כל מעשה טוב הוא אדיר: למה אסור להגדיל את הרע ולהקטין את הטוב

יש ההופכים את הרע לפיל ואת הטוב לדחליל, אך זכור, כל מעשה טוב הוא אדיר.
אחד הכוחות ההרסניים ביותר בנפש האדם אינו הרוע עצמו, אלא הנטייה להגדיל את הרע ולהקטין את הטוב, לראות את הצל כהר ולפספס את השמש הזורחת מאחוריו. כולנו פגשנו אנשים כאלה. אדם עושה עשרות מעשים טובים, מעניק, מסייע, מחייך, תורם מזמנו וממרצו. אך טעות אחת קטנה מספיקה כדי להאפיל על הכול. אך האמת עמוקה הרבה יותר, כל מעשה טוב הוא אדיר, גם אם הוא נראה קטן בעיני האדם.

היהדות מלמדת, הקב"ה סופר את הטוב, הנטייה האנושית להתמקד בשלילי מוכרת כבר מדורות. התורה וחז"ל מלמדים אותנו להתבונן אחרת. כאשר הקב"ה מגלה למשה רבנו את מידות הרחמים, הוא פותח במילים: " נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים " (שמות) חז"ל מסבירים שהקב"ה שומר וזוכר את מעשי החסד והטוב לאורך דורות רבים.
הרמב"ם כותב, " צריך אדם לראות עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן את כל העולם כולו. עשה מצווה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות ." (הלכות תשובה) הרמב"ם אינו אומר שמצווה גדולה מכריעה את העולם. הוא אומר"ע שה מצווה אחת " חיוך. עידוד. ביקור חולה. מילה טובה. ויתור. נתינה. מעשה אחד יכול להטות את הכף. העולם המודרני מודד הצלחות במספרים גדולים, אך היהדות מלמדת שמבחינה רוחנית אין דבר כזה "מעשה קטן".

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא סיפור המרגלים. המרגלים חזרו מארץ ישראל ותיארו את האתגרים העצומים שניצבו בפניהם, " וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִלִים "( במדבר) חז"ל מסבירים שהם העצימו את הקשיים עד שאיבדו את היכולת לראות את הטוב, את ההבטחה האלוקית ואת הכוחות הטמונים בעם. לעומתם, יהושע וכלב ראו את אותה מציאות ממש, אך בחרו להתמקד באפשרות ובתקווה. המציאות הייתה זהה. הפרשנות הייתה שונה. המרגלים הפכו את הרע לפיל. יהושע וכלב ידעו שהטוב גדול ממנו.
הפסיכולוגיה המודרנית מסבירה את התופעה "הטיית השליליות". מחקרים בפסיכולוגיה מראים שהמוח האנושי מעניק משקל גדול יותר לאירועים שליליים מאשר לחיוביים. אירוע שלילי אחד עשוי להשפיע עלינו יותר מחמישה אירועים חיוביים. זו הסיבה שאדם יכול לקבל עשרות מחמאות ולהיתקע דווקא על ביקורת אחת. אך העובדה שהמוח פועל כך אינה אומרת שעלינו להיכנע לכך. החוכמה היא לאמן את עצמנו לראות גם את הטוב.

דוד המלך מלמד אותנו מבט אחר, דוד המלך כותב, " סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב"(תהילים) מעניין שהפסוק אינו מסתפק בהימנעות מן הרע. הוא דורש עשייה אקטיבית של טוב. מפני שהטוב אינו רק היעדר רע. הטוב הוא כוח יוצר. כוח שבונה אנשים, משפחות, קהילות ועמים.
כיצד נחנך את עצמנו לראות את הטוב?
לנהל פנקס של חסדים - בסוף כל יום לרשום שלושה דברים טובים שעשינו או שקיבלנו. לאט לאט המוח לומד לזהות טוב במקום להתמקד רק בחסר.
לפרגן בקול - כאשר אנו רואים מעשה טוב, לומר זאת. מחמאה כנה יכולה לשנות יום שלם ואף חיים שלמים.
לזכור שהטוב מצטבר - חיוך אחד אינו משנה עולם. אבל אלף חיוכים כן. מעשה טוב אחד נראה קטן. חיים של מעשים טובים יוצרים מהפכה.
לסיכום, העולם מלא אנשים שמחזיקים זכוכית מגדלת מול החושך ומקטינים את האור. הם הופכים כל טעות לפיל וכל חסד לדחליל. אך דרכם של אנשים גדולים היא הפוכה, הם רואים את החסר, אך אינם מאבדים את היכולת לראות את הטוב. וכפי שכתב החפץ חיים" אין אדם יודע כמה פירות עושה מעשה טוב אחד." אולי לעולם לא נדע כמה לבבות חיזקנו, כמה כאבים ריככנו וכמה תקווה הענקנו במעשה קטן אחד. ולכן, בפעם הבאה שתתפתו להגדיל את הרע ולהקטין את הטוב, זכרו. הפיל שאתם רואים הוא לעיתים רק צל, ואילו המעשה הטוב שנראה לכם זעיר, עשוי להיות הענק האמיתי שמשנה את העולם.

חברות וחברים , מודה לכם על קריאת המאמרים, לרבות הערותיכם והארותיכם.
משה דנוך, עבדכם הנאמן.