אבל באקדמיה: מכון ריפמן נפרד מפרופ' ארנון סופר, שליווה את המחקר על עתיד נפת באר שבע

הגאוגרף והגאו-אסטרטג הבכיר, ממקימי אוניברסיטת חיפה, סייע למכון במחקר שבחן את המגמות הדמוגרפיות בנגב ואת השלכותיהן. פרופ' סופר הלך לעולמו בגיל 90
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
אבל באקדמיה: מכון ריפמן נפרד מפרופ' ארנון סופר, שליווה את המחקר על עתיד נפת באר שבע צילומים: MSOFER, המחשה - על פי סעיף 27 א'

פרופ' ארנון סופר, מהחוקרים הבולטים בישראל בתחומי הגאוגרפיה, הדמוגרפיה והגאו-אסטרטגיה, הלך לעולמו ביום שישי, 14 באוגוסט, בגיל 90. במכון ריפמן מציינים את תרומתו ארוכת השנים לחקר הנגב ואת הסיוע שהעניק למחקר המקיף של המכון על עתידה הדמוגרפי של נפת באר שבע.

סופר היה פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה ולמדעי הסביבה, ממקימי החוג לגאוגרפיה וממייסדי אוניברסיטת חיפה. הוא החל את עבודתו במוסד בשנת 1965, עוד לפני שהפך לאוניברסיטה עצמאית, ובמהלך השנים מילא שורה של תפקידים בכירים באקדמיה ובמערכת הביטחון.
אוניברסיטת חיפה ספדה לו ותיארה אותו כגאו-אסטרטג שהקדיש את חייו ומחקריו לביטחונה של מדינת ישראל.

ליווה את המחקר על נפת באר שבע

הקשר של פרופ' סופר לנגב קיבל ביטוי גם במחקר של מכון ריפמן, 'פני עתיד הנגב - ניתוח דמוגרפי'. המחקר נכתב ונערך בידי צוות המכון ובוחן מגמות דמוגרפיות, את השפעתן הצפויה על האזור ואת האפשרויות העומדות בפני מקבלי ההחלטות. בפתח המסמך מודה המכון לפרופ' סופר על הליווי והסיוע שהעניק להכנתו.
המחקר מתמקד בנפת באר שבע, המשתרעת על כ-60% משטחה של ישראל, ובוחן את השינויים בהרכב האוכלוסייה, ההגירה בין יישובים, מגמות ההתיישבות והשלכותיהן על התכנון, התשתיות, התעסוקה והשירותים הציבוריים בנגב.

צילום מסך

על פי המחקר, בנפת באר שבע התגוררו בשנת 2022 כ-806,700 בני אדם, מהם כ-457 אלף יהודים ויותר מ-300 אלף בדואים. במכון הזהירו כי ללא תכנון ארוך טווח, השינויים הדמוגרפיים עלולים להעמיק פערים בין היישובים ולהכביד על מערכות החינוך, התחבורה, הדיור והתעסוקה.
סופר עסק במשך עשרות שנים בפריסת האוכלוסייה ובחשיבות חיזוק הנגב והגליל. במחקר שפרסם בשנת 2010 כתב: 'היהודים יושבים בשוליים: בבאר שבע, ערד, דימונה וירוחם'. אמירה זו שיקפה את חששו מפני היחלשותם הדמוגרפית של היישובים היהודיים בנגב ואת קריאתו למדיניות תכנון והתיישבות ארוכת טווח.

קול ישיר בשיח הישראלי
מחקריו של סופר עסקו בדמוגרפיה, מים, יחסי יהודים וערבים, פיתוח הפריפריה, איכות הסביבה וביטחון לאומי. הוא הקים את קתדרת חייקין לגאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה ועמד בראשה במשך שנים.
עמדותיו הישירות והנחרצות עוררו לעיתים מחלוקת, אך הפכו אותו לדמות מרכזית בשיח האקדמי והציבורי בישראל. הוא הזהיר מפני התעלמות מתהליכים דמוגרפיים ומרחביים והדגיש כי החלטות בנושאי התיישבות, תשתיות ופריסת אוכלוסייה הן חלק בלתי נפרד מביטחונה הלאומי של המדינה.
בשנת 2020 הוענק לו התואר יקיר העיר חיפה. עיריית חיפה ציינה את תרומתו לעיר, לאוניברסיטה ולמחקר בתחומי הדמוגרפיה, המים והסביבה.
לכתו של פרופ' סופר מותירה חלל בקרב חוקרי הנגב ומקבלי ההחלטות שליוו את עבודתו. במכון ריפמן ייזכר כחוקר שהעמיד לרשות המחקר על נפת באר שבע עשרות שנים של ידע, ניסיון וראייה גאו-אסטרטגית רחבה.

יהי זכרו ברוך!