כשהדירה מעלייך הופכת להיות הסיוט הגדול ביותר
דירות ללא אבא: בבאר שבע, שהפכה לבירת הזדמנויות משקיעי הנדל"ן, איש לא באמת יודע מה מסתתר מאחורי דלתות הפלדה, במיוחד בשכונות הפחות מבוססות. מהרגע שמשקיע רוכש דירה, הוא מחפש רק דבר אחד: לעשות ממנה כסף וכמה שיותר. למה להשכיר אותה לדייר אחד, כשאפשר לפצל בעזרת קירות גבס ולהשכיר אותה לשני דיירים. לפעמים, אפילו אפשר לדחוס בדירה של 70 מ"ר שתי משפחות.
החשבון פשוט: דירה שנקנתה ב-500,000 שקלים, יכולה להניב לבעליה 4,000 עד 5,000 שקלים לחודש, נקיים ממס.
בניגוד לעבר, שתושבי השכונות הכירו איש את רעהו, היום איש לא יודע באמת מי השכנים שלו או מה קורה מעבר לדלת. בבאר שבע (כמו במקומות אחרים בארץ שסומנו כבוננזות של נדל''ן), איש לא באמת בודק מי מפצל דירה ואיך. הכול נעשה, בלשון עדינה, בלי אישורים מיוחדים. במרבית המקרים, אם מדובר במבנה ישן, גם לא מקפידים על הצד האסטטי. צנרת הביוב יורדת מול אפם של השכנים. אם אין נזילה, מילא. הבעיה מתחילה כאשר ישנה נזילה או תקלה.
בניגוד לעבר, היום הרשות המקומית ותאגיד המים מגדירים באופן ברור שטח פרטי ושטח ציבורי. כל מה שמעבר למגוף הראשי של הבניין הוא פרטי. הדיירים, גם אם הם מיעוטי יכולת, צריכים להתמודד עם תקלות צנרות המים או הביוב, גם אם נעשה בהן חיבור לא מקצועי או לא מורשה. זאת ועוד: על נזילות המים משלמים כל השכנים כולם דרך הצריכה המשותפת, גם אם מישהו למשל, גונב מים.
נזילת מים לקומות תחתונות עלולה לגרום לנזקים גדולים למבנה ולדירה ויש לטפל בה במיידית. לפעמים, הדיירים בדירה הגורמת לנזילה עלולים להתעלם וגם לא למסור את שמו של בעל הנכס. על מנת לאתר מי בעל הנכס, יש צורך לפנות למשרד הפנים ולהגיש בקשה, בעוד שבמקרה של נזילה, בין אם של לצנרת מים או סתימת ביוב, אין שום מניעה להפסיק את המים לכל הבניין, באמצעי לחץ.
קורה, שעל מנת לחדש את הספקת המים, התשלום על התקלה נופל על הדיירים הקבועים בבניין ואילו בעלי הדירות לא מוכנים לשמוע דבר וחצי דבר. לפעמים בעלי הנכס הם משרדי תיווך. בפני הדיירים, במיוחד דיירים מיעוטי יכולת, אין כמעט סעדים בחוק. להיפך – החוק קשה איתם דווקא.
צריך לחוקק חוק עזר עירוני, על פיו בכל נכס להשקעה יצוין במקום בולט שמו של בעל הנכס, כתובתו ומספר טלפון, כמו גם כמות הדיירים בנכס ובמקרה של פיצול דירה, איזה שינויים בוצעו. נושא הדירות להשקעה בבאר שבע, אבל גם בערים אחרות, הפך להיות שטח מאוד אפור והנפגעים – הם דווקא אותם דיירים ותיקים, בעלי הבתים בנכס, שסופגים את הנזקים ולא אחת, את עלויות התיקון.
הבעיה היא, שאותם דיירים ותיקים, בשכונות הלא מבוססות בבאר שבע, חסרים השפעה אל מול כרישי הנדל''ן. מכאן, שנדרשת פה התערבות המחוקק, לפחות זה המקומי.




































