פערי ענק בקייטנות הקיץ: 75 שקל באופקים, 420 שקל בבאר שבע

בעוד שבאופקים משלמים ההורים 75 שקל לקייטנת בוקר ו-380 שקל להארכת יום, בבאר שבע המחיר עומד על 420 שקל עד 13:00 ועל 1,345 שקל עד 16:00 כולל צהריים. ההסבר הרשמי: פערי אשכול סוציו-אקונומי. ההורים בבאר שבע
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
פערי ענק בקייטנות הקיץ: 75 שקל באופקים, 420 שקל בבאר שבע קייטנה (המחשה)

עוד מעט ייפתח החופש הגדול, והורים בבאר שבע מגלים שוב כי הקיץ יעלה להם הרבה יותר. 
בדיקה של פרסומי הרשויות מעלה פערים גדולים במיוחד בין מחירי קייטנות הקיץ בבאר שבע לבין המחירים באופקים, אף שמדובר בשתי ערים דרומיות המרוחקות זו מזו עשרות קילומטרים בלבד.

על פי פרסום עיריית אופקים, קייטנות הקיץ בעיר יפעלו בין 1 ביולי ל-21 ביולי, בימים ראשון עד חמישי. 
בגני טרום חובה וחובה הפעילות תתקיים בין 07:30 ל-13:00, ובכיתות א' עד ג' בין 07:45 ל-13:00. 
עלות הקייטנה: 75 שקל בלבד. הארכת יום עד 16:00, כולל ארוחת צהריים, תעלה 380 שקל.

בבאר שבע, לעומת זאת, חברת כיוונים, החברה העירונית לתרבות הפנאי, פרסמה כי בעקבות ימי הלחימה במסגרת 'שאגת הארי' ותוכנית משרד החינוך להארכת מסגרות הקיץ, 
הקייטנה תתקיים השנה לאורך חודש יולי, בימים ראשון עד חמישי, למעט ט' באב. בסך הכול מדובר ב-21 ימי פעילות.
המחיר בבאר שבע עומד על 420 שקל ליום קצר עד השעה 13:00, כלומר 20 שקל ליום פעילות. 
הורים המעוניינים ביום ארוך עד 16:00, כולל ארוחת צהריים, ישלמו תוספת של 925 שקל. הסכום הכולל להורה עבור קייטנה מלאה ביום ארוך: 1,345 שקל לילד.

הפער ברור: משפחה באופקים תשלם 75 שקל עבור מסגרת הבוקר, בעוד שמשפחה בבאר שבע תשלם 420 שקל עבור מסגרת דומה. 
ביום ארוך הפער רחב עוד יותר: 380 שקל באופקים לעומת 1,345 שקל בבאר שבע. עבור משפחה עם שני ילדים, מדובר בפער שעלול להגיע לאלפי שקלים בחודש אחד בלבד.

ההסבר המרכזי לפערים נעוץ בדירוג החברתי-כלכלי של הרשויות. 
אופקים מדורגת באשכול סוציו-אקונומי 3, בעוד באר שבע מדורגת באשכול 5. 
ככל שהאשכול נמוך יותר, הרשות נהנית בדרך כלל מסבסוד גבוה יותר בתוכניות שונות, ובהן מסגרות חינוך בקיץ. 
אלא שבבאר שבע טוענים הורים שפנו אלינו למערכת האתר כי הדירוג העירוני הכללי אינו משקף את המציאות הכלכלית בשטח.

'לא מספיק שאופקים נהנית מהטבות מס, גם מחירי הקייטנות שאמורות לסייע להורים עובדים זולים שם בצורה משמעותית', אומרת רויטל, אם לשניים מבאר שבע.
 'יש לי שתי ברירות: או לקחת חופש כדי להיות עם הילדים בבית ואז הפרנסה שלי תיפגע, או לשלם. אני לא מבינה מדוע הפערים האלה. 
מה, אנחנו עשירים? אנשים בבאר שבע מתקשים ביום יום, הכול עולה. זה לא סוד שמי שיכול להרשות לעצמו עובר לאופקים בגלל הטבות המס, שזה עוד מאות שקלים בחודש למשכורת. זה ממש לא הוגן'.
הכעס של ההורים נוגע לא רק למחיר, אלא גם לתחושה שבאר שבע נמדדת כעיר אחת, למרות הפערים הגדולים בין שכונותיה. 
לצד שכונות חדשות ומבוססות יחסית, בעיר יש שכונות ותיקות שבהן משפחות רבות מתמודדות עם יוקר מחיה, שכר נמוך, דיור ישן והוצאות קבועות גבוהות. מבחינת ההורים, 
האשכול הסוציו-אקונומי 5 מייצר תמונה ממוצעת שאינה משקפת את המציאות של כל תושבי העיר.

הדירוג הסוציו-אקונומי נקבע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומשקלל נתונים מתחומי תעסוקה, הכנסה, גמלאות, דמוגרפיה, רמת חיים, השכלה וחינוך. 
הרשויות מחולקות לעשרה אשכולות, כאשר אשכול 1 הוא הנמוך ביותר ואשכול 10 הוא הגבוה ביותר. בפועל, הדירוג משמש לא פעם בסיס להקצאת משאבים, סבסודים ותמיכות ממשלתיות.

אלא שבבאר שבע, כפי שטוענים גורמים חברתיים והורים בעיר שמוציאים את זעמם ברשתות החברתיות, ממוצע עירוני עלול להסתיר פערים עמוקים. 
שכונות ותיקות, אוכלוסיות מוחלשות ומשפחות עובדות שאינן זכאיות להנחות משמעותיות, מוצאות עצמן משלמות מחיר גבוה יותר דווקא בעיר שבה יוקר המחיה מורגש היטב.

על פי מחקרי המכון לרפורמות מבניות, הבוחנים את באר שבע גם ברמה השכונתית ולא רק לפי דירוג עירוני כללי, בעיר ניכרת בעשורים האחרונים מגמה חריפה של קיטוב כלכלי והפרדה מרחבית בין אוכלוסיות. 
בעוד שבערים גדולות בישראל נרשמה עלייה משמעותית בבידול הכלכלי, בבאר שבע נרשם אחד הגידולים הבולטים ביותר, המלמד על התרחקות הולכת וגוברת בין שכונות מבוססות לשכונות מוחלשות. 
המשמעות היא שהדירוג הסוציו-אקונומי העירוני הממוצע אינו מספר את כל הסיפור: 
לצד שכונות חדשות ומתחזקות, קיימות שכונות ותיקות, ובהן שכונות ג' ו-ד', שבהן מרוכזים משקי בית רבים מתחת לקו העוני, עם הכנסות נמוכות במיוחד ופגיעה קשה יותר מיוקר המחיה. 
לכן, כאשר בוחנים סוגיות כמו מחירי קייטנות, סבסוד עירוני או זכאות להטבות, עולה השאלה האם נכון להתייחס לבאר שבע כמקשה אחת, או שיש צורך במדיניות דיפרנציאלית שתכיר בפערים העמוקים בין שכונות העיר.

בחברת כיוונים מסבירים כי מחיר יום הקייטנה בגנים ובבתי הספר של החופש הגדול נותר ללא שינוי ביחס לשנה שעברה, וכי השינוי המרכזי הוא במשך הקייטנה, 21 ימים. 
עוד נמסר כי הארכת היום בתוספת 925 שקל כוללת ארוחת צהריים חמה, חוגים ופעילויות, וכי ביחס לשנה שעברה המחיר עלה ב-20 שקל בלבד, עלייה שלטענת החברה אינה מכסה את כלל התייקרויות האבטחה, הניקיון והעלויות הנלוות.

מחברת כיוונים נמסר: 'מחיר יום קייטנה בגנים ובבתי הספר של החופש הגדול נותר ללא שינוי ביחס לשנה קודמת. השינוי הוא במשך הקייטנה - 21 יום. 
הארכת יום בתוספת 925 ש"ח, כוללת ארוחת צהריים חמה, חוגים ופעילויות. המחיר ביחס לשנה שעברה עלה ב-20 ש"ח בלבד. 
עלייה שאינה מכסה את כלל עליות המחיר באבטחה, ניקיון וכו'. אין מקום להשוואה מול רשויות באשכול סוציו-אקונומי שונה'.

התגובה הזו אמנם מסבירה את מנגנון התמחור, אך אינה מרגיעה את ההורים כמו בכל שנה. מבחינתם, השאלה אינה רק האם המחיר מוצדק מבחינה חשבונאית, אלא האם הוא הוגן חברתית. 
כאשר משפחות עובדות בבאר שבע נדרשות לשלם מאות שקלים יותר ממשפחות בעיר שכנה, התחושה היא שהמדינה והרשות המקומית אינן רואות את הפערים הפנימיים בעיר.

השאלה הגדולה שעולה מהסערה היא האם עיר כמו באר שבע צריכה להימדד רק לפי אשכול עירוני ממוצע, או שמא יש צורך במנגנון סבסוד דיפרנציאלי בתוך העיר עצמה, לפי שכונות, הכנסות או מדדי טיפוח של מוסדות החינוך. 
עבור ההורים, זהו לא דיון סטטיסטי. זו ההוצאה שתכריע האם יוכלו לעבוד בחודש יולי, או יישארו בבית עם הילדים.

אולי הבעיה אינה שאופקים מקבלת סבסוד גבוה יותר, אלא שבאר שבע, למרות גודלה ופעריה הפנימיים, אינה מקבלת מענה מדויק מספיק למשפחות שבאמת זקוקות לו.