אסונות דליפת נפט: פיתוח מבאר שבע יסייע להתמודד עם הזיהום החמור

פיתוח חדש מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב עשוי לספק כלי נוסף להתמודדות עם אחד מסוגי הזיהום הסביבתי הקשים ביותר: דליפות נפט ודלק בים. חוקרים מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית באוניברסיטה פיתחו חומר שמסוגל לספוח נפט ומוצרי דלק ובמקביל ליצור תנאים המסייעים לחיידקים לפרק את המזהמים באופן ביולוגי.
השיטה, שפורסמה בכתב העת Chemical Engineering Journal Advances, פותחה בקבוצת המחקר בראשות פרופ' אריאל קושמרו ובהובלת ד''ר דנית ליסה קרסגי בירון מהפקולטה להנדסה. בניגוד לפתרונות המתמקדים רק באיסוף המזהם, החוקרים ביקשו לשלב בין טיפול מיידי בדלק שנשפך לבין תהליך שיקום ביולוגי של הסביבה.

החומר סופח את הנפט, החיידקים ממשיכים את העבודה
במרכז הפיתוח נמצא אירוג'ל שמיוצר מסיבי תאית שמקורם בנייר. אל החומר משולבים חנקן וזרחן, יסודות החיוניים לפעילותם של חיידקים המסוגלים לפרק פחמימנים, אך נמצאים בכמות מוגבלת בסביבה הימית. בניסוי במי ים מלאכותיים שזוהמו בנפט גולמי, נמצא כי תוספת החומרים המזינים שיפרה משמעותית את פירוק הדלק בהשוואה לאירוג'ל שלא הכיל אותם.
החומר עובר תהליך הכולל ייבוש בהקפאה ולאחר מכן פירוליזה, כלומר חימום ללא חמצן, שבסופו מתקבל מבנה נקבובי המתאים לספיחת דלק, נפט גולמי ושמנים. החוקרים מדדו את יכולת הספיחה שלו ומצאו יחס של כ-1:100, כלומר החומר מסוגל לספוח כמות גדולה משמעותית ממשקלו.
כדי לבחון את הפירוק הביולוגי נעשה שימוש בחיידק מסוג Pseudomonas, שבודד מחול ים מזוהם בזפת בעקבות אירוע זיהום הזפת בחופי ישראל בפברואר 2021. האירוג'ל משמש גם כמשטח שאליו יכולים החיידקים להיצמד, ובכך נוצר מגע בין החיידקים, החומרים המזינים והפחמימנים שנקלטו בחומר. בסוף התהליך החיידקים מפרקים את הדלק, מנצלים את חומרי ההזנה ובהמשך יכולים לפרק גם את חומר האירוג'ל עצמו, שמקורו בתאית.
פרופ' אריאל קושמרו הסביר כי הממצאים מצביעים על פוטנציאל לפלטפורמה בת קיימא לטיפול בדליפות נפט בסביבה מימית או ימית. לדבריו, השילוב בין ספיחה פיזית לפירוק ביולוגי עשוי לתת מענה גם לבלימה המיידית של הזיהום וגם לשיקום ארוך טווח של הסביבה.

בדרך לפטנט
הטכנולוגיה נמצאת כעת בתהליך הכרה כפטנט באמצעות BGN Technologies, חברת המסחור של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בחברה מעריכים כי לפיתוח עשוי להיות בעתיד שימוש בתעשיות האנרגיה, הספנות והשיקום הסביבתי, אם יבשיל ליישום מסחרי בקנה מידה רחב.
בקבוצת המחקר השתתפו ד''ר דנית ליסה קרסגי בירון, ד''ר חנה ברק, ד''ר ברק הלפרן, ד''ר אסתי קרמרסקי-וינטר, לי שלי, נועה עזרי, פרופ' שמואל חיון, פרופ' אלכס סיון ז''ל ופרופ' אריאל קושמרו, כולם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
המחקר ממחיש כיצד פיתוח שנולד במעבדה בבאר שבע עשוי לקבל בעתיד משמעות בינלאומית, במיוחד על רקע הנזק הכבד שדליפות נפט גורמות למערכות ימיות ולחופים. עם זאת, בשלב הנוכחי מדובר בטכנולוגיה מחקרית הנמצאת בתהליך קניין רוחני, ולא במערכת שכבר נמצאת בשימוש מבצעי רחב.