ארז בדש, ראש מועצת עומר: 'עצרנו שיווק מגרשים ונתנו את הקרקע לכיסופים - זה המעשה הציוני ביותר שעשינו'

ראש מועצת עומר, ארז בדש, השתתף הבוקר בכנס מוני אקספו של השלטון המקומי, במסגרת פאנל 'שותפים בצמיחה', והתייחס לאופן שבו רשויות מקומיות בדרום התמודדו עם אתגרי המלחמה, קליטת מפונים והצורך לשמור על פעילות כלכלית גם בתקופת חירום.
בדש נשאל כיצד מצמיחים כלכלה תחת אש ומי מחזיק את המשק על הכתפיים, והשיב כי השלטון המקומי נאלץ למלא תפקיד מרכזי במקום שבו המדינה לא הייתה ערוכה מספיק. לדבריו, 'מבקר המדינה קבע שהמדינה לא הייתה מוכנה לטפל בעורף בשעת חירום, מי שמילא את הוואקום היה השלטון המקומי'.

בדש הציג כדוגמה את החלטת מועצת עומר לקלוט את קהילת כיסופים לאחר אירועי 7 באוקטובר. לדבריו, המועצה עצרה שיווק של עשרות מגרשים, ויתרה על הכנסות משמעותיות, והעמידה את הקרקע לטובת מנהלת תקומה וקהילת כיסופים.
'בעומר לא היססנו', אמר בדש. 'עצרנו שיווק של עשרות מגרשים, ויתרנו על הכנסות קריטיות, ונתנו את הקרקע למנהלת תקומה עבור קהילת כיסופים. אירחנו אותם מתוך שליחות וערבות הדדית, וידענו שאנחנו עושים את המעשה הציוני ביותר'.
בדש חשף בכנס כי שכונת כיסופים בעומר עוברת כיום תהליך של איחוד וחלוקה מחדש, שיאפשר קליטה של כ-100 משפחות בצפיפות המותאמת לאופי היישוב. לדבריו, התכנון יכלול משפחות מקהילת כיסופים לצד זוגות צעירים בני עומר.
לצד סיפור קליטת כיסופים, הציג בדש את פארק ההייטק ParkTech בעומר כדוגמה ליכולת של הנגב להשתלב בליבת הכלכלה והטכנולוגיה הישראלית. לדבריו, התשובה הכלכלית של ישראל אינה נמצאת רק במרכז הארץ.

בדש ציין כי חברות הפועלות בפארק, בהן אפלייד ספיר, גביש טכנולוגיות, רובוטיכאן ואשטק, עוסקות בפיתוחים בתחומי לייזר, רחפנים ורכיבים למערכות ביטחוניות, ובהן כיפת ברזל של צה"ל. לדבריו, חלק מהחברות צמחו דווקא במהלך המלחמה, על רקע הצורך הגובר בפתרונות טכנולוגיים וביטחוניים.
בדש ביקש להציג את עומר כמקרה מבחן רחב יותר: יישוב בדרום שאינו רק קולט מפונים או מתמודד עם השלכות הביטחון, אלא גם מייצר צמיחה, תעסוקה, חדשנות ותרומה לכלכלה הלאומית.
בסיום דבריו קרא בדש לממשלה להגדיר את הנגב כולו כאזור מיקוד לאומי. לדבריו, 'הנגב נושא כיום בנטל הלאומי הכבד ביותר בתעשייה, באנרגיה, בקליטת מפונים ובמילואים. הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהכריז על הנגב כולו כאזור מיקוד לאומי. השקעה בנגב היא לא מעשה חסד, היא התנאי ההכרחי לחוסן המשק כולו'.
דבריו של בדש מצטרפים לשיח הולך וגובר בקרב ראשי רשויות בדרום, הטוענים כי המלחמה חשפה את חשיבותו האסטרטגית של הנגב לא רק מבחינה ביטחונית, אלא גם מבחינה חברתית וכלכלית. מבחינתם, השקעה בתשתיות, בתעסוקה, בהייטק, באנרגיה ובקליטת קהילות שפונו מבתיהן אינה רק צורך מקומי, אלא אינטרס לאומי.