב-4.5.17 לבדיקת המרחקים והעלויות המבוקשות להסעה שהגישה המועצה המקומית אל-קסום נמצאו פערים בין המרחק הרשום בבקשה לבין המרחק שנמדד בפועל בשיעורים של בין כ-100% לכ-500%. בנוסף, הדרכים שבהן עוברים רכבי ההסעות ביישובי הפזורה הבדואית הן בלתי סלולות ומאוד משובשות, ובעונת בחורף השיטפונות גורפים קטעי דרך. לכן גוברת הסכנה לתלמידים המוסעים, ולדברי מנהל מחלקת החינוך במועצה הורים רבים בוחרים שלא לשלוח את ילדיהם ללימודים בעת אירועי גשם משמעותיים. כמו כן, חברות ההסעה המסיעות את התלמידים משתמשות באוטובוסים ישנים, בני יותר מעשור שנים, הנחותים מבחינה בטיחותית.

עוד נמצא בביקורת כי דוח המבקר הפנימי בנושא דיווחי נוכחות עובדים במחלקת החינוך במועצה האזורית אל קאסום מעלה חשש לקיום נורמה פסולה של דיווחים כוזבים. בכל הקשור לתיעוד ונהלים בביצוע ואישור עבודת קבלני משנה, נמצא כי במועצה האזורית אל-קסום לא קיים נוהל להגשת חשבונות ביצוע של קבלני עבודות תשתית ולאישורם. כמו כן, במערכת הממוחשבת של ביצועי הפרויקטים במועצה לא מנוהל "תיק פרויקט", הכולל את מכרז העבודה, חוזה העבודה, תחשיבי כמויות, דפי ביצוע וכיוצא באלו.

אין מיפוי של רחובות, לרחובות אין אפילו שמות

בביקורת עלה כי ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב קיימת בעיה מתמשכת של היעדר מיפוי ושיום לרחובות. רוב הרחובות ביישובים אלו הם חסרי שמות רשמיים, ובבתים אין שלטים שבהם מצוין מספר הבית. הזמנת מיפוי היישובים נעשתה לגבי שבעה יישובים ותיקים מוכרים, אך לא עבור 11 יישובים מוכרים נוספים במועצות אל-קסום ונווה מדבר. 

פגיעות בתשתיות ממשלתיות והעדר תשתיות

בביקורת נמצא כי חברת מקורות מתמודדת מדי שנה עם כ-105 אירועי חבלה במתקניה בנגב וגניבה מהם. היקף הפגיעה בתשתיות החברה בשנים 2008 - 2018 רחב ביותר ומסתכם בכ-1.5 מיליון ש"ח. בשנת 2019 התבצעו פגיעות בתשתיות החברה - כגון גניבות סולר ומים, גניבת רכב, פריצות למבנים וחבלות לאורך הקווים - שהסבו לה נזק בסכום כולל של 275,900 ש"ח. הטיפול באירועים אלו גורם נזק כספי ניכר לקופת החברה. כמו כן, אירועים כאלו פוגעים בתשתית לאומית חיונית ביותר ומעכבים ביצוע פרויקטים לחיבור תקין של האוכלוסייה לרשת המים. 

חברת החשמל סובלת ממכת גניבות ברשויות הבדואיות

חברת החשמל מתמודדת מדי שנה עם אירועי גניבה רבים, בעיקר של שנאי מתכת, ממתקניה בנגב. כך, בין ינואר 2018 לספטמבר 2019 תועדו 13 אירועי גניבה בנגב הצפוני, בעיקר של שנאים, כבלי נחושת וציוד, שהם ככל הנראה מטרה לסוחרי מתכת. נוסף על כך, בחלק מיישובי הבדואים בנגב קיימת התחברות פירטית של תושבים מקומיים לתשתיות החשמל של חברת החשמל או של גופים ציבוריים, ועולה כי מדובר בתופעה נפוצה יחסית ביישובים אלה. לתופעה זו השלכות שליליות רבות, ובכללן סיכון חיי אדם כתוצאה מהתחברויות בלתי בטיחותיות, גרימת תקלות ברשת החשמל המשפיעות על כלל התושבים, נזק לציוד של חברת החשמל ושריפת נתיכים שלה. על פי נתוני חברת החשמל מאוקטובר 2020, אומדן הנזק הכלכלי השנתי שנגרם לה בגין חיבורי חשמל לא-חוקיים עמד על 41 מיליון ש"ח לפחות בשנת 2020.

תש"ן מתמודדת זה שנים עם פגיעות בקווי הדלק של החברה בדרום וניסיונות לגנוב דלק מקווי הצנרת התת-קרקעיים. מעבר לפגיעה הכלכלית בחברה, קיימת פגיעה ברציפות האספקה למתקנים חיוניים וכן פגיעה בסביבה כתוצאה מדליפת דלק לקרקע.

אין תשתיות לטיפול בשפכים

בהיבטי היעדר תשתיות לטיפול בשפכים, נמצא כי במועצות נווה מדבר ואל-קסום אין תשתיות לטיפול בשפכים. פינוי השפכים של כ-70,000 בתים מתבצע כיום בצורה מיושנת, באמצעות בורות ספיגה, מצב המשמש כר פורה לזיהום מי התהום ולמחלות, תוך סכנה לחיי אדם. נזקי המפגע הסביבתי שמקורו באותם יישובים צפויים להגיע גם לבאר שבע. בנוסף, ביישובים הלא-מוכרים אין תאגיד מים המסדיר את הטיפול בשפכים. נוסף על כך, עד פברואר 2020 טרם קבעה רשות המים כיצד תחולק הנשיאה בנטל של העלויות הכרוכות בהרחבת מכון טיהור שפכים (מט"ש) באר שבע בין תאגידי המים מי שבע ונווה מדבר. כמו כן, לא קודמה הרחבה זו, הנוגעת לאיסוף השפכים מוואדי אל-נעים למט"ש מי שבע. תנאי מקדים להרחבת המט"ש הוא איכות השפכים.

עוד עלה בביקורת כי ההתיישבות הבדואית סמוך לבסיס נבטים מביאה לידי פגיעה ביטחונית, נזק לתשתיות בסיס ופגיעה באיכות הסביבה, וכן עלולה לפגוע בבדואים החיים שם. לדוגמה, ניתן להשקיף על בסיס נבטים, מצב המאפשר לימוד דפוסי פעילות הבסיס, הן בשגרה והן בחירום, פעילות שהיא בגדר נכס מודיעיני אסטרטגי. בנוסף-חדירת עדרי צאן יכולה להסב נזק למטוסים. כמו כן, לעיתים מתרחשים אירועים של השלכת צמיגים ואבנים לעבר מכוניות צבאיות ושריפת גזם של התושבים הבדואים סמוך לגדר האלקטרונית ההיקפית של הבסיס פוגעת בגדר. 

מחדל האבטחה בצאלים: תוך שלוש שנים - 1,628 אירועי פליליים, השטחים מסביב לבסיס הפכו לחממות קנאביס

עוד עלה בביקורת כי בשנים האחרונות קיימת בנייה בלתי חוקית של תושבים, שמזוהים ברובם כתושבי הכפר ביר הדאג', סמוך לבסיס צה"ל מל"י בצאלים ולשטחי האש של הבסיס. כמו כן, קיימת תופעה של רעיית עדרים בשטחי האש של הבסיס, המסכנת הן את רועי הצאן והן את בעלי החיים. במרחבי הבסיס צאלים מבוצעת פעילות פלילית הכוללת גניבת ציוד למטרות שונות, בין היתר לצורך מכירתו לארגוני פשע (תחמושת, חומרי חבלה), סיוע לפעילות של הברחות (אמצעי ראיית לילה ומכשירי קשר) והפקת רווחים כלכליים (ברזל, נחושת, סולר). בין ינואר 2017 ליולי 2020 היו 1,628 אירועים פליליים, והוקמו בשטחי האש של הבסיס מאות חממות קנאביס. 

אכיפה ובריאות הציבור: חסרים אתרים למיחזור פסולת, האיסוף בתדירות נמוכה, האשפה חוגגת ברחובות

בביקורת נמצא בהיבט זה כי ביישובים הארעיים וביישובי הקבע שבהם מתגוררת האוכלוסייה הבדואית קיימת תופעה של השלכת פסולת ברשות הרבים ובניגוד לחוק שמירת הניקיון, ומתבצעות "יוזמות פרטיות" לשריפות בלתי מוסדרות של פסולת, הגורמות לזיהום אוויר ניכר שאליו נחשפים התושבים. נוסף על כך, הרשויות המקומיות ביישובים הארעיים שבהם מתגוררת האוכלוסייה הבדואית אינן אוספות פסולת ופגרים בעקבות שחיטת בעלי חיים לצרכים פרטיים ואינן מטפלות בכך כראוי. ביישובי הקבע חסרים אתרים למיחזור פסולת, ותדירות איסוף הפסולת והטיפול בה נמוכה. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה אינו מצליח למנוע את התופעה של השלכת פסולת בשטחים הגליליים שברחבי הנגב. 

בנוסף, במרכז חינוכי גדול שבתחום אחריותה של המועצה האזורית נווה מדבר, המצוי בקרבה לאתר נאות חובב (2.5 ק"מ ממנו), לומדים כ-3,000 תלמידים בשני בתי ספר יסודיים וב-13 גני ילדים, ואולם עד יולי 2020 הם טרם הועברו לבית ספר אחר כפי שדרש השר להגנת הסביבה.

חסרות תחנות משטרה

עוד עלה כי עד פברואר 2020 טרם הוקמו תחנות משטרה בחורה, בכסייפה ובלקייה, שנועדו על פי תוכנית השר לביטחון הפנים לחזק את מערך המשטרה ביישובי המגזר הערבי בדרום. בערערה בנגב הוקמה תחנת משטרה, ובשגב-שלום פועלת תחנה שבה מוצב מספר קטן של שוטרים ביחס לתחנת משטרה רגילה.

נתוני המשטרה בנושא הפרוטקשן אינם משקפים את גודלה האמיתי של הבעיה בשטח

מינואר 2015 עד מרץ 2020 נגנזו או הועברו להליכי סגירה 177 (67%) תיקי סחיטת דמי חסות במרחב נגב, ו-87 תיקים (33%) הועברו להמשך טיפול בפרקליטות מחוז דרום. נתוני המשטרה לגבי היקף תופעת סחיטת דמי חסות בנגב אינם משקפים את היקף התופעה במלואה, אלא רק את הדיווחים למשטרה על תופעה זו.

בשנים 2014 - 2018 הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות לא יזמו אכיפה נגד תחנות הדלק הפירטיות שבתחומן. עוד עלה כי המידע שהתקבל במשטרת ישראל לגבי תחנות הדלק הפירטיות מקורו בגורמים פרטיים ולא מגורמים ממשלתיים הקשורים לתחום. 

ההפקרות בכבישים: אפילו ילדים נוהגים ולפעמים גם נתפסים

בהיבטים של מעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בתאונות דרכים קטלניות וקשות בנגב, נמצא כי מעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בנגב בתאונות קטלניות, קשות וקלות גבוה משמעותית משיעורם במרחב נגב (10%) ובכלל האוכלוסייה (21%). כך, במרחב נגב היו מעורבים נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית ב-62% מהתאונות הקטלניות וב-45% מהתאונות הקשות בשנים 2016 - 2019. 

בנוסף, בשנים 2016 - 2019 שיעור הדוחות שנרשמו לנהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית במרחב נגב היה גבוה משיעור הדוחות שנרשמו לנהגים אלו בכל הארץ ובמחוז דרום. כך, 57% מהדוחות בגין עבירות מסכנות חיים ו-62% מהדוחות בעבירות בריונות בכביש נרשמו לנהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית. כמו כן,  שיעור הדוחות שנרשמו במרחב נגב לנהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית גבוה משיעור הדוחות שנרשמו לנהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בכל הארץ ובמחוז דרום, בכל אחת מהעבירות שנבחנו, ועומד על בין 81% ל-90%. מלבד זאת, בשנים 2016 - 2019 שיעור הנהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית שקיבלו דוחות תנועה בגין עבירות ביטוח במרחב נגב היה 88%, גבוה משיעור זה במחוז דרום (73%) ובכל הארץ (68%).

בביקורת נמצא כי משנת 2016 ועד 2020 נתפסו 399 ילדים (בני 0 - 16) במרחב נגב הנוהגים ברכב, בלי שהוציאו רישיון נהיגה מעולם. 244 מהם (כ-61%) הם מהאוכלוסייה הלא-יהודית. עם זאת, בתוכניות העבודה של משטרת ישראל בתחנת העיירות ובתחנת רהט נגב לשנים 2017 ו-2018 לא הייתה התייחסות לתופעת נהיגת ילדים במרחב נגב, ולא נקבעו יעדים ודרכי אכיפה.

בין השנים 2008 - 2018 נהרגו 17 בני אדם בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים בעלי חיים, חלקם הגדול בתאונות עם גמלים, ו-399 בני אדם נפצעו, בהם יותר מ-70 באורח קשה. בתוכניות העבודה של אגף התנועה במחוז דרום ושל התחנות עיירות ורהט-נגב לשנים 2017 - 2018 אין התייחסות לתופעת שיטוט הגמלים ולא נקבעו יעדי אכיפה. 

הפוליגמיה עדיין קיימת, אך רק 18 כתבי אישום הוסגרו, 345 תיקים נסגרו

בהיבטי תיקי פוליגמיה, נמצא כי למרות שהיועץ המשפטי לממשלה הנחה להגביר את האכיפה בתחום הפוליגמיה, ומאות דיווחים על עבירות פוליגמיה הועברו למשטרה מבית הדין השרעי, ממשרד הפנים, מהפרקליטות האזרחית ומרשות האוכלוסין וההגירה, בפועל, בין שנת 2017 לפברואר 2020, על פי הנתונים לפברואר 2020, הוגשו כתבי אישום ב-18 תיקים, ואילו 345 תיקים נסגרו. דהיינו, בכ-5% מהתיקים בלבד הוגשו כתבי אישום.

קיימת תופעה לפיה נשים מגורשות על ידי בעליהן ונשארות לחיות במקום מגוריו ואף סרות למרותו, אך מדווחות לבט"ל כמשפחות עצמאיות (חד הוריות). כמו כן, קיימת תופעה של נשים בדואיות תושבות ישראל שעברו לגור בשטחי יהודה ושומרון וממשיכות לקבל קצבה מהבט"ל. בשל היעדר משאבים מתאימים וקשיים אובייקטיביים, הבט"ל אינו מצליח לבצע חקירות ובדיקות נאותות, שהיה בכוחן להוכיח כי מרבית הנשים המדווחות כמשפחות עצמאיות עדיין מקיימות חיי משפחה, בצורה כזאת או אחרת, עם הגבר שגירש אותן. היעדר אכיפה מספקת מאפשר את הניצול של תופעת הפוליגמיה לצורך קבלת קצבאות שלא כדין. 

ריבוי עבירות מס

נכון ליוני 2020, 218 מתוך 388 התיקים הפליליים (56%) שנפתחו לעברייני מס (דג"ע) באזור הנגב משתייכים לאוכלוסייה הלא-יהודית. יצוין כי שיעור העוסקים הפעילים באזור הנגב הוא 22,416 עוסקים, ומתוכם 3,504 משתייכים לאוכלוסייה הלא-יהודית (כ-16%). כלומר, שיעור עבירות המע"ם של האוכלוסייה הלא-יהודית גדול פי 3.5 מחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית העוסקים בנגב. בשנים 2016 - 2019 ערכה הרשות 327 מבצעי אכיפה באזור הנגב, אך רק מבצע אחד מהם נערך בפזורה הבדואית. הימנעותה של רשות המיסים מלהיכנס לאזורים אלו עלולה לגרום לאובדן מהותי של הכנסות ממיסים ולהפחתת ההרתעה.

עוד עלה כי אובדן ההכנסות השנתיות למדינה ממיסים כתוצאה ממהילת הבנזין בתחנות דלק פירטיות מוערך בכ-400 מיליון ש"ח (ללא אובדן המס בעקבות העלמות מס בתחנות דלק אלה). על פי נתוני רשות המיסים מאוקטובר 2020, בשנים 2016 - 2019 בפקיד שומה באר שבע לא נערכו שומות לבעלי תחנות דלק פירטיות. באותה תקופה טופל במשרד מע"ם באר שבע, בשיתופה של משטרת ישראל, אדם אחד בלבד שמכר דלק בחצר ביתו.  

משרד החינוך ומשטרת ישראל לא הקצו תקני אבטחה בשעות הבוקר למוסדות חינוך במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר

עוד נמצא כי משרד החינוך ומשטרת ישראל לא הקצו תקני אבטחה בשעות הבוקר למוסדות חינוך במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר. כמו כן, בניגוד לנוהלי משרד החינוך, במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר לא מתבצעת אבטחת מוסדות חינוך בשעות הבוקר. ישנה "שמירת רכוש" בשעות הערב על ידי חברות שמירה, אשר תוקצבה בשנת 2018 בסכום של כ-19 מיליון ש"ח.

אספקת שירותים סדירים: קושי גדול לחלק דואר

בביקורת עלה כי קיימים קשיים בחלוקת הדואר ביישובי הקבע ובפזורה, כאשר שיעור ההחזרה של דברי הדואר הרשום ביישובי האוכלוסייה הבדואית בנגב הוא כ-48.4%, הגבוה בהרבה משיעור ההחזרה בכל מקום אחר במדינת ישראל, העומד על ממוצע של כ-24%. הדבר פוגע בעיקר במדינה, ברשויותיה ובבעלי החוב שנבצר מהם לגבות את חובם. בכך נוצרת מעין הגנה על החייבים המסרבים לקבל את דברי הדואר הרשום מפני נקיטת צעדי אכיפה בשל אי-תשלום מיסים, אגרות וחובות. בנוסף, סניפי הדואר ביישובי הבדואים בנגב אינם ערוכים מבחינה פיזית ולוגיסטית לטפל בהיקף הרב של הנזקקים לשירותיהם, ובמיוחד בימי חלוקת קצבאות הביטוח הלאומי לסוגיהן, כגון גמלת הבטחת הכנסה וקצבת ילדים.

בכמה יישובים של הפזורה הבדואית חברת הדואר לא הצליחה לחלק דואר באמצעות מרכזי חלוקת דואר עקב חבלות שבוצעו במרכזי החלוקה, וחלקם אף פורקו. כמו כן, בשנים האחרונות אירעו פריצות וחבלות רבות בסניפי דואר בנגב. כך, בשנים 2015 - 2019 אירעו 18 אירועי פריצה, 14 אירועי שוד ותשעה ניסיונות שוד בסניפי דואר, אירועים שהתמקדו בעיקר ביישובי האוכלוסייה הלא-יהודית באזור באר שבע.

וידאו: תקיפת ניידת בתל שבע (סרטון מרשתות חברתיות ללא קרדיט / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')
​​​​​​​

אין תשתיות חשמל, אז אי אפשרל חבר צופרי אזעקה

עוד עלה בביקורת כי נכון למועד הביקורת במאי 2020, לא הותקנו ביישובי הפזורה הבדואית מערכות התרעה באמצעות צופרים, המספקות מידע מקדים אודות ירי רקטי. זאת בשל העובדה שלהתקנתן נדרש שילוב של חיבור מסודר לתשתיות חשמל ומבני ציבור ראויים ויציבים, החסרים ביישובים אלו. כמו כן, במרבית היישובים בפזורה סירבו האחראים למסגדים להתקין כרוזיות. האמצעי המרכזי בפזורה לקבלת ההתרעות הוא היישומים של פיקוד העורף לטלפונים הניידים. 

כמו כן, הגם שנעשו פעולות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב להכשרת גורמי הצלה ולאספקת ציוד החייאה, עולה כי כ-1,700 תושבים השתתפו בקורסי הכשרה מתוך כ-3,080 תושבים שהיו אמורים להשתתף בהם (כ-55%). כמו כן, ליישובים סופקו 334 ערכות ומכשירי החייאה מתוך 620 שנועדו להיות מסופקים (כ-54%). 

המדינה מזניחה - והעוני חוגג

מבקר המדינה ציין בסיכום הדוח כי הפגנת משילותה של המדינה בכל חלקי הארץ מחויבת כחלק מהצורך להבטיח מתן שירותים תקינים וסדירים לכל תושביה באשר הם.  קידומה של האוכלוסייה הבדואית בנגב תלוי בתיאום בין כלל הגורמים הרלוונטיים.

האוכלוסייה הבדואית בנגב זכאית למסגרת כלכלית-חברתית שתאפשר להם להשתלב שילוב של ממש בחברה הישראלית. מיצובם כיום כקבוצה הענייה ביותר בישראל מטיל על ממשלת ישראל את האחריות לפעול להגברת המשילות בנגב כדי לאפשר להם להיחלץ ממצבם ולהעניק להם, ובייחוד לדור הצעיר, את הכלים הדרושים ואת התשתיות הפיזיות כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד. 

על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]

הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים:  להצטרפות הקליקו כאן

 ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל [email protected] 
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]‬

 עקבו אחרינו:  גוגל •
 

בכל דרך שתבחרו להיות מעודכנים!