עיר בשיפוצים: האם באר שבע באמת צריכה את זה?

אם לא מטפלים, התושבים מתלוננים על הזנחה וכשמשפצים, מתלוננים על הבלאגן. מה עומד מאחורי השיפוצים המסיביים בשכונות הותיקות?
send whatsapp messsage send FB messsage
עיר בשיפוץ. מחדשים תשתיות בנות עשרות שנים (צילום: דני בלר)

בחודשים האחרונים, נדמה כי לפחות חצי עיר בשיפוצים: העיר העתיקה, באיזור שדרת האוכל, עברה שיפוץ מאסיבי באיזור שדרה האוכל. מדובר בהליך לא קל, בהשקעה ניכרת, במהלכו הוחלפו תשתיות והונחו מדרכות חדשות, באחד העוגנים התרבותיים של באר שבע. בין היתר, הושם דגש על הנחת תשתיות חדישות שישרתו את בתי העסק, כמו, למשל, מתקנים לאגירת שמן משומש. 

גם שכונה ד' עברה מתיחת פנים, באיזור מרכז גילת הוותיק. גם שן הוחלפו תשתיות חיוניות ושופר מצבו של הכביש. גם מוקדים אחרים בשכונה ד' הוחלפו מדרכות ואגב כך, הוחלפו תשתיות ביוב ומים. בימים אלה נערכות עבודות שיפוץ ברחוב אסירי ציון בשכונה ג'. בשכונה ב', נערך שיפוץ מסיבי בדרך מצדה. גם כאן, השיפוץ כלל החלפת תשתיות ביוב ומים והנחת מדרכות חדשות. 

עבודות תשתית ברח' מגידו, שכונה ט' (צילום: פייסבוק רוה''ע)

גם רחבת מינץ עוברת מתיחת פנים עם הוספת צמחייה ירוקה. ברחובות אדמון-בן חיים, בשכונת נחל בקע, הוספה צמחיה. זוהי רשימה חלקית מאוד, שלא כוללת שורת פרויקטים שנפתחו במהלך השנה האחרונה, בהם פארק הילדים ופארק נחל באר שבע, שנמצא בהליכי עבודה מואצים.

כמובן, שלא כל דיירי הרחובות בשיפוצים מרוצים מהעניין: יש מי שלא יכולים להחנות קרוב לבית, אחרים נאלצים לוותר על נוחיות לתקופה של שבועות. בדרך מצדה למשל. 
מרחב ציבורי חדש ברח' רד''ק, בשכונה י''א (צילום: פייסבוק רוה''ע)
גם אם אנחנו בשנת הבחירות לרשויות המקומיות, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבאר שבע היא כבר בת 100 ויותר (העיר העתיקה) וכמעט בת 70 שנה בחלק מהשכונות הותיקות. אחת הבעיות המרכזיות של השכונות הישנות היא עייפות החומר: חלקים משכונה א', ג' ו-ד', מקתרבים לגיל 70 שנה. חלק מהתשתיות הן בנות עשרות שנים, במקרה הטוב. חלק מהבניינים הותיקים בבאר שבע נבנו בכלל בכוונה שישמשו את העולים החדשים לכמה שנים, עד שיסתדרו בחיים. השנים חלפו, הדיירים נשארו בבתיהם, בין היתר, כי שכונותיה של באר שבע חמימות. לא מפוארות, לא שכונות של בתי יוקרה, כי אם שכונות של אנשים טובים.  זו הסיבה שרבים העדיפו להישאר בבתים הישנים ולא לנדוד ולאחרים פשוט לא הייתה אפשרות להוציא משכנתא. 

לשפץ את כל הטעון תיקון בשכונות הישנות של באר שבע זו משימה שתעלה מיליארדי שקלים. מדובר בהזנחה רבת שנים. בשנות השמונים נעשה מהלך בבאר שבע, של שיקום שכונות. אלה היו ימי הזוהר של הוועדים השכונתיים - אלבז בשכונה ג', בני הזוג אברז'יל בשכונה ד'. אדירי בשכונה ה'. סגן ראש עיריית באר שבע דאז, רפי שטרית, היה מאמין גדול בהעצמת התושבים ובמעורבותם בהליכי קבלת ההחלטות על מרחב המחיה שלהם. 
מתקני משחקים חדשים הוצבו בשכונות הותיקות (צילום: פייסבוק רוה''ע)
אלא שהעבודה הרבה שנעשתה אז, לפני 30 ויותר שנים, לא החזיקה לעד. יש צורך לשפץ, לתחזק ולהתאים את השכונות הישנות לסטנדרטים של  2018. ויש היבט נוסף: בעיר באר שבע הולכות להיבנות עשרות אלפי דירות חדשות, חלקן במסגרת פרויקט מחיר למשתכן. השכונות הישנות עלולות להגיע למצב של כמעט נטישה. ברור כי חלק מהנדל''ן החדש לא ישמש את הרוכשים, אלא ככלי מניב. רבים יעדיפו לשלם עוד כמה שקלים ולשכור דירה נורמלית. כבר כיום, עומדות דירות להשקעה בשכונות הותיקות בהיקף גדול יחסית, כשהן ריקות. ללא טיפול בתשתיות, הצבת צמחייה, הקמת מזרקות, פארקים והשקעה במרחב, השכונות האלה עלולות להפוך לחצר האחרוית של באר שבע.

גם תלונות התושבים ברשתות החברתיות עשו את שלהן ובעיריית באר שבע היה מי שהקשיב. אפילו אם זה טיפה לא נוח לכמה שבועות, השיפוצים בסופו של דבר מפיחים רוח חיים חדשה ברחובותיה הותיקים של העיר ובמקרים רבים, במקומות שממש היו זקוקים לכך. מהלך גדול יותר מצריך החלטת ממשלה ומדובר בתקציבי עתק, שצריכים להיות מופנים לדיור ציבורי ולשיקום שכונות עמוק. עד שזה ייקרה, לפחות שהתשתיות יעבדו כמו שצריך.