הנגב במוקד המאבק על רמ''י: ראשי מועצות דורשים להשאיר את יהודה אליהו

המאבק על צמרת רשות מקרקעי ישראל נמשך: מרכז השלטון האזורי וראשי מועצות אזוריות מכל רחבי הארץ קוראים להשאיר את יהודה אליהו בתפקיד ממלא מקום מנהל רמ״י. במכתב ששיגרו לראש הממשלה בנימין נתניהו טענו כי בתקופה רגישה של שיקום היישובים ופיתוח הנגב והגליל, נדרשת ברשות יציבות ניהולית והמשכיות.
ראשי המועצות כתבו כי 'יהודה אליהו הוכיח מנהיגות, מקצועיות ויכולת ביצוע יוצאת דופן', והוסיפו: 'דווקא עכשיו מדינת ישראל צריכה יציבות והמשכיות ברמ״י'.

לדבריהם, רשות מקרקעי ישראל היא גורם מרכזי בקידום תוכניות דיור, תעסוקה, תשתיות והתיישבות, ולכן שינוי נוסף בהנהלתה עלול לעכב מהלכים לאומיים ופרויקטים החיוניים לשיקום ולצמיחת יישובי הצפון והדרום.
במקביל שיגרו הארגונים ארצנו, לב בגליל, מכון ריפמן לפיתוח הנגב, תנועת רגבים, הפורום לייחוד הגליל ופורום הרחבות קהילתיות בגליל מכתב נוסף לנתניהו. הם ביקשו ממנו להתערב ולעצור את הליך הפיטורים שמקדם שר הבינוי והשיכון חיים כץ.
על המכתב חתומים אופיר שיק, יו״ר לב בגליל; חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב; ד״ר רות קבסה אברמזון, יו״ר הפורום לייחוד הגליל; יונתן אחיה, מנכ״ל ארצנו; מאיר דויטש, מנכ״ל רגבים; ופיני דרעי מפורום הרחבות קהילתיות בגליל.
הארגונים טענו במכתבם כי בשנים האחרונות התרחקה רמ״י מייעודה לשמירה על קרקעות הלאום והתמקדה במקסום הכנסות ממקרקעי המדינה. לדבריהם, אליהו נכנס לתפקיד עם תוכנית שנועדה להציב מחדש את ההתיישבות, שמירת הקרקע והחזון הלאומי במרכז פעילות הרשות.
'מדובר במינוי קריטי לעתיד המדינה בכלל והנגב והגליל בפרט', כתבו. 'אנו קוראים לראש הממשלה להפעיל את סמכותו, לעצור את הליך הפיטורים ולהבטיח כי רשות מקרקעי ישראל תמשיך לפעול תחת הנהגה מקצועית ומחויבת לחזון הלאומי'.

נתניהו הודיע שלא יפוטר, השימוע נותר על כנו
הפניות מגיעות לאחר ששר הבינוי והשיכון זימן את אליהו לשימוע לפני פיטורים. בעקבות הפרסום הודיע הליכוד בשמו של נתניהו כי ראש הממשלה אישר את מינויו של אליהו, כי הוא 'עושה עבודה לאומית חשובה בגליל ובנגב' וכי לא יפוטר. עם זאת, כץ לא ביטל את השימוע והבהיר כי הטענות ייבחנו במסגרתו. 
כץ דחה את הטענות שלפיהן השימוע נוגע למאבק על מינויים ברשות. לדבריו, הגיעו לשולחנו טענות הנוגעות ליחסי אנוש, להתנהלות ניהולית, להדרת נשים ולחוסר שיתוף פעולה בנושא הרחבת הזכויות והזכאויות של משרתי הקבע ובני משפחותיהם.
השר הוסיף כי אם לא יגיעו הצדדים להסכמות, יפעל למנות ממלא מקום אחר שיקדם את ההתיישבות בנגב ובגליל. מכאן שהודעת נתניהו כי אליהו לא יפוטר לא הביאה, לפחות בשלב זה, לסיום המחלוקת.

ועד העובדים נגד אליהו, המנהל משיב אש
ברקע הזימון לשימוע עומד מכתב של ועד עובדי רמ״י, המייצג כ-800 עובדים. הוועד טען לבעיות ביחסי העבודה, לעקיפת נציגות העובדים ולהעדפת מועמדים חיצוניים באיוש תפקידים בכירים. טענה נוספת נגעה לביטול אירוע עובדים שכלל שירת נשים, מהלך שלפי הוועד הוביל להליך משפטי ולעלות של קרוב ל-200 אלף שקל.
אליהו דחה את הטענות והשיב כי המחלוקת עם כץ עמוקה יותר. לדבריו, השר ביקש ממנו לפעול לסיום כהונתם של בכירים ברשות ללא תשתית מקצועית מספקת, וכן דרש שלשכתו תאשר מכרזים לתפקידי ביניים ומעלה.
באשר לאירוע העובדים טען אליהו כי לא ביקש להדיר נשים, אלא למצוא פתרון שיאפשר גם לעובדים שומרי מסורת להשתתף. לדבריו, הושגה פשרה שלפיה המחזמר המקורי יתקיים לצד פעילות חלופית. הוא הוסיף כי תקציב ההדרכה והרווחה ברשות הוגדל בתקופתו מ-4.5 מיליון שקל לכ-11 מיליון שקל. 
אליהו כתב לכץ כי אינו מוכן להשתמש בסמכויותיו בניגוד לשיקול דעתו המקצועי, וטען כי העימות נוצר בעקבות ניסיונות להתערב בניהול השוטף של הרשות. מדובר בטענותיו של אליהו, והן עומדות מול גרסת השר וגרסת ועד העובדים.

המינוי שכבר הגיע לבג״ץ
אליהו מונה למנהל רשות מקרקעי ישראל במאי 2026, לאחר שנתניהו, כץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אימצו את המלצת ועדת האיתור. בהודעת הממשלה נמסר אז כי אליהו דורג במקום הראשון מבין המועמדים. 
בחודש יולי בוטל המינוי הקבוע בהסכמת הממשלה ואליהו, בעקבות עתירות שהוגשו לבג״ץ בנוגע להרכב ועדת האיתור ולזיקתו של אליהו לסמוטריץ׳. נקבע כי הוועדה תשוב ותבחן את שלושת המועמדים הסופיים, לאחר החלפת שני חברים שנמצא חשש לניגוד עניינים בעניינם. אליהו מונה לאחר מכן לממלא מקום מנהל הרשות לתקופה של שלושה חודשים. 
קודם לכן שימש אליהו כראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, כמנכ״ל המועצה האזורית מטה בנימין וכמנכ״ל תנועת רגבים. התמיכה בו מצד ראשי המועצות והארגונים נובעת, בין היתר, מהזיהוי שלו עם מדיניות של חיזוק ההתיישבות ושמירה על קרקעות המדינה.
נכון לעכשיו, השימוע לא בוטל. מול הודעת נתניהו כי אליהו יישאר בתפקיד, כץ ממשיך לטעון כי יש לבדוק את התנהלותו. הפער בין שתי העמדות מותיר את שאלת המשך כהונתו במוקד מאבק פוליטי, ניהולי והתיישבותי, כאשר הנגב והגליל מוצגים בידי שני הצדדים כסיבה המרכזית להכרעה מהירה.