אפילו כשהנר עקום, אורו תמיד מטפס למעלה
אפילו כשהנר עקום, אורו תמיד מטפס למעלה, מתעקש לגעת בשמיים. כך גם הטוב שבאדם – גם אם הוא נדמה לו חבוי או פגום, הוא תמיד זוהר ומאיר למרחוק. הכוחות הפנימיים שבנו אינם נכנעים למגבלות החיצוניות.
בהיבט היהודי- האור מהווה סמל לטוב ולנשמה. רבי שניאור זלמן מלאדי, מחבר ה"תניא", מסביר כי האור הטבעי שבנר שואף תמיד כלפי מעלה, כמו הנשמה האלוקית שבאדם, השואפת להתחבר לבוראה. גם אם האדם חווה קשיים או רואה עצמו "עקום", נשמתו נותרת טהורה ומאירה.
"נר ה' נשמת אדם" (משלי ) הנשמה מושווית לנר, שכן כשם שהאור עולה תמיד למעלה, כך נשמתו של האדם שואפת לטוב עליון.
"אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" (תהילים) גם אם הדרך קשה או האדם חש שאינו מושלם, אורו הפנימי נטוע בו ומחכה לזרוח.
סיפור יהודי מעורר השראה: רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ידוע כמי שתמיד מצא את הטוב שבאדם, גם באלה שראו עצמם פחותי ערך. פעם אחת פגש יהודי שהתעסק בתיקון נעליים ביום כיפור. רבי לוי יצחק לא גער בו, אלא אמר: "ראה כמה יפה! גם ביום הקדוש ביותר אתה מתאמץ לדאוג לצרכי אחרים!" אורו של אותו יהודי, שחשב שהוא "עקום", התגלה דווקא דרך עיניו של הצדיק.
מאמר זה בהיבטים נוספים: עקרון היופי שבחוסר השלמות- גישה פילוסופית, כגון ביפן מדגישה את היופי שבפגמים והחוסר שלמות. לפי תפיסה זו, סדקים ושברים אינם פגם אלא חלק טבעי מהקיום. בדיוק כמו נר עקום המאיר, גם באדם יש יופי עמוק דווקא ב"עקומות" שלו. בחיי היומיום: כשאדם מקבל את חסרונותיו, הוא מגלה כיצד הם תורמים לאישיותו הייחודית, ומשדרים עוצמה אמיתית.
האור הפנימי אינו תלוי בחיצוניות- האור שמפיק נר אינו מושפע מצורתו החיצונית – כך גם האדם. פעמים רבות, החברה שופטת על פי מראה חיצוני או הצלחה גלויה, אך העוצמה האמיתית של אדם טמונה בנפשו, בהתנהגותו ובמעשיו הטובים. בהקשר חברתי: קבלת אדם כפי שהוא, גם כשהוא "עקום" בעיני אחרים, יוצרת סביבה שמאפשרת לאנשים לגלות את הפוטנציאל האמיתי שלהם.
השלכות חינוכיות- מערכת חינוכית שמדגישה את הפוטנציאל הפנימי של כל ילד, במקום להתמקד ב"חסרונות", מעצימה את הילד וגורמת לו "לזהור". דוגמה: ילדים עם לקויות למידה אשר המורים מאמינים בהם. מגיעים לעיתים להישגים מופלאים, הודות לאמונה בכוחות הפנימיים שלהם.
האור שבחסד ובנתינה- מעשים טובים מדגישים את האור שבאדם, גם אם הוא עצמו לא רואה זאת. פעמים רבות, דווקא אלה שחשים "עקומים" הם המפיצים את החסד הגדול ביותר.
מדע: האור מתפשט בכל מצב- מבחינה פיזיקלית, אור תמיד מתפשט, גם אם מקורו אינו מושלם. זוהי תכונה טבעית של גלי אור – הם אינם נעצרים רק משום שהמקור אינו אידיאלי. כך גם האדם – הטוב שבנו אינו מוגבל על ידי תנאים חיצוניים.
משל הנר העקום כנמשל לתהליכי צמיחה אישית- צמיחה אישית דומה לדרך הנר: לפעמים התחלה נראית "עקומה", אבל התוצאה זוהרת. תהליכים כמו שינוי קריירה, שיקום רגשי או תיקון מערכות יחסים, עשויים להיראות לא מושלמים, אך המאמץ מוביל לתוצאה מוארת.
היבטים תרבותיים וספרותיים- דמויות בספרות עולמית שמראות עוצמה למרות פגמים, כמו הדמות מ"הגיבן מנוטרדאם", או יוסף המקראי, שהגיע לגדולה למרות עוולות שעבר.
משמעות האור כמשאב אוניברסלי- אור אינו רק סמל, אלא משאב שחוצה תרבויות, דתות וזמנים. בכל תרבות הוא משדר תקווה, חיים ועתיד. גם כאשר אנו מרגישים "עקומים" או חלשים, אנו חלק מתהליך אוניברסלי שמחבר אותנו לכוח גדול מאיתנו.
כוחו של הטוב הפנימי- בתוכינו אצור "חוסן פנימי". מהו? היכולת של אדם לגלות עוצמות גם כשהוא מרגיש "שבור". ממש כמו נר עקום שממשיך להאיר, אנשים במצבים קשים מצליחים להפתיע בטוב לבם, בחוזקם ובתרומתם לעולם. יש לחשוב על סיפורים של אנשים שנמצאו בסיטואציות בלתי אפשריות. כמו הסופרת והפעילה החברתית (ארה"ב) הלן קלר – שאיבדה את יכולת הדיבור, השמיעה והראייה כבר בגיל צעיר ועדיין הצליחה להפיץ אור עצום בעולם.
דוגמה נוספת, הנר העקום, בדומה לניצולי השואה, נושא עמו את צלקות העבר אך גם את האור הפנימי שלא כבה לעולם. כמו הנר המאיר חרף עיוותו, כך ניצולי השואה מלמדים אותנו שיעור עוצמתי על כוחו של הטוב הפנימי – על היכולת להמשיך להאיר את סביבתם באהבה, בחמלה ובתקווה, למרות הכאב שחרט עליהם את סימניו. מסיפוריהם אנו לומדים שהאור הגדול ביותר נובע דווקא ממי שנשברו אך סירבו לוותר על האנושיות והאמונה בטוב. לא בכדי ניצולי שואה רבים בחרו לבנות משפחות, לעסוק בחינוך ולהפיץ ערכים.
סיפור מעורר השראה- אישה מבוגרת ששמה רבקה חיה לבדה לאחר שנים של התמודדות עם מחלות ואובדן. בכל יום שישי נהגה להדליק נרות שבת ולהתפלל. הנרות שהיא הדליקה האירו לא רק את ביתה, אלא גם את חייהם של שכנים, ילדים ומבקרים, שהתרגשו מתפילותיה החמות והאור שזרח מדמותה. יום אחד, אחד השכנים שאל אותה: "איך יש לך כל כך הרבה אור, אפילו כשהחיים לא היו קלים עבורך?" רבקה השיבה: "הנר שלי אולי עקום, אבל הוא עדיין מאיר. אני רואה בזה את המשימה שלי – לשמח ולהאיר לכל מי שבא במגע איתי."
לסיום , אין זה משנה אם הנר עקום או ישר; האור תמיד ימצא את דרכו למעלה. כך גם בנשמת האדם – הטוב הפנימי שלך תמיד זורח, מאיר את חייך ואת העולם סביבך. די להאמין בו כדי לראותו מתגלה. ולכן גם אם אתה חש שאינך ישר כמו שציפית, זכור – האור שבך אינו תלוי בכך. הוא נועד להאיר, בכל דרך שתבחר.
חברות וחברים, הנכם מוזמנים, ללמוד מהנר העקום ומפיץ האור: לא לפחד ממגבלותינו, אלא לגלות את הדרך להאיר מתוכינו, לשאוף , לתקן, להעצים ולהפיץ טוב, בכל אשר נלך.
שוב תודה לכם על קריאת המאמרים לרבות הערותיכם והארותיכם .
משה דנוך
עבדכם הנאמן
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
