נפגעתם כהולכי רגל בתאונת דרכים? כך פועל מנגנון הפיצויים בישראל

אלה כמובן שאלות חשובות מבחינה עובדתית ולעיתים גם מבחינה פלילית או תעבורתית, אבל בכל הנוגע לפיצוי בגין נזקי הגוף, מנגנון הפיצויים בישראל בנוי אחרת.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 מבוסס בעיקרו על עקרון של אחריות ללא צורך בהוכחת אשם. 
במילים פשוטות, ברוב המקרים הולך רגל למשל אשר נפגע אינו צריך לנהל משפט ארוך כדי להוכיח רשלנות של הנהג, אלא צריך להראות שנגרם לו נזק גוף עקב תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.

זהו אחד המאפיינים החשובים ביותר של שיטת הפיצוי בישראל. 
במקום להעמיס על נפגעי גוף את נטל הוכחת האשמה, המחוקק בחר במנגנון שנועד לאפשר פיצוי מהיר, ודאי ומסודר יותר, באמצעות ביטוח החובה של הרכב המעורב. 
לכן, גם אם מבחינה תחושתית ברור לנפגע שהנהג "אשם", מבחינה משפטית השאלה המרכזית בתביעת הפלת"ד היא לא בהכרח מי התרשל, אלא מיהו הגורם המבטח שחייב לשלם את הפיצוי.

מהניסיון שלי בייצוג נפגעי תאונות דרכים, לא מעט הולכי רגל בטוחים מיד לאחר התאונה שהם יצטרכו "להוכיח אשמה" כדי לקבל פיצוי. 
בפועל, בתביעות לפי חוק הפלת״ד מוקד הדיון שונה לחלוטין, והדגש עובר לשאלת הנזק, התיעוד הרפואי והגורם המבטח שאחראי לפצות את הנפגע. המנגנון פשוט – נפגעת? מגיע לך פיצוי.

באדיבות עורך הדין מיכאל שטרית

את מי תובע הולך רגל שנפגע?

כאשר מדובר בהולך רגל שנפגע מרכב, הכלל הוא שהתביעה מוגשת נגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב הפוגע. 
כלומר, הולך הרגל לא תובע את עצמו, לא את קופת החולים, ולא צריך להוכיח שהיה בתוך הרכב. עצם היותו הולך רגל שנפגע מרכב מנועי מכניס אותו למסלול הפיצויים הייעודי של חוק הפלת"ד.

מבחינה מעשית, זהו יתרון גדול. הולך רגל אינו נדרש בדרך כלל להיכנס לשאלות מורכבות של התרשלות, סטנדרט זהירות, חובת צפיות וכדומה, כפי שקורה בתביעות נזיקין רגילות. במקום זאת, הוא פונה למסלול ביטוחי סטטוטורי שבו ההתדיינות מתמקדת בעיקר בגובה הנזק, בקשר הסיבתי, ובהיקף הפגיעה הרפואית והתפקודית.

ומה קורה אם הנהג ברח או שאין ביטוח?

כאן נכנסת לתמונה קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרנית נועדה להבטיח שגם כאשר אין כתובת ביטוחית רגילה, נפגעי גוף לא יישארו ללא פיצוי.
 זה רלוונטי במיוחד במקרים של פגע וברח, רכב ללא ביטוח חובה תקף, או מצבים אחרים שבהם לא ניתן להיפרע מחברת ביטוח רגילה. גם הולך רגל שנפגע מרכב שלא אותר, או מרכב שלא היה מבוטח, עשוי להיות זכאי לפיצוי מקרנית.

זהו מנגנון חשוב מאוד, משום שבהיעדרו היו נפגעים רבים נותרים בלי פיצוי רק מפני שהנהג נמלט או הפר את חובת הביטוח. יחד עם זאת, בתיקי קרנית יש חשיבות גדולה במיוחד לאיכות הראיות. 
כאשר אין רכב מזוהה, צריך להוכיח היטב את עצם קרות התאונה, את נסיבותיה, ואת העובדה שאכן מדובר בתאונת דרכים ולא באירוע אחר.

אילו נזקים ניתן לתבוע?

הפיצוי בתאונת דרכים של הולך רגל אינו מוגבל להוצאות רפואיות בלבד. ניתן לתבוע, לפי נסיבות המקרה, כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר, אובדן כושר השתכרות לעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת צד שלישי, התאמות שונות, ולעיתים גם ראשי נזק נוספים בהתאם לחומרת הפגיעה ולהשלכותיה התפקודיות.

ככל שהפגיעה חמורה יותר, ככל שהנפגע נזקק ליותר טיפולים, ימי מחלה, שיקום, עזרה בבית, או סובל ממגבלות ממושכות, כך גדל היקף התביעה. 
לכן חשוב להבין שכבר מן הימים הראשונים שלאחר התאונה יש משמעות רבה לשמירת מסמכים, קבלות, תיעוד רפואי, ואסמכתאות על כל הוצאה או הפסד.

מהניסיון האישי שלי בטיפול בתיקי תאונות דרכים בהן נפגעו הולכי רגל, אין כל ספק כי אחד המרכיבים החשובים ביותר בניהול ההליך ובמיקסום הפיצוי על הנזק הוא התיעוד הרפואי.

מה חשוב לעשות מיד אחרי התאונה?

ברמה המעשית, ההתנהלות הראשונית לאחר פגיעת הולך רגל עשויה להשפיע מאוד על התיק כולו. ראשית, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם האפשרי. 
מעבר לחשיבות הבריאותית, התיעוד הרפואי הראשוני הוא אבן יסוד בכל תביעת פיצויים. חשוב שהמסמך הראשון יתאר בצורה נכונה את מנגנון הפגיעה, למשל כי מדובר בפגיעת רכב בהולך רגל בתאריך ובמקום מסוימים.

טיפ שאני נוהג לתת ללקוחות שלי, לפני הגעה לטיפול רפואי: ברגע שנכנסת לקבל טיפול רפואי תפרט מלמעלה ועד למטה (מהראש ועד כף הרגל), איבר איבר, מה ניפגע, האם כואב, ואיך זה משפיע עליך. חשיבות הפירוט היא מכרעת במהלך ניהול התיק.

שנית, חשוב לדווח למשטרה כאשר נסיבות האירוע מצדיקות זאת, ולשמור את כל פרטי הרכב והנהג, ככל שהם ידועים. שלישית, כדאי לצלם את מקום התאונה, את סימני הפגיעה, ואת כל הנתונים שעשויים לסייע בהמשך. במקרים של פגע וברח, לכל פרט קטן יש משקל משמעותי. גם פרטי עדים עשויים להיות קריטיים.

מי נושא בעלויות הטיפול הרפואי?

נפגעי תאונות דרכים זכאים לפטור מהשתתפות עצמית בקופות החולים עבור שירותים ותרופות שניתנו עקב הפגיעה, כל עוד מדובר בשירותים הכלולים בסל הבריאות ובהתאם לכללים הרלוונטיים. זהו רכיב חשוב שמקל, לפחות חלקית, על הנטל הכלכלי המיידי לאחר התאונה.

בנוסף, במקרים מסוימים ניתן לדרוש מחברת הביטוח תשלום תכוף - כלומר תשלום על חשבון הפיצוי העתידי, לצורך צרכי מחיה, ריפוי וסיעוד בתקופה הראשונית שלאחר התאונה. זהו כלי חשוב במיוחד כאשר הפגיעה קשה והנפגע נותר ללא הכנסה זמינה או נזקק לעזרה מיידית.

האם צריך לחכות לסיום הטיפולים כדי להגיש תביעה?

לא תמיד, אבל ברוב המקרים צריך לנהל את ההליך בתבונה. בתיקים מסוימים נכון להמתין עד שהתמונה הרפואית תתייצב, כדי להבין מהי הנכות שנותרה, האם צפויים טיפולים נוספים, ומהי ההשלכה האמיתית על כושר העבודה והתפקוד. מנגד, אין מקום לשבת בחיבוק ידיים. כבר מהשלב הראשון יש לאסוף מסמכים, להודיע לגורמים הרלוונטיים, ולבנות נכון את התשתית הראייתית.

שיטת העבודה אצלנו במשרד היא מאוד ברורה, אנחנו מחלקים את התיק לשלבים, השלב הראשוני הוא השלב החשוב ביותר. שלב בניית התיק. בשלב זה (שלב שיכול לקחת עד שנה) אנחנו נותנים דגש על איכות החומר הרפואי, הפניות, טיפולים, פיזיותרפיה, טיפול תרופתי, וכל מסמך ו/או טיפול רפואי שאנחנו סבורים שרצוי שהנפגע יעבור על מנת להביא את התיק למיקסום הפיצוי העתידי.

גם שאלת ההתיישנות חשובה. ככלל, תביעות אזרחיות לנזקי גוף מתיישנות בתוך 7 שנים, ובמקרה של קטין מניין התקופה מתחיל עם הגיעו לגיל 18. לכן אסור לדחות טיפול משפטי יתר על המידה.

סיכום

הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים בישראל "נהנה" ממנגנון פיצויים ייחודי, שמטרתו לאפשר פיצוי גם בלי צורך להוכיח אחריות קלאסית. בדרך כלל התביעה תופנה אל מבטח החובה של הרכב הפוגע, ואם אין מבטח שניתן להיפרע ממנו - קרנית עשויה להיכנס בנעליו. זהו מנגנון יעיל יחסית, אך הוא אינו פועל מעצמו. מי שנפגע חייב לפעול נכון, לתעד, לשמור מסמכים, לקבל טיפול רפואי מסודר, ולא לאבד זמן.

במילים אחרות, החוק מעניק להולכי רגל הגנה ממשית, אבל מיצוי הזכויות תלוי מאוד באופן שבו התיק מתנהל כבר מהיום הראשון. בתיקי תאונות דרכים, ובפרט כאשר מדובר בפגיעת הולך רגל, ההבדל בין פיצוי חלקי לבין פיצוי מלא עובר פעמם רבות דרך איכות התיעוד, הדיוק במסמכים, והבנה נכונה של מנגנון הפיצויים.

*עו״ד מיכאל שטרית מייצג נפגעי גוף בתביעות הנוגעות לתאונות דרכים, לרבות פגיעות של הולכי רגל, תוך ליווי ההליכים מול חברות ביטוח, קרנית ורשויות שונות. לצד פעילות זו, הוא עוסק גם בליווי עסקאות נדל״ן והשקעות מקרקעין כחלק מפעילותו המשפטית השוטפת.