האם תחנות הדלק וחנויות הנוחות בב''ש ייסגרו בשבת?

חוק המרכולים, שיזם שר הפנים אריה דרעי, עומד להיות מובא להצבעה שניה ושלישית בכנסת. החוק מעורר המחלוקת מעניק לשר הפנים סמכויות אבסולוטיות בעניין סגירת עסקים, מתחמי קניות ובילוי ושטחי מסחר בשבת. ההצבעה הייתה אמורה להיערך היום, אולם נדחתה בשל הדיון על חוק ההמלצות, הצעת חוק נוספת השנויה במחלוקת.
הדחייה בהצבעה מאפשרת לרשויות מקומיות שטרם הסדירו את נושא פתיחת חנויות בשבת, לחוקק במהירות חוק עזר עירוני בנושא. כיום פועלות בבאר שבע בשבתות תחנות דלק, חנויות נוחות בתחנות דלק, קיוסקים (''פיצוציות''), מעדניות (''בפי הבאר שבעים ''סופרים של רוסים''), חנויות במתחמי קניות, מסעדות, בתי קפה, מועדונים, בתי קולנוע והדוכנים לממכר מזון בבתי הקולנוע. כמו כן, מוניות פועלות במהלך השבת וכן יש בתי מרקחת פתוחים.
המצב בבאר שבע השתנה מאוד במהלך השנים. בשנות השישים והשבעים, סגירת העסקים בשבתות וביום שלישי בערב הייתה כמעט מוחלטת. משנות השמונים והילך, בשל פתיחת קניונים בעיר, עסקים רבים בחרו לפתוח בשלישי בערב. בשנות השמונים אמנם היו בתי מרקחת תורנים בשבת, אך נאסר עליהם למכור כל מוצר שאינו תרופה.
מסוף שנות התשעים, פועלים בבאר שבע לא מעט מרכולים ומעדניות, המעניקים שירות לא רק ליוצאי חבר העמים, אלא לכלל הציבור שנתקע בלי מוצר מסוים, כי שכח, כי לא הפסיק לקנות או פשוט, כי עבד כל השבוע שעות ארוכות. תחנות דלק וחנויות נוחות בתחנות היו פתוחות. בשכונות פועלות פיצוציות וקיוסקים, המציעים גם מוצרי יסוד. פעילות העסקים בשבת היא מזה שנים, סוג של סטטוס קוו. מי שלא רוצה לא קונה, קהל שומר שבת ממילא לא יקנה בחנות שאינה כשרה ומצד שני, יש בבאר שבע קהל גדול הנעזר בחנויות ובשירותים.
זאת ועוד: במציאות הכלכלית של המאה ה-21, עובדים רבים, גם אם אינם מתייצבים במקומות העבודה, עובדים בשבת, בהם בשירותים חיוניים.
חוק המרכולים מעניק לשר הפנים אריה דרעי סמכויות מאוד רחבות, העוקפות למעשה את סמכויותיהם של ראשי הערים. חיים ביבס, יו''ר השלטון המקומי, אומר כי: "חוק המרכולים שנדון בימים אלו בכנסת יוצר מצב בלתי אפשרי שבו כופים על הרשויות אווירה שאינה מתאימה לאופיין. יש לתת לכל רשות את החופש להחליט באם לפתוח עסקים בשבת או לא. חוק כזה הוא מדרון חלקלק שיכול להביא בסופו של דבר לחילול שבת נרחב יותר".
שר הפנים יצר פשרה, על פיה, בעקבות הגשת בג''ץ, חוק המרכולים יותיר בידי ראש עיריית תל אביב את הסמכות לקבוע איזה עסקים ייפתחו בשבת בעירו, אך הפקיע סמכות זו מיתר ראשי הערים. עם זאת, החוק קובע כי שר הפנים לא יאשר פתיחת חנויות בשבת, אלא כדי "לספק צרכים שהם, לדעת השר, חיוניים ובהיקף המזערי הנדרש".
ההשלכות הפוליטיות, פחות משנה לפני הבחירות המקומיות
בעוד שבלתי סביר שפוליטיקאי יעצור את תל אביב, בפריפריה, המצב שונה לגמרי. מהרגע שיעבור החוק בכנסת, ראש ראשות לא יוכל ''להתמרד'' נגד שר הפנים. אפשרות אחת היא שיוטלו קנסות מדי שבת על בתי העסק והקנסות יגולגלו על הציבור, אך עסק כזה עלול לאבד, בטווח הארוך, את רישיון העסק שלו.
בבאר שבע, עם בוא העלייה הגדולה והברוכה מחבר העמים, לא רק שהוכפלה אוכלוסיית העיר, אלא שאופיה השתנה, עם פתיחת עסקים המשרתים את יוצאי חבר העמים, כמו גם את כלל הציבור. סגירת העסקים תיצור התמרמרות רבה. היבט נוסף הוא סגירת תחנות הדלק: תנועת המוניות תצומצם ופחות בליינים יוכלו להגיע למקומות הבילוי - מועדונים ובתי קולנוע. בטווח הבינוני והרחוק, חלקם ייסגרו מחוסר כדאיות כלכלית: באר שבע עיר עובדת ובמהלך השבוע מעטים יכולים לצאת לבלות. סגירת העיר בשבת תתקבל במורת רוח ועלולה לחזק את כוחן הפוליטי של ישראל ביתנו ושל יש עתיד במועצת העיר, על חשבון סיעתו של דנילוביץ'. כרגע, כוחו של ראש עיריית באר שבע נובע מקואליציה רחבה ורוב מוחלט לסיעתו במועצת העיר.
בכנסת, החוק נתקל בהתנגדויות רבות בתוך הקואליציה עצמה, בין היתר של חברי כנסת בליכוד ובסיעת ישראל ביתנו, אך הוא צפוי לעבור, מתוך רצון לא לפרק את הקואליציה הנוכחית. לגבי שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, החוק יעבור וייאכף. הסיעות החרדיות יכולות, אם יתעקשו על חוק השבת, להביא להקדמת הבחירות, אך עלולות לגרום לסחף קולות לכיוונו של יאיר לפיד דווקא.
מה אומר חוק העזר העירוני בבאר שבע?
על פי ספר חוקי העזר של באר שבע (עמוד 129), חוק עזר לבאר שבע (פתיחת עסקים וסגירתם), תשל"ב - 1972: "סגירת עסקים ובתי עינוג בימי מנוחה: בימי מנוחה לא יפתח אדם ולא ירשה לפתוח עסק או בית עינוג". על פי פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 יום מנוחה הוא "שבת ומועדי ישראל".
מה אומרים בעיריית באר שבע?
מהעירייה נמסר: ״בבאר שבע הסטטוס קוו, כפי שנהוג היום - יישמר!״
ומה אם שר הפנים יכפה את החוק?
חוקים רבים, שהיו בבחינת ''גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה'', לא נאכפו ובסופו של דבר - בוטלו. למשל, פקודת העיתונות, שבוטלה רק השנה, קבע כי הצנזור רשאי לאסור בצו, בדרך כלל או במיוחד, לפרסם חומר שפרסומו היה עשוי, או עלול להיות עשוי לפגוע, לדעתו, בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי".
עד 1988, קשה להאמין, ספר החוקים בישראל אפשר לגזור על להט''ביים עד עשר שנות מאסר. החוק, שהיה חלק מספר החוקים של ישראל, לא נאכף בהוראת מי שהיה היועץ המשפטי השני של ממשלה ישראל, כבוד השופט חיים כהן ז''ל.
חוק שירות לאומי, המטיל חובת שירות לאומי של שנתיים לבנות כתחליף למי שלא התגייסה לצבא, חוקק בישראל בשנת 1953 אך מעולם לא נאכף.
סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי , קובע כי משפט פלילי יתנהל "מיום ליום". בפועל, במציאות בה העומס על בתי המשפט בישראל הוא רב, אין משפט המתנהל בקצב זה, או אפילו קרוב לכך.
סעיף 71 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, הקובע את עבירת הסוב יודיצה שעיקרה איסור על פרסומים הנוגעים למשפטים תלויים ועומדים בפני בית המשפט. חוק זה אינו נאכף, במיוחד לא בעולם של רשתות מידע מהירות.
חוקים שאינם נאכפים נקראים ''אות מתה".
אם אכן שר הפנים יכפה את החוק, עשויים מתחמים ביישובים הבדואים השכנים לבאר שבע ליהנות מפריחה בלתי רגילה: תחנות דלק, חנויות, שווקים, בתי קפה, סופרים ועוד.