מובטלים, סטודנטים ואברכים ישלמו יותר: תוכנית האוצר לצמצום הגירעון בביטוח הלאומי

משרד האוצר בוחן שינוי משמעותי במבנה הגבייה של הביטוח הלאומי, שבמסגרתו יוגדלו התשלומים המוטלים על מי שאינם עובדים, במקום העלאה רוחבית נוספת של דמי הביטוח שמשלמים שכירים ועצמאים.
המהלך המסתמן נועד להתמודד עם הגירעון המתמשך של הביטוח הלאומי ועם התחזית שלפיה כבר בשנת 2029 עלול המוסד להתקשות לעמוד בהתחייבויותיו ללא הגדלת מימון, צמצום הוצאות או שינוי במבנה הגבייה. בין הקבוצות שעשויות להיות מושפעות מהמהלך נמצאים מובטלים, סטודנטים ותלמידי ישיבות.

עם זאת, מדובר בשלב זה בכיוון מדיניות שנבחן באוצר. טרם פורסמו שיעורי העלאה, מועד כניסה לתוקף או הצעת חוק מפורטת, וכל שינוי יחייב החלטת ממשלה והליכי חקיקה מתאימים.

באוצר מעדיפים שלא להעלות שוב את התשלום לעובדים
במסמך שפרסם האוצר ביוני צוין כי ניתן לצמצם את הגירעון האקטוארי באמצעות העלאה רוחבית של דמי הביטוח הלאומי לכלל העובדים. עם זאת, באוצר הזהירו כי צעד כזה יגדיל את נטל המס על האוכלוסייה העובדת ועלול לפגוע בתעסוקה.
החלופה שנבחנת היא הרחבת בסיס הגבייה והתאמת התשלום של מי שאינו עובד. המשמעות היא העלאת דמי הביטוח לקבוצות המשלמות כיום סכומים מופחתים, במקום לייקר פעם נוספת את התשלום המנוכה משכר העובדים.
המהלך עשוי לכלול גם בחינה מחודשת של תנאי הזכאות לקצבאות, במיוחד בתחומים שבהם חלה בשנים האחרונות עלייה ניכרת במספר הזכאים ובהיקף התשלומים, ובהם קצבאות סיעוד וקצבאות לילדים עם מוגבלות.

כמה משלמים כיום מי שאינם עובדים?
הסכומים המופיעים בחלק מההשוואות מתייחסים לדמי הביטוח הלאומי בלבד ואינם כוללים תמיד את דמי ביטוח הבריאות. לפי הנתונים המעודכנים באתר הביטוח הלאומי, אדם שאינו עובד ואין לו הכנסה חייבת משלם החל מינואר 2026 סכום כולל של 266 שקלים בחודש. סכום זה מורכב מ-143 שקלים כדמי ביטוח לאומי ומ-123 שקלים כדמי ביטוח בריאות. נתוני הביטוח הלאומי מפרטים את החלוקה בין שני הרכיבים.
גם בתוך קבוצת מי שאינם עובדים קיימים הבדלים. סטודנטים ותלמידי ישיבות זכאים בתנאים מסוימים לתעריף מופחת, בעוד שמי שמוגדר כלא עובד משלם את תעריף המינימום הכללי.
ישנם גם חריגים: מחוסר עבודה הרשום בשירות התעסוקה, אינו מקבל דמי אבטלה ומתייצב כנדרש, עשוי להיות פטור מדמי ביטוח לאומי למשך תקופה מוגבלת, אך לא מדמי ביטוח בריאות. כללי הפטור מפורטים באתר הביטוח הלאומי.

במוקד הדיון: ההטבה לתלמידי ישיבות
באוצר ובמכון הישראלי לדמוקרטיה מפנים זרקור להנחה הניתנת לתלמידי ישיבות. הטענה המרכזית היא כי בעוד שההנחה לסטודנטים מוגבלת לתקופת הלימודים ונועדה לסייע בתקופת רכישת השכלה שתאפשר השתלבות עתידית בעבודה, תלמידי ישיבות עשויים ליהנות מהתעריף המופחת למשך שנים רבות.
לפי הערכות שהוצגו, מספר תלמידי הישיבות והאברכים בישראל עומד על כ-175 אלף. החל מינואר 2026 נשללה ההנחה מחלק מחייבי הגיוס שאין בידיהם פטור משירות, והם נדרשים לשלם תעריף הדומה לזה של מי שאינו עובד.
העלאת התשלומים לאוכלוסייה שאינה עובדת עשויה לצמצם חלק מהפער, אך ספק אם יהיה בה לבדה כדי לפתור את מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי. לפי התחזיות, הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתוחלת החיים והגידול במספר הזכאים לקצבאות צפויים להמשיך להכביד על המערכת.
במהלך השנים הציעו ועדות מקצועיות שורה של פתרונות נוספים, ובהם הגדלת השתתפות הממשלה, הצמדת גיל הפרישה לתוחלת החיים, הפרדת קצבאות הזקנה והסיעוד למסגרת תקציבית נפרדת ושיפור מערך הגבייה.
השאלה המרכזית שתעמוד בפני הממשלה תהיה כיצד לייצב את הביטוח הלאומי בלי לפגוע בזכאים החלשים ביותר ובלי להוסיף נטל כבד על ציבור העובדים. כל עוד לא הוצגה תוכנית מפורטת, לא ניתן לקבוע מי ישלם יותר ובכמה.