''מוטב לי להיכשל בגלל שבטחתי באנשים, מאשר להפסיד הזדמנויות כי חשדתי בהם''

ברשותכם אתמקד במשפט זה מתוך תקווה שאצליח לעורר בכם ואולי אף אצל חלק מכם לשנות ולהביט אל החיים בזווית מעט שונה, מהקונספציה בה אנו או חלקינו שבויים בה, כאשר אנו לעיתים תכופות חושדים יתר על המידה בבני אדם, או חושדים יתר על המידה ליוזמות חדשניות, מחשש כי אולי יש מאחורי יוזמה זו תרמית וכדומה. 

משפט זה, מדבר על החשיבות של אמון באנשים. הוא אומר שעדיף לקחת סיכון ולבטוח באחרים, גם אם זה עלול להוביל לכישלון, מאשר להחמיץ הזדמנויות בגלל חשדנות וחוסר אמון. הרעיון המרכזי הוא שהאמון יכול לפתוח דלתות להזדמנויות חדשות, בעוד שהחשדנות עלולה למנוע מאתנו לנצל את ההזדמנויות הללו.

ידוע, כי כל בני האדם נולדו עם חשדנות מסוימת. זה חלק מהוויית חיינו והטבע, אשר אין מחלוקת כי חשדנות זאת נועדה להגן עלינו מפני התנהגות עוינת. אלא שלפעמים, חלק מאתנו מתרגלים לתכונה זו של חשדנות ביתר והרגל זה דומה לשריר. ככל שאנו מאמנים את השריר, הוא הופך להיות גמיש, חזק ומתפקד היטב. וכאשר החשדנות מתחזקת היא כבר מפריעה לנו להיות ספונטניים, אמיצים, שמחים, שלווים וכן מונעת מאתנו לקפוץ על ההזדמנויות הדוהרות אשר נקרות בחיינו. ואז במקום להיענות להצעה, אנו שואלים את עצמנו בשאלות השכיחות כגון, "מה הסיבה שהוא הציע לי ? למה הוא מזמין אותי אליו? מה הוא רוצה ממני?" ועוד ועוד. זאת במקום לחבק במלוא חופנינו את ההצעה שקיבלנו. במקרים רבים , אנו חושדים כאשר אין כל סיבה לחשוד באדם אשר מולנו, לעיתים הבעיה היא בנו ולא באדם זה. כך אנו מחמיצים הזדמנויות בחיים.

ביהדות, יש ערך רב לאמון בין אנשים וליחסים חברתיים טובים. על כן משפט שבכותרת משקף את הרעיון של אהבת חינם ואמון בזולת. הרב קוק , לדוגמא, דיבר על כך שעדיף להיכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם, משפט זה ניתן בתגובה לטענות כלפיו שהרב מקרב אנשים הרחוקים מתורה וממצוות והוא מפגין כלפיהם אהבה.
זאת ועוד, היהדות מדגישה את החשיבות של לדון את הזולת לכף זכות ולראות את הטוב באנשים. זהו חלק מהציווי “ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא ) שמדגיש את הצורך באהבה ואמון בין בני אדם.
יתירה מכך , ביהדות, ישנה התייחסות רחבה אף לנושא של חשדנות ואמון בין אנשים. באופן כללי, היהדות מעודדת את האדם להימנע מחשדנות יתר ולנסות לראות את הטוב באחרים.
הרמב"ם, למשל, מדבר על כך שיש לדון כל אדם לכף זכות, כלומר, לתת לו את ההנחה שהוא פועל מתוך כוונות טובות אלא אם כן הוכח אחרת. זהו עיקרון חשוב שמטרתו לשמור על יחסים טובים בין אנשים ולמנוע חשדנות מיותרת.

בנוסף, רבי נחמן מברסלב מדגיש את החשיבות של אמונה באנשים ובטוב שבהם. הוא אומר ש" אם אתה מאמין שיכולים לקלקל , תאמין שיכולים לתקן". כלומר, אם אנו מאמינים שיש אנשים שעושים רע, עלינו גם להאמין שיש להם את היכולת להשתנות ולעשות טוב.

זאת ועוד , עלינו לזכור שאותם אנשים שחושדים בכל אדם או רעיון עלולים להחמיץ הזדמנויות רבות ולסבול מהשלכות שליליות על חייהם האישיים והחברתיים. הנה כמה מהתוצאות האפשריות:
1.    בידוד חברתי: חוסר אמון מתמשך יכול להוביל לבדידות ולניתוק חברתי, מכיוון שאנשים אחרים עשויים להתרחק מהם.
2.    הזדמנויות מוחמצות: חשדנות יתר עלולה למנוע מהם לנצל הזדמנויות בעבודה, בלימודים או בחיים האישיים.
3.    לחץ וחרדה: חוסר אמון מתמיד יכול לגרום ללחץ וחרדה, מכיוון שהם תמיד חוששים שמישהו יפגע בהם או ינצל אותם.
4.    פגיעה במערכות יחסים: מערכות יחסים אישיות עלולות להיפגע, מכיוון שהחשדנות יכולה ליצור מתחים ואי הבנות.

מחקרים מראים שקשרים חברתיים חיוביים ואמון בזולת חשובים לבריאות הנפשית והפיזיות שלנו. על כן לא בכדי האנשים הנוטים לחשוד ביתר שאת, אינם שלווים, אינם יודעים מנוח, כי כל חייהם כל אדם העומד בפניהם, הנו פוטנציאל לשמש כחשוד?! ונותרים דרוכים כל חייהם.

אבי מורי ז"ל לימד אותי עוד בהיותי צעיר מאוד לימים. כי כך עלי להתנהג, פחות לחשוד באנשים, לאהוב אנשים, לתת אימון באנשים, להיות פתוח ליוזמות וחדשנות, כי זה מנוע צמיחה חשוב מאין כמותו לכל אדם באשר הוא אדם.  ולכן תמיד המחיש לי זאת במטאפורה על העץ כמשל . ככל שלעץ יהיו שורשים עמוקים ונטועים היטב באדמה הרי שכל רוח או סופה לא תוכל לעקור עץ זה, לכל היותר תנדנד אותו. אולם בסופו של דבר העץ תמיד ישוב ויהיה זקוף כפי שהיה קודם. והנמשל אנו בני האדם ככל שיהיה לנו "עמוד שדרה". הכולל דעת, בינה, אהבת הזולת, סבלנות וסובלנות, ציפייה לחדשנות וליוזמה ולא לנוח על זרי השגרה. הרי שיהיה בנו הכוח גם במקרים בהם נפגענו מבני האדם כי לא חשדנו בהם, הרי שייתכן וניפגע או נתנדנד (בדומה לעץ) אולם יהיה לנו הכוח לשוב ולהיות זקוף.  

אחד הסיפורים המפורסמים מהיהדות שמדגים את החשיבות של אמון בזולת הוא הסיפור על רבי עקיבא ואשתו רחל.
רבי עקיבא היה רועה צאן עני שלא ידע קרוא וכתוב. רחל, בתו של כלבא שבוע, אחד מעשירי ירושלים, ראתה את הפוטנציאל שבו והאמינה בו. למרות התנגדות אביה, היא נישאה לו והם חיו בעוני רב. רחל שלחה את עקיבא ללמוד תורה, והוא הלך ללמוד במשך 24 שנים. כשחזר, הוא היה אחד מגדולי חכמי ישראל, עם 24,000 תלמידים.
הסיפור הזה מדגים את החשיבות של אמון ותמיכה בזולת, גם כשזה נראה בלתי אפשרי. רחל האמינה בעקיבא ונתנה לו את ההזדמנות להצליח, למרות כל הקשיים. בזכות האמון והתמיכה שלה, הוא הפך לאחד מגדולי החכמים בהיסטוריה היהודית.

סיפור מפורסם נוסף אשר ממחיש את החשיבות של אמון בזולת הוא הסיפור של תומאס אדיסון והמורה שלו. כשהיה ילד, תומאס אדיסון חזר הביתה מבית הספר עם מכתב מהמורה שלו. אמו קראה את המכתב בקול רם: "בנך גאון. בית הספר הזה קטן מדי בשבילו ואין לנו מורים מספיק טובים ללמד אותו. אנא למדי אותו בעצמך" אמו של אדיסון החליטה ללמד אותו בבית, מתוך אמונה ביכולותיו. שנים לאחר מכן, כשאדיסון כבר היה ממציא מפורסם, הוא מצא את המכתב המקורי מהמורה. המכתב האמיתי אמר: "בנך מוגבל שכלית. אנחנו לא יכולים ללמד אותו בבית הספר שלנו" אדיסון כתב ביומנו: "תומאס אלווה אדיסון היה ילד מוגבל שכלית, אך בזכות אמו הגאונית הפך לאחד הממציאים הגדולים של כל הזמנים"

הסיפור הזה מדגים את החשיבות של אמון ותמיכה בזולת. אמו של אדיסון האמינה בו ונתנה לו את ההזדמנות להצליח, למרות כל הקשיים והספקות של אחרים. הנני משוכנע כי נתקלתם לא אחת כאשר המורה הטיחה משפטים קשים במי מילדינו כגון" אין לך תקנה , אתה בקושי תהיה ...." ואו משפטים דומים. והנה ילד זה צמח והגיע לגדולות . מדוע ? כי הוריו נתנו בו אימון. 
בעולם כיום אשר מלא בכותרות שקריות, נבובות וחלולות אשר בחלקו פושטת מעליהן ערכים, כמו יושרה, כנות, מוסר וערבות הדדית, מתברר שרצון בעשיית טוב לאחר, נתפס כתכונה מוזרה והזויה, שגוררת אחריה סימני שאלה ותהיות לגבי כנות הכוונות.

לסיכום, אני מעדיף לחיות חיים עשירים בחוויות ובמפגשים עם אנשים חדשים וחדשנים, מאשר לחיות חיים מלאים בחשדנות. על כן עצתי הצנועה אליכם חברות וחברים, עשו כל מאמץ להיפטר מהחשדנות והפחדים ולהחליף המילה בחדשנות (במקום חשדנות) ועל כן בבקשה תנו אימון באנשים ובחדשנות.

עבדכם הנאמן 
משה דנוך