הנגב על מפת היין: יתיר, הר הנגב ובקעת ערד הוכרו כאזורי גידול

מפת אזורי היין החדשה של ישראל הושקה במעמד מנכ״ל משרד החקלאות אורן לביא, מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב והמשנה למנכ״ל משרד החקלאות נטלי ברודנר מור. חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, השתתף באירוע
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
הנגב על מפת היין: יתיר, הר הנגב ובקעת ערד הוכרו כאזורי גידול

בשורה לכורמים, ליקבים ולחקלאי הדרום: מפת אזורי היין החדשה של ישראל הושקה היום באירוע שנערך בקריה החקלאית בראשון לציון. במסגרת המפה הוגדרו גם אזורי גידול היין יתיר, הר הנגב ובקעת ערד.
האירוע התקיים במעמד אורן לביא, מנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון, משה בר סימן טוב, מנכ״ל משרד הבריאות, ונטלי ברודנר מור, המשנה למנכ״ל משרד החקלאות ויו״ר המועצה לגפן היין. באירוע השתתף גם חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, הפועל לקידום מנועי צמיחה כלכליים, חברתיים וחקלאיים באזור.

משרד הבריאות היה שותף מרכזי לגיבוש ההסדרה הרגולטורית הנלווית למפה, שנועדה ליצור כללים אחידים לסימון אזורי הגידול על בקבוקי היין. נוכחותו של בר סימן טוב באירוע ביטאה את השותפות בין משרד הבריאות, משרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה לגפן היין בקידום המהלך.
לביא וברודנר מור התייחסו במהלך האירוע למעמדו של הנגב כאזור אסטרטגי מבחינת משרד החקלאות, הן בפיתוח ענף היין והכרמים והן בחיזוק חקלאי הנגב ותשתיות החקלאות בדרום.

ההכרה ביתיר, בהר הנגב ובבקעת ערד מעניקה ביטוי רשמי למאפיינים הייחודיים של גידול ענבי היין באזור. תנאי האקלים המדבריים, השילוב בין ימים חמים ללילות קרירים, הקרקע המקומית והגובה הטופוגרפי מעניקים לענבים וליינות המיוצרים בנגב מאפיינים מובחנים.
מפת היין נועדה ליצור חלוקה גיאוגרפית ברורה של אזורי הגידול בישראל ולסייע לכורמים וליקבים להציג את מקור הענבים ואת מאפייני האזור. המהלך עשוי לתרום למיתוג היין הישראלי בארץ ובעולם, לחזק את תיירות היין ולהעניק יתרון שיווקי ליקבים ולחקלאים הפועלים בדרום.
המפה כוללת שמונה אזורי יין מרכזיים ולצדם אזורי משנה, שנקבעו לאחר בחינת תנאי האקלים, סוגי הקרקע, הטופוגרפיה ומאפייני הגידול. יקב אינו חייב לציין אזור גידול על הבקבוק, אולם אם יבחר לעשות זאת יהיה עליו לעמוד בכללים שנקבעו. בין היתר, לפחות 85 אחוזים מהענבים ששימשו לייצור היין יצטרכו להגיע מהאזור המצוין על התווית. 
הכללת שלושת האזורים במפה היא גם הזדמנות כלכלית עבור הנגב. לצד הרחבת הכרמים והיקבים, המהלך עשוי לעודד תיירות חקלאית, הקמת מרכזי מבקרים, פיתוח עסקים מקומיים וחיבור בין חקלאות, קולינריה והתיישבות.
ברקע, מכון ריפמן מקיים בתקופה האחרונה ברית אסטרטגית עם ארגון השומר החדש. שיתוף הפעולה כולל מחקר ומדיניות בסוגיות המשילות ברמה הארצית, שיתוף תוכניות עבודה וקידום תוכנית אסטרטגית והוליסטית לפיתוח הנגב.

כתבות נוספות למקרה שפספסת...