6 מיליארד דולר ופחד אחד גדול: בז״ן בדרך לדימונה?

מה שנראה עד לאחרונה כמו אפשרות רחוקה ושנויה במחלוקת, הופך כעת לתוכנית שמקבלת גיבוי מקצועי רשמי. משרד האנרגיה והתשתיות פרסם את "אסטרטגיית משק הדלק 2040", ובה המלצה לפנות את פעילות בז״ן ממפרץ חיפה ולהקים בדרום בית זיקוק חדש.
הפרסום מחזיר מיד למרכז הדיון את מישור רותם ואת החשש שהובע בחודשים האחרונים בדימונה מפני הקמת מתחם זיקוק ותעשייה כבד בסמוך לעיר.
חשוב להדגיש כי עדיין לא התקבלה החלטת ממשלה סופית על הקמת בית הזיקוק, וגם מיקומו המדויק טרם אושר בהליך מחייב. עם זאת, עצם העובדה שהקמת מתקן חלופי בדרום מופיעה כעת כהמלצה רשמית של משרד האנרגיה מעניקה לתרחיש משקל אחר לחלוטין.

לפנות את בז״ן, אך לא לוותר על הזיקוק

העבודה האסטרטגית ממליצה לבצע מהלך של פינוי ובינוי: לפנות את מתחם בז״ן ממפרץ חיפה, אך במקום לוותר לחלוטין על יכולת הזיקוק המקומית של ישראל, להקים בדרום בית זיקוק חדש ומתקדם.
המתקן המוצע מוגדר כבית זיקוק היברידי, שאמור לאפשר זיקוק נפט לצד ייצור דלקים עתידיים, בהם דלק תעופה בר קיימא.
עלות הקמת המתקנים והעתקת יכולת הזיקוק מוערכת ב־5 עד 6 מיליארד דולר. אחד ממקורות המימון שנבחנים הוא ההכנסות העתידיות של המדינה ממס הפחמן, שהערך הנוכחי שלהן מוערך בכ־9 מיליארד דולר.
התוכנית אינה מסתכמת בבית הזיקוק. היא כוללת גם הגדלת מלאי הדלק לשעת חירום, הרחבת תשתיות האחסון וההולכה, חיזוק מתקני הפריקה ופיתוח נקודות כניסה נוספות לדלקים המיובאים לישראל.

הלקח הביטחוני ששינה את התוכנית

ההמלצה החדשה מבוססת בין היתר על לקחי המלחמות האחרונות ועל החשש מפני הסתמכות מלאה של מדינת ישראל על יבוא תזקיקים.
משבר עולמי, חסימת נתיבי שיט, פגיעה בנמלים או סירוב של ספקיות זרות למכור דלק לישראל בשעת מלחמה עלולים לפגוע ברציפות התפקודית של המשק. לכן, לפי הגישה המוצגת בעבודה, ישראל צריכה לשמר בשטחה יכולת עצמאית לייצור דלקים.
זוהי נקודת שינוי משמעותית ביחס לתוכנית המקורית לפינוי מפרץ חיפה, שהתבססה על סגירת בז״ן ומעבר נרחב ליבוא של מוצרי דלק מוגמרים.

כעת משרד האנרגיה ממליץ שלא לבטל את יכולת הזיקוק, אלא להעביר אותה למתקן חדש בדרום, הרחק מריכוז האוכלוסייה הגדול במפרץ חיפה.

מישור רותם חוזר למרכז הוויכוח

אף שההמלצה האסטרטגית אינה מהווה החלטה סופית על אתר ההקמה, היא מחזירה את האפשרות להקים את המתקן במישור רותם אל מרכז הדיון הציבורי.
האזור נמצא בסמיכות יחסית לדימונה, והאפשרות להעביר אליו את פעילות הזיקוק כבר עוררה בחודשים האחרונים ויכוח חריף בעיר.

בכתבה הקודמת בחדשות באר שבע והנגב נחשפו הטענות בעד ונגד המהלך, ובהן ההבטחה לאלפי מקומות עבודה לצד החששות מזיהום אוויר, מהשפעות בריאותיות, מהקרבה לשכונות העיר ומהקמת מתחם תעשייתי כבד נוסף בנגב המזרחי.
התומכים במהלך רואים בו הזדמנות כלכלית יוצאת דופן, שתוכל להביא לאזור השקעה של מיליארדי דולרים, תשתיות חדשות ומשרות בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתחזוקה.
המתנגדים מזהירים כי תחת הכותרת "פיתוח הנגב" עלולה המדינה להעתיק לדרום פעילות שהיא מבקשת להרחיק מתושבי חיפה והקריות.

בן זיקרי: "דימונה לא תהיה פח הזבל התעשייתי של המדינה"

בעקבות פרסום המלצת משרד האנרגיה, יו״ר האופוזיציה בדימונה, אבי בן זיקרי, תוקף בחריפות את המתווה וקורא לעצור את קידומו עד לביצוע בדיקות סביבתיות ובריאותיות מקיפות.
לדבריו: "המסמך החדש מוכיח שהחשש שלנו היה מוצדק. תחת מילים מכובסות כמו 'פיתוח הנגב' ו'ביטחון אנרגטי', המדינה מקדמת אפשרות להעביר את הסכנה ממפרץ חיפה אל תושבי דימונה והנגב. 
אם בז״ן מסוכנת לתושבי חיפה, היא לא הופכת לבריאה רק משום שמעבירים אותה דרומה".
בן זיקרי הוסיף: "דימונה לא תהיה פח הזבל התעשייתי של המדינה ולא החצר האחורית שאליה שולחים את מה שלא רוצים ליד מרכזי האוכלוסייה בצפון. 
לא נאפשר לקבל החלטה שתשפיע על בריאות ילדינו לעשרות שנים מאחורי גבם של התושבים ובתמורה להבטחות על מקומות עבודה".
לדבריו, לפני כל התקדמות בתוכנית יש לפרסם את מלוא הנתונים ולהציג לציבור תסקיר השפעה על הסביבה: "אנחנו דורשים שקיפות מלאה, בדיקות בריאותיות וסביבתיות עצמאיות, ניטור רציף ודיון ציבורי אמיתי. 
עד שכל השאלות יקבלו תשובות, המהלך הזה צריך להיעצר. שום סכום של ארנונה ושום הבטחה תעסוקתית אינם שווים את הבריאות ואת החיים של תושבי דימונה".

בני ביטון: הזדמנות כלכלית לנגב המזרחי

ראש עיריית דימונה, בני ביטון, הציג בעבר עמדה הפוכה. הוא הגדיר את המהלך כאחת הבשורות הכלכליות הגדולות שידעה דימונה בעשורים האחרונים.
לדבריו, הקמת המתקנים עשויה ליצור בין 1,100 ל־1,500 מקומות עבודה בנגב המזרחי, מאות מהם עבור תושבי דימונה ובשכר הגבוה מהממוצע במשק.
ביטון הדגיש כי אין מדובר בהעברת המפעל הישן מחיפה כפי שהוא, אלא בהקמת תשתיות חדשות ומודרניות שיידרשו לעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים ובפיקוח המדינה.
מבחינתו, המהלך עשוי לחבר בין פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה לבין יצירת מקומות עבודה איכותיים ופיתוח כלכלי משמעותי בנגב.

לצד הפוטנציאל הכלכלי, שורה ארוכה של שאלות עדיין לא קיבלה מענה.
לא ברור אילו מתקנים בדיוק יוקמו בדרום, מה יהיו היקפי הפליטות, מה יהיה המרחק מהשכונות בדימונה, כיצד יתבצע הניטור הסביבתי ומי יקבל את הכנסות הארנונה אם המתקן יוקם בשטח השיפוט של המועצה האזורית תמר.
גם ההגדרה "בית זיקוק היברידי" אינה מבטלת את הצורך בבדיקות סביבתיות מחמירות. מדובר עדיין במתקן שיעסוק בזיקוק נפט ובייצור תזקיקים, לצד האפשרות לייצר דלקים מתקדמים ונקיים יותר.
לפני שהמהלך יוכל לצאת לפועל יידרשו החלטות ממשלה, בחירת אתר, הליכי תכנון, תסקיר השפעה על הסביבה, הסדרי מימון, הקמת תשתיות הולכה וקבלת היתרים רבים.
אולם מבחינת תושבי דימונה, נקודת המוצא כבר השתנתה. האפשרות להקים בית זיקוק בדרום אינה עוד שמועה או הצהרה מקומית. היא מופיעה כעת בתוך האסטרטגיה הרשמית שמציע משרד האנרגיה לעתיד משק הדלק בישראל.
המאבק הבא צפוי להתמקד בשאלה האם מדובר בהזדמנות שתשנה את כלכלת הנגב, או במהלך שעלול להעביר את הבעיה הסביבתית של מפרץ חיפה אל פתחה של דימונה.