החסד של נאור הי''ד ממושב גילת ממשיך לחיות: עשרות סלי מזון חולקו למשפחות גדוד 13

עשרות סלי מזון עשירים נארזו השבוע ב'פטיו של נורי' שבבית משפחת סיבוני במושב גילת, בדרכם למשפחות מעוטות יכולת של חיילים מגדוד 13 בחטיבת גולני. מאחורי מפעל החסד עומדת צילה סיבוני, אמו של סמ׳׳ר נאור סיבוני ז׳׳ל, שנפל בקרב בבסיס נחל עוז בשבעה באוקטובר.
זוהי השנה השלישית שבה ממשיכה משפחת סיבוני את מעשי הנתינה שאפיינו את נאור בחייו. לקראת ראש השנה פתחה צילה בקמפיין לגיוס תרומות ברשתות החברתיות, שאליו הצטרפו בני משפחה, חברים ואזרחים שביקשו לסייע. בכספי התרומות נרכשו מוצרי מזון, ומתנדבים התכנסו בחצר ההנצחה שהוקמה בבית המשפחה כדי לארוז את הסלים.

רוב המארזים יועדו למשפחות מעוטות יכולת הקשורות לגדוד 13, הגדוד שבו שירת נאור. בתיאום עם רס׳׳ר הגדוד הגיע נהג מטעם החטיבה, אסף את המארזים והעביר אותם ישירות לבתי המשפחות. סלים נוספים חולקו למשפחות נזקקות בקהילה.

מעשי החסד שנחשפו רק לאחר נפילתו
נאור, בנם של צילה ודקר ואחיהם של דור, רותם ואליה, נולד וגדל במושב גילת ולמד בקריית החינוך מרחבים. בני משפחתו מספרים כי כבר מגיל צעיר היה רגיש לסביבתו, פתח את ביתו בפני ילדים שהתקשו להשתלב והקפיד לראות גם את מי שנותר לעיתים מחוץ למעגל החברתי.
במרץ 2022 התגייס לצה׳׳ל, לאחר שהתעקש לשרת כלוחם בחטיבת גולני. הוא שובץ בגדוד 13, בפלוגה ב', 'זאבי הדממה', ושירת כקלע. בסוכות 2023, ימים ספורים לפני המתקפה, קיבל אות חייל מצטיין.
רק לאחר נפילתו נחשפו בפני משפחתו חלק ממעשי החסד שעשה במהלך שירותו. נאור סייע לחיילים בודדים, חלק מזון ושתייה עם חבריו ואף רכש מכספו ציוד עבור חיילים שנזקקו לכך. את המעשים האלה עשה בצנעה, בלי לספר עליהם ובלי לבקש הכרה.
בבוקר 7 באוקטובר 2023 היה נאור בבסיס נחל עוז. לאחר שזיהה מחבלים רבים המתקרבים לבסיס, ירד מעמדת הקליעה והזהיר את חבריו. בהמשך לחם באזור המיגונית, נכנס ויצא ממנה והסתער לעבר המחבלים עד שנפצע באורח אנוש. חבריו והחובש הפלוגתי טיפלו בו במשך שעות, במקביל ללחימה מטווח קצר. נאור נהרג לאחר שמחבלים שכיתרו את המיגונית השליכו לתוכה רימונים.
הוא היה בן 20 בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל ראשון והובא למנוחות בבית העלמין במושב גילת.

‘הגמ׳׳ח של נורי’
לאחר נפילתו הקימו בני המשפחה את עמותת 'הגמ׳׳ח של נורי', שנועדה להפוך את מידת הנתינה של נאור למפעל חסד מתמשך. חלוקת סלי המזון מתקיימת פעמיים בשנה, לקראת ראש השנה ופסח, ובמהלך השנה מעניקה העמותה סיוע נוסף למשפחות ולחיילים הזקוקים לכך.
פעילות העמותה ממומנת באמצעות תרומות, הכנסות מהרצאות שצילה מעבירה ברחבי הארץ ומכירת מוצרי הנצחה לזכרו של נאור. בבית המשפחה הוקם 'הפטיו של נורי', שהפך למרחב של זיכרון, התנדבות ומפגש קהילתי.
לצד פעילות העמותה הצטרפה צילה לפורום 'צו החיים', שבו שותפות משפחות שכולות, פדויי שבי ופצועי צה׳׳ל. חברי הפורום פועלים לחיזוק הערבות ההדדית והזהות היהודית וליצירת חיבורים בין חלקי החברה הישראלית.
הנצחתו של נאור נמשכת גם במקומות נוספים. מגרש הכדורגל במושב גילת, שהיה עבורו בית שני, שופץ ונקרא על שמו. הוא נצבע בצהוב ובכחול, צבעי מכבי תל אביב שאותה אהד, ובצהוב ובירוק, צבעי גולני. לוחמים מקדישים לזכרו מסעות ושיעורי מורשת קרב, וסיפורו הונצח בציור קיר, בסרטים ובתוכניות הסכת.
עבור צילה, סלי המזון אינם רק הנצחה לבנה, אלא המשך ישיר של הדרך שבה חי. 'לדעת לזהות את הצורך ולפתוח את הלב, זה מה שנשאר', היא מסכמת. מתוך הכאב הגדול, היא מבטיחה להמשיך להפיץ את האור, הרעות והחסד שהיו מזוהים כל כך עם נאור.