מורים במקצועות הנחשבים נוטשים אחרי שנה: נורת האזהרה למערכת החינוך

נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציבים סימן שאלה מדאיג מעל לימודי המתמטיקה והמדעים בישראל. בשנת הלימודים תשפ'ו נרשמה ירידה במספר שעות ההוראה בשני התחומים, אף שמספר התלמידים במערכת החינוך המשיך לגדול.
לצד הירידה בשעות, הנתונים חושפים בעיה עמוקה נוספת: בבתי הספר היסודיים, לכמחצית מהמורים המלמדים מתמטיקה ומדעים אין השכלה המוגדרת כתואמת לתחום שאותו הם מלמדים.

המשמעות אינה בהכרח שמדובר במורים חסרי תעודת הוראה או ניסיון. הגדרת ההתאמה של הלמ''ס בוחנת אם למורה יש תואר, תעודה או רישיון הוראה בתחום הנלמד או בתחום קרוב שהוגדר כרלוונטי. במתמטיקה, למשל, נכללים גם תחומים כמו סטטיסטיקה, מדעי המחשב, מדעים פיזיקליים והנדסה. לכן, הנתון מלמד על פער בין תחום ההשכלה של המורה לבין המקצוע שהוא מלמד, ולא בהכרח על היעדר יכולת הוראה. 

ירידה במתמטיקה, למעט בתיכונים
מספר שעות ההוראה במתמטיקה בכלל מערכת החינוך ירד מ-416 אלף שעות בשנת הלימודים תשפ'ה ל-415 אלף בתשפ'ו, ירידה של 0.4%.
בבתי הספר היסודיים נרשמה ירידה של כ-1%, מ-195 אלף ל-193 אלף שעות. בחטיבות הביניים ירד היקף ההוראה מ-107 אלף ל-106 אלף שעות, ירידה של 1.2%.
בחטיבות העליונות נרשמה מגמה הפוכה: מספר שעות המתמטיקה עלה ב-1.5%, מ-113 אלף ל-115 אלף שעות.
אלא שבמקביל גדלה מערכת החינוך כולה בכ-1.2%. לכן, גם כאשר הירידה במספר השעות נראית מתונה, מספר שעות ההוראה ביחס לגודל המערכת נשחק בשיעור משמעותי יותר.

גם במדעים נרשמה נסיגה
במקצועות המדעים ירד מספר שעות ההוראה מ-224.4 אלף בתשפ'ה ל-223.6 אלף בתשפ'ו, ירידה של 0.3%.
העלייה שנרשמה בבתי הספר היסודיים מנעה ירידה ארצית חדה יותר. בחטיבות הביניים צנח מספר שעות המדעים ב-1.8%, מ-71.6 אלף ל-70.3 אלף שעות. בחטיבות העליונות נרשמה ירידה של 1.6%, מ-55 אלף לכ-54 אלף שעות.
בהתחשב בגידול במספר התלמידים, מדובר בירידה ריאלית של כ-1.5% בהיקף ההוראה לתלמיד.

מחצית מהמורים ביסודי ללא השכלה תואמת
לפי הנתונים, ל-49% מהמורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים אין השכלה המוגדרת כתואמת לתחום. במדעים עומד השיעור על 48%.
בחטיבות הביניים ובתיכונים המצב טוב יותר. שיעור המורים בעלי השכלה תואמת במתמטיקה עומד על 80% בחטיבות הביניים ועל 81% בחטיבות העליונות.
במדעים חל שיפור לאורך השנים. שיעור ההתאמה בחטיבות הביניים עלה מ-62% בשנת הלימודים תשע'ב ל-79% בתשפ'ו. למרות השיפור, עדיין מדובר בכחמישית מהמורים שאינם עומדים בהגדרת ההתאמה לתחום שהם מלמדים.
הנתונים מראים כי השיבוץ אינו זמני בהכרח. כ-60% מהמורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים שאינם בעלי השכלה תואמת ממשיכים ללמד את המקצוע במשך שלוש שנים לפחות. בחטיבות הביניים השיעור עומד על כ-70% ובתיכונים על כ-68%.

אחד מכל חמישה מורים חדשים עוזב
האתגר אינו מסתכם בגיוס ובהכשרה. גם שימור המורים החדשים מתברר כבעיה משמעותית.
בקרב מורים חדשים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, 9.4% עזבו בתוך שנה, 16.2% בתוך שלוש שנים ו-19.9% בתוך חמש שנים. בחטיבות העליונות עמד שיעור העזיבה לאחר חמש שנים על 19%.
במדעים התמונה קשה אף יותר. בבתי הספר היסודיים, 11.3% מהמורים החדשים עזבו בתוך שנה ו-23.2% בתוך חמש שנים. בחטיבות הביניים עזבו 20.2% מהמורים החדשים בתוך חמש שנים.
הנתון החריג ביותר נרשם בקרב מורים חדשים למדעי המחשב בחטיבות העליונות: 30.6% מהם עזבו את ההוראה בתוך חמש שנים.

הפער מול תוכנית ישראל ריאלית
הנתונים מתפרסמים על רקע הפעלת תוכנית ישראל ריאלית של משרד החינוך, שנועדה לחזק את לימודי המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה.
לקראת שנת הלימודים תשפ'ו הודיע המשרד על תוספת של שתי שעות שבועיות לכיתות ז' בתחומי המתמטיקה והמדעים ועל פתיחת 190 קבוצות הייטק ברשויות בפריפריה. 
הירידה הארצית בשעות ההוראה בחטיבות הביניים אינה מוכיחה שהתוכנית לא יושמה. ייתכן שהתוספות ניתנו לקבוצות או לבתי ספר מסוימים, בשעה שבמקומות אחרים צומצמו שעות. עם זאת, הפער בין ההכרזה על הרחבת הלימודים לבין הירידה בהיקף הארצי מחייב בחינה של היישום בפועל ושל מספר התלמידים שנהנו מהתוספת.

האתגר אינו רק מספר השעות
מערכת החינוך מתמודדת למעשה עם שלושה אתגרים במקביל: היקף שעות שאינו גדל בהתאם למספר התלמידים, התאמה חלקית בין השכלת המורים למקצוע שהם מלמדים ושיעורי עזיבה גבוהים בקרב מורים חדשים.
הנתונים מקבלים משנה חשיבות לאחר הירידה שנרשמה בהישגי תלמידי ישראל במחקר TIMSS. ברשות הארצית למדידה והערכה ציינו כי ישראל ירדה בחזרה לסביבת ממוצע המדינות המשתתפות, לאחר שיפור שנרשם בעבר. 
תוספת שעות לבדה לא תפתור את הבעיה אם אין די מורים בעלי הכשרה מתאימה. מנגד, הכשרת מורים נוספים לא תספיק אם חלק גדול מהם יעזוב בתוך שנים ספורות. השאלה המרכזית כעת היא האם משרד החינוך יפרסם פילוח אזורי ויציג כיצד מתורגמות התוכניות הלאומיות לשעות הוראה, למורים מתאימים ולהישגים בפועל, גם בבאר שבע ובנגב.