מכת פיטורים חסרת תקדים בנגב: מפעלים נסגרים, הממשלה? בפגרה

למעלה מאלף עובדים בנגב עלולים לאבד את פרנסתם כבר בימים הקרובים. הצלת מקומות העבודה שלהם, בהם כאלה שנהנו מהטבות מס מפליגות, מצריכה התערבות ממשלתית. למה זה לא קורה? כי חברי הכנסת יצאו לחופשה
send whatsapp messsage send FB messsage
מכת פיטורים חסרת תקדים בנגב: מפעלים נסגרים, הממשלה? בפגרה ירוחם, אחת הערים שתספוג את מכת האבטלה (צילום: מתוך אתר פיקיוויקי / נחלת הכלל)

שלשה מקומות עבודה מרכזיים בנגב עומדים לפטר, בימים הקרובים, מאות רבות של עובדים - ייתכן למעלה מאלף מפרנסים. ההשלכות הכלכליות, באיזור בו ממדי האבטלה גדולים מהממוצע הארצי ואשר בו תחלופות למפוטרים - הרות אסון. 

חיפה כימיקלים הודיעה על סגירת המפעלים שלה - לרבות המפעל במישור רותם, המעסיק מאות עובדים מתושבי דימונה וירוחם ומקצתם - מבאר שבע. חברת טבע טק בנאות חובב, במסגרת מה שהיא מכנה "צעדי התייעלות", מתכוונת לפטר מאות עובדים בנגב. גם גורלם של מאות עובדי מפעל אמיליה קוסמטיקס בירוחם, אינו ברור וקיימת לגביהם סכנת פיטורים. 

מעבר להשלכת למעלה מאלף משפחות אל מעגל האבטלה האכזרי בנגב, מדובר בפגיעה אנושה בכלכלת האיזור. הנגב, שלא השכיל ליצור מקורות תעסקה המבוססים כלכלה ממשית ורוב התעסוקה הוא בתחום השירותים, ירגיש את גלי ההלם היטב. כל מפעל כזה צורך שירותים שונים: ממוכרי כריכים, שירותי ניקיון, דרך נהגים, חברות הסעה, עובדי קבלן, אנשי מקצוע, קבלני בניין ועפר ועוד. סגירה או צמצום הפעילות, ישליכו על המעגל השני והשלישי וייצרו, על פי הערכות שונות, עוד אלפי מובטלים, לרוב כוח אדם בלתי מקצועי. 
עובדי אמיליה מפגינים הבוקר (צילום: דן בונבידה - מביט דימונה)​​​​​​​
בראש ובראשונה, יש את הדרמה של העובדים: רבים מהם עובדים ותיקים, שהכשרתם ספציפית מאוד לאותו פס ייצור בו הם מועסקים שנים רבות. בנגב, ידוע, אפשר להתקע באותה משרה שנים על גבי שנים. אפשרויות הקידום באיזור נמוכות. אין להם חלופה תעסוקתית אחרת וכבר בגילאי ה-30 יתקשו למצוא תעסוקה אחרת בנגב - פשוט כי אין, והם נחשבים מבוגרים. נותני שירותים, העובדים עם שלשת החברות, עלולים לקרוס: הפרנסה בנגב במשורה והמלחמה על כל עסקה גדולה.

בשלשת המקרים, מדובר בגזירות שניתן היה למנוע: משבר האמוניה היה ידוע מזה תקופה ארוכה. ראש עיריית חיפה יונה יהב אמנם זכה עכשיו ביוקרה אדירה, כשהצליח לנצח את המערכת ולסלק מעירו את מיכל האמוניה, אבל ספק אם הוא חשב על ההשלכות בנגב. ההתייעלות בטבע טק נעשית, לא במקרה, באיזור שאין לו כוח פוליטי ממשי. עובדי הנגב אינם שוברי שיוויון ובממשלה יודעים שגם ככה, הפתק בדרום מובטח להם. 

במקרה של אמיליה, שוקלים הבעלים להפסיק את פעילות מפעל, אם העובדים יתעקשו לחתום על הסכם קיבוצי. במפעל אמיליה עובדים כ-300 עובדים, מרביתם נשים תושבות דימונה וירוחם. על פי הדיווחים לבורסה, רווחי המפעל זינקו ב-370 אחוזים. 

טבע טק, על פי נתונים שחפשה בעבר רשות המסים, קיבל הטבות מס מהמדינה בהיקף של 3.2 מיליארד שקל וזאת ב-2012 לבדה.

משבר תעסוקה בהיקף כזה, לא זכור שנים רבות בנגב. גם אם רק חלק מהעובדים יפוטרו ואילו מקור פרנסתם של אחרים יינצל, עדיין מדובר במכה קשה. המובטלים יגיעו, בסופו של דבר, לפתחי לשכות הרווחה של העיריות. גם כל מיני עסקים קטנים, נותני שירותים למפעלים, עלולים להיסגר. בנגב אחד הפתרונות לתעסוקה, בהיעדר כלכלה ממשית ויצרנית, הוא "לפתוח עסק". לרשויות זה כדאי, כל עוד העסק פועל - עסקים מניבים ארנונה יפה. עסק שנסגר, פירושו פחות מסים לרשות ועוד משפחה שמצטרפת למעגל האטבלה. ולא הזכרנו, כמובן, את חובותיה של המשפחה: משכנתאות, הלוואות ועוד, אותן לא תוכל לפרוע.

הפתרון למשבר החמור בנגב צריך לבוא בצורה של החלטת ממשלה. העובדים המועמדים לפיטורין לא נבחרו סתם: אין להם מכפיל כוח. הם לא אלקטורט שמחר יצביע למחנה היריב. הוא לא יבוא חשבון עם האחראים, כי אין לו כוח. אין להם נציג בכנסת, כי הנגב לא מיוצג בכנסת הנוכחית כסוגיה. הפתרון נמצא בידי הממשלה וראש הממשלה. 

כמעט שכחנו את השקופים: 380 עובדי קבלן בתחום הניקיון בעיריית באר שבע איבדו את פרנסתם רק לאחרונה, בהם עולים חדשים ומבוגרים רבים, שזו האפשרות התעסוקתית היחידה ואולי האחרונה עבורם. 

ועכשיו תשאלו איפה הכנסת?: כשמאות עובדים בנגב עומדים לאבד את פרנסתם, הכנסת יצאה לפגרת הקיץ ותשוב להתכנס רק ב-22 באוקטובר. עד אז, אין סיכוי להעביר שום החלטה. את חברי הכנסת, כך נדמה, מעניינת יותר כמות הלייקים בעמוד הפייסבוק שלהם, מאשר גורלם של מאות עובדים בנגב. 
​​​​​​​
​​​​​