פרשת משפטים
בס"ד
פרשה מיוחדת שעוסקת בחוקים והוראות יצרן ישירות מבורא עולם. בני אדם לא אוהבים חוקים בעיניהם זה הגבלות וכניסה לחייהם האישיים. יש שיגיד אם רצוני לנסוע בכביש על 180 קמ"ש למה שיגידו לי אסור?! או אם ראיתי בחלון ראווה עגילים יפות ובאלי לשמח את אשתי למה אני לא יכול לשבור את הוויטרינה ולקחת? מי הם שיגבילו אותי??
כל מי שישמע זאת יצחק וישלח אליו את האנשים עם החלוקים הלבנים לאשפוז כפוי. אדם נורמלי מבין שחייב חוקים ותקנות על מנת שהעולם יהיה ראוי ומסודר לחיות בו. גם אם בא לך לנסוע במהירות אתה לא לבד בעולם ומלבד סכנת חייך אתה מסכן גם את האחרים שנמצאים בקרבתך.. אם בא לך לשמח את אשתך תעבוד ותקנה לה תכשיטים לגנוב זאת לא הדרך. וזאת בדיוק הפרשה הזאת תקנות ודרך ישרה לחיים בריאים וטובים. רוב התורה זה מצוות "בן אדם לחברו" איך להשפיע ולהטיב בעולם ולא רק לקחת, וכך אנחנו נהיים דומים לבורא עולם לתת ולתת תמיד.
"כל אלמנה ויתום לא תענון"
התורה הקדושה מזהירה אותנו בפגיעה באנשים חלשים הזהרה חמורה מאוד, חכמים מסבירים שגם אלמנה ויתום עשירים אסור לצער או לפגוע בהם. וגם אדם שהוא לא יתום אך הוא חלש אל תפגע בו.
ננסה להמחיש עד כמה אסור לצער יהודי אפילו במעט, לאחר חורבן בית המקדש השני נגזרה גזירה קשה על הריגת עשרה הרוגי מלכות. עשרה קדושים שיהיו תיקון לחטא מכירת יוסף שבו השתתפו עשרה מהאחים הקדושים. הראשונים שהובאו להריגה היו רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול ורבי שמעון בן גמליאל שהיה נשיא הדור. בדרך לגרדום אמר רבן שמעון: רבי חשבתי רבות ולא מצאתי חטא שאני צריך להיענש עליו (מדובר בצדיקים עצומים שלא היה בידם שום חטא), אמר לו רבי ישמעאל אולי פעם הגיע אליך יהודי לשאלה או לדין ועיכבת אותו עד שתשתה ותסדר מנעליך וכדו'? אמרה התורה אם תענה - "אחד עינוי מרובה אחד עינוי מועט". כוונת הדברים כל עינוי אפילו הקטן ביותר אסור, ענה לו רבי ניחמתני.
לצער אדם מישראל אין זה דבר פשוט כלל וכלל צריך תמיד להיות לעזר לעם ישראל.
מסופר על "נחום איש גמזו" (שכל דבר שהיה קורה לו היה אומר "גם זו לטובה") שהיה סומא בשתי עיניו, גידם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו, וכל גופו היה מלא בשחין. היה שוכב על מיטה ומסביב לרגלי המיטה שמו ספסלי מים כדי שהנמלים לא יעלו למיטתו, ביתו היה רעוע ועמד ליפול רצו תלמידיו לפנות אותו מביתו, אמר להם חכו קודם תפנו את הכלים, ולאחר מכן אותי כי כל עוד שאני בבית, הבית לא ייפול. וכך עשו ורק לאחר שהוציאו אותו נפל הבית, אמרו לו תלמידיו מאחר שאתה צדיק גמור, איך קיבלת עונש כזה? שכל גופך חבול ופצוע.
אמר להם פעם אחת הייתי בדרך עם חמורים שלי. בא עני וביקש "רבי פרנסני", אמרתי לו המתן רגע עד שאפתח את השק ואביא לך לאכול, לא הספקתי לפרוק ויצאה נשמתו של העני.
נפלתי על פניו ואמרתי : עיני שלא חסו על עיניך -יסומאו, ידי שלא חסו על ידיך- ייגדמו, ורגלי שלא חסו על רגלך- יקטעו, וכל גופי יתמלא בשחין. אמרו לו תלמידיו אוי לנו שראינוך כך, אמר להם טוב שכך שאם לא הייתי מקבל את העונש בעולם הזה הייתי מקבל עונש גרוע יותר בעולם הבא. ולכן החלטתי לקבל על עצמי עונש בעולם הזה שלא אתבייש בעולם הבא שציערתי יהודי.
הרבו אהבה ואחווה בעולם
דברי התורה לע"נ אלינור בניטה בת סופי מטוק
ולשמירת והצלחת כלל ישראל וחיילנו היקרים והשבת כל החטופים לביתם אמן
שבת שלום ומבורך עם ישראל




































