מילד מופרע לרופא מצליח
כנגד כל הסיכויים ונבואת מוריו, ד"ר צור הפך לרופא מומחה בתחום הפלסטיקה, שסיים רפואה בירושלים בהצטיינות. כיום הוא עובד בסורוקה ובתל אביב לסירוגין ובנוסף הוא עבר בהצלחה אודישנים לתוכנית בנושא בריאות מטעם מאקו ונבחר להגיש תוכנית טלוויזיונית דיגיטלית בנושא בריאות. לתוכנית קוראים "רופא צמוד" ובו מתייחס הד"ר לכל נושא שהצופים מעלים על דעתם או שהוא מוצא לנכון להעלות לסדר היום.
ד"ר צור מצא זמן בין שפע עיסוקיו להיפגש איתי במכון היופי המפואר של אורלי שילה פז, שאליו הוא מגיע פעם בשבוע על מנת לקבל מטופלות שמעוניינות בעיצוב והצערת הפנים באמצעות בוטוקס וחומצה הילארונית ובעוד טכניקות שונות.
ד"ר צור, 37, נולד בבאר שבע ואין לו בעיה להודות שנחשב בילדותו לילד מופרע ובעייתי. "הייתי ברדקיסט ולא אהבתי ללמוד, העדפתי תמיד לשחק כדורסל וקיבלתי ציונים גרועים. הוריי לא ליקקו איתי דבש. הזיכרון שלי מכיתה א' הוא שרוב הזמן הייתי מתחת ללוח כעונש על התנהגותי ועל כך שהפרעתי לכיתה" ובכל זאת, הוא הצליח לסיים כיתה ח' בזכות מורה שלדבריו, אף פעם לא ישכח, בשם רחל דיין: "למרות שהפחידו אותה ממני, היא הייתה מקסימה, האמינה בי, והיא זו שעודדה אותי ללמוד ולהפסיק להפריע. זו הגישה שכל מורה צריכה להתברך בה, היא ידעה ללחוץ על הכפתורים הנכונים והביעה בי אמון. על מנת למצוא חן בעיניה ולרצות אותה הפכתי פתאום לתלמיד חרוץ ואף הצטיינתי בכיתה".
על השפעת המורים על הצלחת התלמידים ניתן עוד ללמוד מהמקרה של רותם, אשר אם עזיבתו את בית הספר היסודי ואת המורה שלה סגד, הסתיים עידן ההצלחה והרצון ללמוד, וצור חזר לסורו - החל להפריע מחדש ואיבד כל מוטיבציה. לא עזרו העונשים שהוריו הקשוחים, כדבריו, הטילו עליו, והוא מצא עצמו בכיתה י', מועמד לסילוק מבית הספר. אחרי התערבות של הוריו הוא הועבר למקיף עומר, שם הוא הוקיר תודה לסגן המנהל, אלי ביר שגם האמין בו והשיב לו את הרצון ללמוד ולסיים לפחות 12 שנות לימוד: "זה שוב בא ללמדך כמה מורה טוב שמאמין בך ומעודד אותך הוא ערובה להצלחת התלמיד בכל מקצוע", הוא טוען.
לצבא התגייס צור כשהוא שוקל 105 ק"ג: "הייתי שמן וענק, כי אני גם גבוה, מיותר לציין שלא הייתי משאת נפשן של הבנות עם עודף המשקל שהיה לי, אך בצבא ירדתי במשקל, ככל הנראה בגלל הפעילות הגופנית. הייתי לוחם בחיל האוויר וכשיצאתי לקורס קצינים ירדתי עוד במשקל, וזו לא הייתה הסיבה שהעיפו אותי מקורס קצינים" הוא אומר בחיוך. "עפתי מהקורס בגלל בעיות משמעת. היה קשה לי לבשר על כך להוריי, במיוחד לאבי שהיה קצין בצבא ובטח רצה להתהדר בבן קצין. מאוחר יותר אחרי שסיימתי את לימודיי, הפכתי לקצין בעל כורחי כי ככה זה עם רופאים שמסיימים לימודים והולכים למילואים. הם נשלחים לקורס ומקבלים דרגת קצונה.".
מתי בעצם החלטת שאתה רוצה להיות רופא?
"האמת, שעד שלא התגייסתי לצבא לא חשבתי כלל על מעשיי בעתיד או על מקצוע כלשהו. שום דבר לא ממש עניין אותי. בצבא התיישרתי קצת והתחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות עם סיום השירות ואחרי הטיול שתכננתי לעשות. לא היה לי כיוון אבל החלטתי לבחון את העבודות של אחיי, בתקווה שמשהו ימצא חן בעיניי ואז אלמד אותו. הלכתי לעבודה של אחותי, עורכת דין במקצועה וזה לא מצא חן בעיניי, אחר כך, הלכתי לאחי שעובד כמהנדס חשמל וזה קצת עניין אותי, אך גם התחלתי לחשוב על מקצוע ראיית חשבון או רפואת שיניים. הפור נפל על רפואת השיניים, במיוחד אחרי שרופא השיניים שלי שכניע אותי שזה מקצוע טוב וכדאי. כדי ללמוד רפואה הייתי צריך ללמוד במכינה ולסיים עם ציון של 93 לפחות, ואכן, אחרי טיול ביוון עם חברים, למדתי במכינה בירושלים וזו הייתה אחת התקופות הקשות בחיי שבה, מפאת הלחץ, חיסלתי סיגריות בשרשרת, והייתי חסר סבלנות עד שירד לי האסימון והגעתי לתובנה שאין מה לעשות, צריך לסבול כדי להגיע למטרה והבנתי שלימודים יפתחו לי דלתות. אגב, הפסקתי לעשן בבת אחת, ובתור טיפוס פרפקציוניסט שמסמן מטרות ומשיג אותם, החלטתי ללמוד ולהצטיין ואכן סיימתי מכינה כמצטיין רקטור וקיבלתי מלגת לימודי רפואה. עד היום אומרים לי שהוצאתי במכינה את הציון הכי גבוה שהיה איי פעם".
אז הדרך שלך לפקולטה נסללה
"קצת הסתבכתי כשמעדתי באיזשהו מקום ונפלתי על הראש. בעקבות כף איבדתי ההכרה ואחר כך חלק מהזיכרון. למשל, לא זכרתי אם סיימתי את המכינה ובאיזה ציון, ורק חבר שלי הזכיר לי מה קרה ומה עשיתי".
אפשר לומר שפיצית את הוריך על ההתנהגות המופרעת שלך בנערותך
"לגמריי, אחרי המכינה ואחרי שהתאוששתי מהנפילה טסתי לארה"ב ולדרום אמריקה וכשחזרתי השתכנעתי ללמוד רפואה כללית ולא רפואת שיניים, בהמשך החלטתי להתמחות בכירורגיה פלסטית שנחשבה לקשה וליוקרתית בין ההתמחויות. איכשהו כולם אמרו לי שהכי מתאים לי זה להיות פלסטיקאי ולעסוק בתחום האסתטיקה והשחזורים".
כמי שהיה שובב וטרבל מייקר, האם נגמלת מהתכונות הללו?
"לא ממש, אני עדיין יכול להיות לא צפוי, ומבוגר מופרע. אני לא טיפוס של יס מן ולא תמיד הולך אחרי המוסכמות".
מה למשל יכול לעצבן אותך?
"לא יכול לסבול שהכול מרובע וחסר מעוף, שיש ביורוקרטיה, שדברים מתנהלים בחוסר הגיון, אני גם לא סובל אנשים עצלנים שלא ממלאים את תפקידם. דברים מהסוג הזה גורמים לי להתעצבן".
ד"ר צור מחלק את זמנו בין באר שבע שבה הוא עובד בסורוקה במכון השד, בשחזורי שדיים, לבין הקליניקה שלו בתל אביב. בנוסף: הוא "עושה" גם טלוויזיה ומופיע בתוכנית טלוויזיונית אינטרנטית ב"מאקו", בתוכנית בריאות בשם "רופא צמוד", אליה הגיע במקרה.
"מלהקת כלשהי פנתה אליי באופן אישי והציע לי להגיע לאודישן לפרויקט טלוויזיוני אינטרנטי בשיתוף מאקו וקשת בערוץ 12. עברתי את האודישן ואף אחד לא האמין שלא היה לי ניסיון קודם בהגשה. אחרי הפעם הראשונה הפסקתי להיות אנונימי ועכשיו כל שבוע מצלמים סרטון בנושא שונה". וכך הוא פותח את התוכנית: "שמי רותם, אני בן 37 ואני רווק האמת שהיה קשה לי עם הפורמט והחשיפה, אך אמרתי לעצמי: בכל זאת אתה ד"ר ולאנשים יש שאלות, אז למה שלא נענה להם..". צור מציע לצופיו לשאול ככל העולה על דעתם ואפילו שאלות בנושאים מביכים כמו נושא הסקס שהוא דיבר עליו וסיפר על יתרונותיו ביום האהבה. צור סיפר בשפה חופשית, עם חיוך על הפנים ועם ביטחון עצמי ניכר, למה הוא ממליץ לעשות סקס וכמה שיותר, ומונה את היתרונות הגלומים בכך.
בין הנושאים הרבים שהוא דיבר עליהם היה זה שדן במערכת החינוך שעושה טעויות עם תלמידים רבים ועל סיפור ההצלחה שלו כנגד כל הסיכויים ובניגוד לנבואת מוריו, כמו כן, על הקשיים שהיו לו בתור ילד שמן ועל הדרך שבה נקט על מנת להשיל ממשקלו. לא מכבר העלה סרטון ופוסט בעקבות התאבדותם של ארבעה רופאים בסורוקה שאחד מהם היה הבוס האהוב עליו.
וכך אמר: "המערכת הזאת שבורה והיא גם גובה חיים של מטופלים ולאחרונה גם של רופאים. אני רוצה להתחיל מהרופאים. כי אתם בטח שואלים איך אדם מצליח, רופא משפחה או אחר מתאבד? אז תבינו, עבור הרבה רופאים, העבודה שלנו היא החיים שלנו. ולמה? כי העבודה שלנו היא בעצם החיים שלכם.
ואנחנו לא באמת רואים חשיבות שונה בין החיים שלכם לחיים שלנו, אז אנחנו מוותרים על החיים שלנו קצת, וככה נוצר מצב שהעבודה שלנו הופכת להיות חלק ענק מהנפש שלנו, ובגלל זה הכול מועצם בעבודה שלנו. אנחנו מקבלים כל הצלחה כאישית, אבל לצערי גם כל כישלון. וכשרופא כזה מסור מרגיש שהוא נכשל בעבודה אז משהו פשוט מת בו. כשאנחנו נכשלים אנחנו הרבה פעמים מאשימים את עצמנו בכישלון ואז אנחנו נכנסים למרה שחורה שעלולה להביאלרצון
צור טוען שמערכת הבריאות לא מספקת לרופאים את התנאים הבסיסיים ביותר למתן טיפול סביר לחולים. "בואו נתחיל מהחוסר בכוח אדם. בישראל יש רק 3.1 רופאים לאלף איש, זה כלום. והמספר הזה עוד צפוי לרדת משמעותית, כי כמעט 50 אחוז מהרופאים בישראל הם בני 55 פלוס ואוטוטו יוצאים לפנסיה. וגם אם יגדילו את הפקולטות לרפואה, כיום חסרים מאות תקנים בשנה לרופאים מתמחים. זאת אומרת שרופא שסיים עכשיו ללמוד רפואה יכול מאוד להיות שהוא לא יכול להתחיל לעבוד בכלל".
והרופאים שכן עובדים, לדבריו, מתמודדים עם עומסים לא הגיוניים. לטענתו, בישראל מספר מיטות האשפוז ביחס לאוכלוסייה הוא מהנמוכים ביותר בעולם. כלומר אין מספיק מיטות ביחס לחולים. מה שזה גורר זה תפוסת מיטות שהיא הכי גבוהה בעולם. "בחורף התפוסה הזאתי עוברת בהרבה את המאה אחוז, וזה כמובן אומר זקנים במסדרון. ובפריפריה? התפוסה הזאת יכולה גם להגיע למאתיים אחוז. וחוץ משחיקה של הצוות, אתם יודעים למה עוד גורמת הצפיפות הזאת? לזיהומים שמקבלים בתוך בית החולים שגורמים למות".
לדברי צור, 5,000 איש בשנה מתים מהזיהומים האלה. את העומס במחלקות הוא חווה על עצמו כשעשה תורנויות של 26 שעות ויותר. "עבדתי ללא שינה באיזה מקצוע יש דבר כזה"? הוא שואל.
"אני מדבר על לילות שבהם הייתי אחראי על מחלקה שלמה של חולים ובמקביל גם זמין לייעוציים לכל מחלקות בית החולים לפי הצורך, מנתח חולים לבד במשך שעות בחדר ניתוח באותה תורנות ובמקביל מטפל בעוד 30 חולים עצבנים שממתינים לי במשך שעות במיון. והכול בתורנות אחת. היו רגעים שבהם הייתי יוצא באמצע הלילה אחרי שניתחתי כמה שעות בחדר ניתוח, רעב, צמא, מת מעייפות ובלי שום הפסקה והולך ישירות למיון כי מחכים לי שם 15 חולים כבר שעות. אתם יודעים כמה קל לעשות טעויות במצבים האלה? כשאתה ממש נרדם מול העיניים של החולה? והטעויות האלה עולות לכם בבריאות ולי בעוד חתיכה מהנשמה. אז חאלס, אי אפשר להמשיך לטייח את המציאות העגומה הזאת שעולה לנו בחיים".
אז איך אנחנו מדורגים בדוחות האו אי סי די כבעלי הישגים מצוינים?
"כי יש לנו צוותים מצוינים שמקריבים את חייהם כדי לעמוד בסטנדרט המטורף שמציבים להם, כי הם לא רוצים להיכשל".
ואי אפשר בלי לשאול אותך על הטרנדים המובילים בתחום האסתטיקה הפלסטית
"יש חידושים בנושא ההזרקות. יש חומרים שונים שמיועדים למקומות שונים. בשל תרבות הסלפי נערות כבר בגיל העשרה רוצות להתייפות, בעיקר לעבות השפתיים ולשדרג את האף ללא ניתוח. אני אישית מטפל אך ורק מגיל 18. בנוסף , המון נשים מוציאות את שתלי הסיליקון שלהם גם כי תמו 15 שנים וגם כיון שיש דליפות מהשתלים. במקום זה, רבות מעדיפות השתלת שומן עצמי להגדלת החזה, במקום שתלי הסיליקון. אני אישית למדתי את הטכניקה הזו אצל פרופ' מיכאל שפלן. יש לזה יתרונות רבים והמראה טבעי יותר. גם לפנים מזריקים שומן עצמי. אני מהמר שזו תהיה הפרוצדורה הכי חמה בעולם הפלסטיקה, לכן אני הולך ללמוד עוד על התחום הזה.. במרץ אסע גם לשלושה חודשים להתמחות בתחום הניתוחים האסתטיים כמו: פנים, אף וכדומה"
אתה מזריק חומצות ובוטוקסים במכון היופי של אורלי שילה, אתה בעד כל הטיפולים בגלי רדיו , אולטרא סאונד וכדומה שיש במכונים כאלה?
"הגעתי למכון היפיפה של אורלי גם כי היא מקסימה וגם כיוון שחלק מהנשים שאני מקבל עושות טיפולים מצוינים באותם מכשירים וטכניקות שהזכרת, ואחר כך אני עושה למי שמעוניינת השלמות ופינישים בהזרקות, במידה וצריך".
זמן לבילויים וחברה יש?
"כרגע אני יוצא עם מישהי, והבילויים האהובים עלי הם טיולים בחו"ל, עכשיו אני בקטע של גיחות קצרות לאירופה. בימי חמישי אני אוהב לבלות בברים בתל אביב, אני גם אוהב לבשל בכל הסגנונות במיוחד אוכל אסיאתי, אני אלוף בהכנת סושי, לא מכבר גם בניתי מעשנת".
בתכל'ס, הוא מכריז, כי למרות חיבתו לבישול ולמאכלים אקזוטיים הכי טעים לו זה שווארמה ובורקס טוב.
ספר, סרט שהתרשמת מהם
"ממליץ על סרט בשם "עיניים עצמות לרווחה "ועל ספר נהדר של דן מילמן שנקרא "דרכו של הלוחם השלם".
ספר משהו שלא יודעים עליך?
"מה יש לספר? אני מצחצח שיניים באמבטיה ועושה פן, אחרת השיער שלי נראה נורא"
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
