הלך לעולמו האמן והפסל דני קרוון, מתכנן אנדרטת הנגב
הלך לעולמו האמן והפסל דני קרוון, מי שתכנן את אנדרטת הנגב, אחד מסמליה של באר שבע. קרוון נולד בתל אביב ואביו, אברהם, היה גנן העיר תל אביב במשך כארבעה עשורים ונחשב כאחד מאבות אדריכלות הנוף הישראלי. עבודותיו של קרוון מעטרות בין היתר את כנסת ישראל ואת ''ככר השלום'' בפריז.
אנדרטת חטיבת הנגב מנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. הקמתה ארכה חמש שנים, בין 1963 ל-1968. לאורך השנים נעשה ניסיון להפעיל אותה באתר תיירותי ואף פעל בה מזנון לזמן קצר. כיום היא בעיקר אתר תיירות, ממנו ניתן להשקיף על העיר באר שבע.
הקמת האנדרטה בבאר שבע נולדהנ בעקבות הרצון להנציח את חטיבת הנגב, שבלמה את פלישת המצרים והגנה על מקורות המים של הנגב. האנדרטה עשויה בטון חשוף ובנויה מ-18 אלמנטים סמליים, המקושרים לפלמ"ח ולמלחמת העצמאות - מגדל מחורר, המזכיר מגדלי שמירה שספגו ירי; צינור מים, המזכיר את הקרב על הגנת עורק המים; ותעלות, המדמות תעלות קשר צבאיות. בבטון ובלוחות נחושת שנקבעו בו חרוטים שמות החללים, סמל הפלמ"ח, יומן המערכה של החטיבה, מרשמי קרב, פסוקים ושירים. האנדרטה צופה על העיר בכיוון מערב ועל המדבר בכל יתר העברים, ומהווה את אחד מהסמלים המוכרים של הנגב ושל באר שבע.
אף כי נולד בתל אביב, קרוון עבר להתגורר בקיבוץ הראל. ב-1949 למד ציור בבצלאל בירושלים. בין השנים 1956–1957 השתלם בטכניקת ציורי קיר (פרסקו) באקדמיה של פירנצה ומאוחר יותר באקדמיה "גראנד שומיאר" בפריז.
עבודותיו המוקדמות של קרוון היו איורים לפרסומי תנועת "השומר הצעיר", עיצוב תפאורות ללהקת הנח"ל, ואיורים לעיתון "משמר לילדים". ב-1958 זכה בפרס ראשון בתערוכת העשור בירושלים על עיצוב בניין משרד הפיתוח. בשנות ה-60, כחלק מזרם אמנות סביבתית ואדמה, התמקד בפיסול אנדרטאות בבטון, כאנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע.
עבודות נודעות נוספות שלו הן כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז, "כיכר לבנה" בפארק וולפסון בתל אביב, והקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת - המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים, קכ"ו, ו'). היצירה הבנויה מאבני גלילית גדולות, מדמה את חומת ירושלים עם עיגול במרכז המציג את "ירושלים של מטה" ומעין כיפה הפוכה למעלה המדמה את "ירושלים של מעלה". ב-2010 דרש לכסות את יצירתו בקיר הדרומי של מליאת הכנסת, במחאה על תיקון לפקודת האגודות השיתופיות שיאפשר הקמתן של ועדות קבלה ביישובים קטנים, וטען שישראל הופכת למדינה עם חוקי גזע.
בנוסף יצר את קיר העץ הקדמי של אודיטוריום הכנסת. מאז שנות ה-80 בנה קרוון מספר עבודות אמנות אדריכליות בפריז, בהן גן סובלנות על שם יצחק רבין בכיכר אונסק"ו ותכנון ציר ארוך בסרז'י פונטואז (Cergy pontoise), שלאורכו מאירה קרן לייזר את שמי העיר.
בשנת 1984 שימש כמרצה אורח ב"אקול דה בוז אר" בפריז, וזכה בתואר "אמן השלום" של אונסק"ו ב-1996, בפרס "טבעת הקיסר" הגרמני ופרס הקיסר של יפן. בשנת 1999 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית ובשנת 2009 – מהטכניון.
קרוון היה חבר המועצה הציבורית של בצלם. השנה, מעט לפני מותו, זכה קרוון באות יקיר העיר תל אביב-יפו. בשנותיו האחרונות חי ועבד בתל אביב, בפריז ובפירנצה. היה נשוי לחווה, אב לנועה, מפיקה הנשואה למאייר יזהר כהן, לתמר, צלמת אופנה, וליעל, שחקנית.
יהי זכרו ברוך!
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]