תושבי כפר אלזרנוק הפגינו בב''ש נגד פינויים לרהט

כ-200 תושבים מהכפר אלזרנוק בנגב הפגינו הבוקר בקריית הממשלה בבאר שבע, נגד כוונת המדינה  להעבירם לשכונת בתוך העיר רהט. באותה שעה נערך בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום דיון בתכנית מתחם 11, המיועדת לכפות מעבר בכוח של תושבי הכפר הבלתי-מוכר אלזרנוק לרהט. תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות. ברהט לא תהיה להם פרנסה. משמרת המחאה נערכה ביוזמת עמותת "קפא" בשיתוף עם המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, וארגונים נוספים לביטול תכנית מתחם 11.

תכנית מתחם 11 מעוררת ביקורת קשה, גם בכפר וגם ברהט: תושבי אלזרנוק הגישו לאחרונה, באמצעות עמותת במקום, התנגדות חריפה לתוכנית.  בכפר פועלים שירותי קהילה מסודרים, בהם בית ספר, קופת חולים ושירותים נוספים. הכפר הינו לבה של קהילה אורגנית של שבט אבו קווידר, המונה כ- 3,000 איש. קהילה זו מבקשת להמשיך להתקיים במקומה ולשמור על אורח חיים כפרי-חקלאי. עמותת במקום הכינה מתווה להכרה בכפר במקומו. בתוכנית מטרופולין ייעדה באר שבע את המרחב הסמוך לכפר אלזרנוק להכרה ביישובים בדואים.

ראש עירית רהט, טלאל אל קרנאוי וחברי מועצת העיר מתנגדים  לתוכנית מתחם 11. ראש העיר סיפר כי מצוקת הדיור בעיר היא בלתי נסבלת.הבטחות הממשלה להקמת מתחמי הרחבה לא מומשו. לדבריו זוגות צעירים נאלצים לחיות בצפיפות בבית הוריהם וקרוביהם ועיריית רהט מבקשת לייחד את מתחם 11 לתושבי העיר הסובלים ממצוקת דיור.

ההפגנה נערכה בסדר מופתי ומשכה לא מעט תשומת לב מצד באר שבעים, שעצרו כדי לשמוע את הדוברים. תושבי הכפר, מצידם, הסבירו את המצוקה שלהם ואת העובדה שהם רוצים לחיות בכפרם, עם קהילתם ולעסוק בחקלאות. 


ראיון עם אברהים חסאנת, מנכ"ל עמותת קפא (צילום: דני בלר)

​​​​​​​
קולות מההפגנה

ח"כ טלב אבו עראר, שהשתתף בהפגנה אמר: "הממשלה בתקופה חשוכה, ראש הממשלה נחקר על שחיתות ולכן הוא פועל להגברת ההריסות, בפרט בנגב. הוא והשר אורי אריאל מתכוונים לפנות את תושבי אלזרנוק, למרות שזרנוק מתנגדת וגם רהט מתנגדת. אין להם פתרונות ולכן הם יוצרים עוד ועוד בעיות. ראינו מה קרה באום אל חיראן. כולנו מתנגדים לפינוי, להריסת בתים ולכל המדיניות שאתם נוקטים נגדנו. בנינו יעמדו איתנים נגד המדיניות הזו. ואתם תישאו באחריות לכל תוצאה שעלולה לקרות".

חה"כ לשעבר טלב אלסאנע, אמר בהפגנה: "תושבי רהט הם 65 אלף איש. תחום השיפוט של העיר 23 אלף דונם. בעוד 15 שנים תושבי רהט יהיו 130 אלף על שטח של 23 אלף דונם. זה בית סוהר!. יש גבול!. צריך להשאיר את רהט לתושבי רהט ולהכיר בכפר אלזרנוק. יש לנטוש את התפישה של עקירת ערבים כדי ליישב יהודים. הנגב הוא לכל תושביו יהודים וערבים כאחד".

ראש העיר רהט, טלאל אלקרינאווי, אמר בהפגנה: "אני רוצה להגיד לממסד הישראלי שאנחנו רוצים לחיות בכבוד. בדו-קיום. ובדו-קיום אי אפשר לעקור יישובים ממקומם. הגיע הזמן להכיר ביישובים הבדואים ולהפסיק את ההריסות. עברנו לפני שבוע רעידת אדמה בנגב. נהרגו שני אנשים בגלל שמישהו קיבל החלטות קשות ולא מקובלות. כשפינו את ימית לא נפצע אדם אבל כאן בנגב אין רגישות. יש אטימות. מי שחושב שיעביר לרהט 6000 נפש בלי לשאול איש טועה טעות חמורה. רהט לא מסוגלת להתמודד עם קליטה של 6000 איש לא בחינוך, לא בתעסוקה ולא ברווחה".

סעיד אלחרומי, ראש ועדת ההיגוי העליונה של ערביי הנגב, אמר בהפגנה: "כל הנגב מתנגד לעקירת אלזרנוק לרהט. לתושבי אלזרנוק יש זכות לקבל הכרה במקום. זו קהילה מלוכדת של אלפי אנשים נורמטיביים, שומרי חוק. מן הדין לתת להם זכות להקים יישוב במקום. אין סיבה לא להכיר בהם. מן הצדק להתייחס אליהם כמו לשכניהם בכפר אבו תלול שהוכר. ועדת ההיגוי הקהילתית תומכת במאבק התושבים במלוא העוצמה".

ג'בר אבו קוידר, נציג רוב תושבי אלזרנוק, המסרבים לעקירתם מהישוב, אמר בהפגנה: "אין הגיון ואין טעם להעביר אלפי משפחות מהישוב אלזרנוק לרהט. מבקשים ממשפחות שרגילות לאורח חיים קהילתי וחקלאי, עוד מלפני קום המדינה, להפוך ביום אחד את אורח חייהן, מהלך שבוודאות יפגום במרקם החיים החברתי והכלכלי. אנו דורשים להכיר בנו כישוב קבע ולאשר את התוכניות שהצענו להכרה בישוב. בכפר מתגוררות משפחות נורמטיביות, שומרות חוק, שמנהלות אורח חיים קהילתי. לאחרונה התרבו הריסות כדי לאלץ אותנו להתפנות מהמקום בלית ברירה. אנחנו לא ניתן למדיניות כוחנית זאת יד. מתחם 11 ברהט לא מתאים לאורח החיים שלנו ואף אחד לא שאל אותנו ולא התייעץ איתנו לגבי המעבר לרהט. תושבי רהט עצמם גם מתנגדים למעבר".

לדברי אברהים חסנאת, מנכ"ל עמותת "קפא", הפועלת למען תושבי רהט והתושבים הבדואים בנגב: "תוכנית מתחם 11 מיועדת לכפות מעבר בכוח של תושבי הכפר הבלתי מוכר אלזרנוק לרהט, בניגוד לעמדתה של העירייה ותוך התעלמות מוחלטת מזכויות תושבי אלזרנוק.

העמותה הוקמה בשנת 2006, במטרה לספק לתושבי רהט ולאוכלוסייה הבדואית בנגב שירותים על בסיס שוויוני, תוך שילובם בחברה הישראלית והגברת המודעות לזכויותיה. העמותה שמה לה למטרה להילחם בעוני בקרב האוכלוסייה הבדואית באמצעות הקמת מרכזי סיוע הומניטרי לעזרה הדדית; הפעלת פרויקטים לשיפור מעמד הבדואים ופעולות סנגור קהילתי בעירייה וברשויות הממשלתיות. העמותה פעילה בקידום דו-קיום באזור הנגב; קידום שירותי חינוך ונגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסייה הערבית בנגב; קידום שירותי סיוע ורווחה; הפעלת בתי נוער בסיכון; הפעלת בתי תמחוי; הפעלת מרכזים למניעת אלימות במשפחה; הפעלת גני ילדים ומועדוניות; והפעלת מרכזים לחינוך מיוחד.

 ​​​​​​​