'ויקחו לי תרומה' - למה ה׳ לא מבקש סכום, אלא לב

פרשת תרומה נפתחת בקריאה מיוחדת: ״ויקחו לי תרומה״. לא מדובר רק באיסוף חומרים, אלא בבניית מקום שבו השכינה שורה בתוך עם ישראל. המשכן הוא בית מקדש ״נייד״ - מלווה את בני ישראל במדבר, ולאחר מכן משמש בסיס לעבודת ה׳ עד הקמת בית המקדש בארץ הקודש.

ה׳ מבקש מכל אחד לתרום ולהיות שותף. לא רק עשירים, לא רק בעלי יכולת, אלא כל מי שרוצה לקחת חלק. זו לא עוד משימה טכנית של בנייה, אלא מסר עמוק: בית של קדושה נבנה כשכל הלבבות נכנסים פנימה.

שנים רבות אחר כך דוד המלך, מתוך אהבת ה׳, מבקש להקים בית מפואר במקום אוהל המשכן. שמואל הנביא מגלה לו שהדבר התקבל לפני ה׳, אך שלמה בנו הוא זה שיבנה. כך יצאה לדרך הקמת בית המקדש הראשון - מבנה קבע מרשים ומקודש. יהי רצון שנזכה בקרוב לראות בתפארתו, אמן.

תרומה היא נתינה מהלב, מתוך רצון חופשי להעניק ולעשות טוב. לכן אין סכום נקוב ואין מידה אחת לכולם. כל אחד נותן כפי רוחב ליבו. זו בדיוק מהות המשכן - הלב של האדם.

ביום שני בערב מציינים את ז׳ באדר - יום לידתו והילולתו של המנהיג הגדול, ״מושיען של ישראל״, משה רבינו רעיא מהימנא - ״הרועה הנאמן״. כשצדיק נפטר נהוג לעשות הילולה, שמחה לכבוד הצדיק. אך ביחס למשה רבינו, מקובלים רבים נהגו גם לצום ביום זה - מעין אבלות על הסתלקותו של ענק הרוח הזה.

משה זכה להיפטר ולהיקבר על ידי ה׳ יתברך בעצמו. מובא במדרש שכאשר הגיע מלאך המוות לקחת את נשמת משה, נבהל מהאור שלו וברח. אפילו המלאכים רצו להתעסק בפטירתו, אך ה׳ אמר שדווקא הוא יתעסק במיטתו.

חז״ל מתארים את פטירתו כ״מיתת נשיקה״ - המיתה הקלה בעולם. הגמרא מדמה זאת ל״מושך שערה מכוס חלב״, ללא כאב ומכאוב. ועל מעלתו נאמר: ״פה אל פה אדבר בו״ - כאיש המדבר עם חברו. כך אנחנו מתחילים להבין מול מי אנחנו עומדים.

עם כל הגדולה שלו, התורה מסכמת את משה כאדם העניו ביותר על פני האדמה. ודווקא כאן טמון סודו: עניו אמיתי הוא מי שיש בו הכל - ועדיין אינו מחזיק טובה לעצמו.

הגמרא במסכת שבת מספרת שכאשר משה ירד עם לוחות הברית היה רעש בשמים. השטן שאל את ה׳ היכן התורה, וה׳ אמר שניתנה לארץ. השטן חיפש ולא מצא, עד שנאמר לו: לך אצל ״בן עמרם״. כשהשטן שאל את משה היכן התורה, משה ענה בענווה: וכי מה אני שה׳ ייתן לי את התורה? יצא קול מאת ה׳: ״משה בדאי אתה״ - הרי התורה ניתנה לך. ומשה השיב: ״ריבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום, אני אחזיק טובה לעצמי?״

ואז מגיעה הנקודה: הואיל ומיעטת עצמך - התורה נקראת על שמך, כמו שנאמר: ״זכרו תורת משה עבדי״. ענווה לא מקטינה את האדם - היא מגדילה את התורה שבתוכו.

זכר למחצית השקל - תרומה שמחברת את כולנו

לתרומות ״זכר למחצית השקל״ ניתן לתרום דרך משרד הרב:
08-9922422 | 08-6172542