הכפרים הבלתי מוכרים בנגב חוברו לתשתיות המים

אחרי שנים בהן שלימו מחיר מופקע על מים, מוצר שהוא בבחינת זכות יסוד אנושית, יחוברו הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב לתשתיות מים מסודרות, ישוייכו לתאגידי מים וישלמו בעבור הצריכה מחיר שווה לזה שמשלמים שאר הצרכנים. נכון להיום, כפרים רבים נאלצו לקנות מים, במחיר גובה מאוד, שהובא אליהם במיכליות על ידי גרומים פרטיים, לעיתים, המחיר שנגבה היה גבוה ב-400 אחוז מזה הנגבה על ידי תאגידי המים בערים. 

הכפרים הבלתי מוכרים בנגב אינם מחוברים לתשתיות. החשמל מופק על ידי תאי שמש ומצברים, המים נאגרים במיכלים. לעיתים, התושבים נאלצים לקנוט מי שתיה בבקבוקים, במחיר יקר מאוד.

מנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הורה לאפשר חיבורי קבע לרשת המים עבור תושבי הפזורה הבדואית הבלתי חוקית בנגב, חרף היעדר חקיקה או החלטה ממשלתית בעניין. בתנועת רגבים תוקפים את המהלך: "המדינה משקיעה הון בהעתקת הפזורה, וחיבור התשתיות מקבע אותה במקום"

בתנועת רגבים לא אהבו את ההחלטה: לטענתם, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, יאיר מעיין, הורה לאחרונה לשדרג את חיבורי המים במזורה הבלתי חוקית, ולאפשר לכל בית אב חיבור קבע באמצעות מונה מים משפחתי, תוך הוזלה ניכרת של מחיר המים לכל משפחה. 

בתנועה אומרים כי ברחבי הנגב פזורים מעל 2000 מקבצים בלתי חוקיים, המתפרשים על כ-500,000 דונמים. מבחינה חוקית, ניתן לחבר לתשתיות רק מבנים שלהם ישנם היתר בניה כדין, אולם בהתאם להחלטת בג"ץ מלפני כעשור, אושר לחבר כל מקבץ בלתי חוקי לרשת המים על ידי צינור אחד, וזאת על מנת לאפשר לתושביו את הצרכים הבסיסיים. 

אסף פוזיילוב, כתב  'כאן ב' של תאגיד השידור, חשף הבוקר כי ההנחיה כבר החלה לצאת לפועל, ובשבועות האחרונים חוברו לרשת המים שלושה כפרים בלתי חוקיים הממוקמים סמוך לכלא באר שבע. 

"במשך שנים על גבי שנים המדינה מצהירה כי בכוונתה להסדיר את הפזורה הבלתי חוקית ולהעתיקם ליישובי הקבע, הן על מנת שתוכל לספק לאזרחים הבדואים את מלוא זכויותיהם, והן כדי לשמור על עתודות הקרקע – המשאב היקר ביותר בישראל", אומר עמיחי יוגב, מנהל הפעילות של תנועת רגבים במחוז הדרום. "אחד הטריגרים הכי יעילים של ההסדרה ביישובי הקבע, היא הרצון המובן של תושבי הפזורה לקבל תשתיות ושירותים שאין להם כיום". 

המחלקה המשפטית של רגבים שיגרה זה מכבר מכתב לשר אורי אריאל, הממונה על רשות הבדואים, על מנת להבין את מקור ההחלטה, וכיצד ניתן לבצע חיבור מקיף ושיטתי של תשתיות לעשרות אלפי בתים בלתי חוקיים, וזאת לכאורה בניגוד לחוק התכנון והבניה, אולם השר אריאל לא השיב לפניות חוזרות ונשנות. 

"ההחלטה לאפשר חיבורי מים לפזורה הבלתי חוקית, משמעה קיבוע ומיסוד בפועל של אלפי כפרים בלתי חוקיים, תוך מתן גושפנקא שמיעוט קטן מהחברה הבדואית ישתלט על שטח בגודל פי עשר מתל אביב", מוסיפים בארגון. "אנחנו עדיין לא יודעים אם השר אריאל עצמו שותף למהלך, או שהוא רק החליט להעלים עין מכך שמנכ"ל רשות הבדואים, שהוא פקיד ממשלתי, החליט לקבוע מדיניות בעצמו".