עד 5,000 תושבים ביישוב: התוכנית שמדאיגה את ערי הדרום
מהלך תכנוני שמקדם מינהל התכנון מעורר עימות חריף בין המרחב הכפרי לערי הפריפריה, ועלול להשפיע באופן משמעותי על עתידו של הנגב.
תיקון 5 לתוכנית המתאר הארצית, תמ״א 35, אושר עקרונית במועצה הארצית לתכנון ולבנייה והועבר להערות הוועדות המחוזיות. התיקון עדיין אינו סופי, אך אם יאושר הוא עשוי לאפשר לחלק מהמושבים, הקיבוצים והיישובים הקהילתיים לגדול באופן דרמטי ולהגיע עד לכ־5,000 תושבים.
בתנועת המושבים מברכים על האפשרות לקלוט משפחות צעירות ולמנוע את הזדקנות היישובים. מנגד, ראשי ערים וארגוני סביבה מזהירים כי המדינה עלולה להפוך יישובים כפריים לפרברים גדולים, שיתחרו ישירות בערי הפיתוח על אותה אוכלוסייה צעירה וחזקה.
במרכז התיקון עומדת הכוונה לבטל את "לוח 2" בתמ״א 35, הקובע את המספר המרבי של יחידות הדיור שניתן לאשר בכל יישוב כפרי. במקום המגבלות הקיימות, מוצעים שלושה דגמים חדשים: יישוב קטן שיוכל להגיע עד 650 יחידות דיור, יישוב בינוני שיוכל להגיע עד 1,000 יחידות דיור ויישוב גדול שיוכל להגיע עד 1,400 יחידות דיור ולקרוב ל־5,000 תושבים.
לא מדובר באישור אוטומטי להקמת אלפי דירות בכל מושב. כל הרחבה עדיין תחייב הליכי תכנון ואישור, אולם הסרת המגבלה הארצית עשויה לפתוח את הדלת להרחבות שבעבר לא היו אפשריות.
מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, טוען כי המגבלה הקיימת מונעת מהיישובים לצמוח באופן טבעי. לדבריו, מושבים רבים כבר הגיעו למכסה שהוקצתה להם ואינם יכולים לקלוט דור חדש, גם כאשר ילדיהם של בני המקום מבקשים להישאר ביישוב.
״מכת מוות לעיירות הפיתוח״
אחד המתנגדים הבולטים למהלך הוא ראש עיריית דימונה, בני ביטון, המשמש גם כסגן וממלא מקום יו״ר מרכז השלטון המקומי. לדעתו, כפי שהובעה בלא מעט הזדמנויות, לפני שמאפשרים למושבים וליישובים הכפריים לגדול, המדינה צריכה להשלים את חיזוקן של דימונה, ירוחם, ערד, מצפה רמון, אופקים, נתיבות ושדרות. ראש עיריית דימונה חושש בעיקר מעזיבתן של משפחות צעירות ומבוססות. לדבריו, לאחר שנים של השקעה בחינוך, בתשתיות, בדיור וביצירת מקומות עבודה, דימונה הצליחה לייצר הגירה חיובית ולהצעיר את אוכלוסייתה.
במכתב ששלח בעבר לשר הפנים הזהיר ביטון כי התיקון עלול להעצים את התחרות הלא שוויונית בין המרחב העירוני לכפרי ואף להעניק לדבריו ״מכת מוות לתנופת הפיתוח של הערים ככלל ועיירות הפיתוח בפרט״.
גם אופקים ונתיבות עלולות להיפגע
האזהרה אינה נוגעת רק לדימונה. אופקים ונתיבות נמצאות בשנים האחרונות בתנופת בנייה ופיתוח חסרת תקדים, עם שכונות חדשות, הסכמי גג, השקעה בתשתיות וקליטת אלפי משפחות.
אלא שהצלחתן אינה מובטחת לעד. אם מושבים ויישובים קהילתיים בנגב המערבי יוכלו להגדיל משמעותית את היצע הבנייה שלהם, חלק מהמשפחות המחפשות איכות חיים, בית צמוד קרקע וסביבה קהילתית עשויות להעדיף אותם על פני מגורים עירוניים.
הדבר עלול לפגוע לא רק בביקוש לדירות, אלא גם ביכולתן של אופקים ונתיבות למשוך אוכלוסייה חזקה, להגדיל את ההכנסות מארנונה ולפתח מסחר, תעסוקה ושירותים עירוניים.
אופקים ונתיבות אמנם נהנות כיום מהטבות מס משמעותיות. בשנת 2026 שיעור הזיכוי באופקים עומד על 18% עד לתקרת הכנסה של 259,920 שקל, ובנתיבות על 16% עד לתקרה של 226,560 שקל. דימונה, ירוחם וערד זכאיות ל־18%, ואילו שדרות ל־20%. ההטבות מסייעות לערים להתמודד על משפחות עובדות, אבל אם ייפתח במקביל היצע גדול של בתים ביישובים הכפריים שסביבן, חלק מהיתרון עלול להישחק.
באר שבע כבר מכירה את התופעה
באר שבע היא אולי הדוגמה הברורה ביותר לסכנה שעליה מתריעים ראשי הערים. במשך שנים השקיעה המדינה בהפיכתה למטרופולין של הדרום, אך במקביל העיר מתמודדת עם מעבר של משפחות חזקות ליישובים הסובבים אותה.
עומר, מיתר, להבים ויישובים כפריים נוספים נשענים במידה רבה על באר שבע כמוקד תעסוקה, רפואה, מסחר, השכלה ותרבות. התושבים עובדים בעיר ומשתמשים בשירותיה, אך משלמים את הארנונה ביישוב שבו הם מתגוררים.
תיקון שיאפשר הרחבה משמעותית של יישובים קטנים נוספים מסביב לבאר שבע עלול להחריף את המצב: העיר תמשיך לספק את השירותים המטרופוליניים, בזמן שחלק מהאוכלוסייה בעלת ההכנסה הגבוהה תתגורר מחוץ לגבולותיה.
ראש העיר רוביק דנילוביץ׳ כבר הגדיר את התחרות הזאת כ״קניבליזם בנגב״. לטענתו, המדינה משקיעה בפרויקטים לאומיים בבאר שבע, אך אינה מעניקה לעיר את הכלים הדרושים כדי להשאיר בה משפחות צעירות ויצרניות.
בלי הטבת מס, באר שבע מתחילה את המרוץ מאחור
הבעיה של באר שבע חריפה במיוחד משום שהיא אינה נכללת ברשימת היישובים המוטבים לשנת 2026. זאת בשעה שיישובים רבים בנגב, בהם גם יישובים קטנים בסביבתה, זכאים לזיכוי ממס.
בשנים 2001 עד 2003 נהנו תושבי באר שבע מהטבת מס בשיעור של 12%. בעירייה טוענים כי באותה תקופה נרשמה הגירה חיובית, אך ההטבה בוטלה במסגרת תוכנית הקיצוצים של הממשלה ולא הוחזרה מאז.
המאבק בנושא התחדש בשנה האחרונה, ובכנסת ובממשלה הוגשו הצעות להעניק לתושבי באר שבע הטבת מס. נכון לעכשיו, המהלך טרם הושלם והעיר נשארה מחוץ למפת ההטבות.
הרחבה נוספת של יישובים כפריים בלי להעניק לבאר שבע יתרון מתקן עלולה ליצור עיוות כפול: מצד אחד, העיר נדרשת לשמש מרכז עבור כ־750 אלף תושבי המטרופולין; מצד שני, היא מתחרה על אוכלוסייה מול יישובים קטנים שמציעים צמודי קרקע ולעתים גם הטבות כלכליות.
האם נכון לבטל את ההטבות לאחרים?
מנקודת מבטה של באר שבע, אם המדינה ממשיכה לסרב להכניס את העיר למפת הטבות המס, יש היגיון בדרישה לבחון מחדש הטבות שניתנות ליישובים בטבעת הקרובה אליה. אחרת, המדינה עצמה מסבסדת מעבר של אוכלוסייה מתוך בירת הנגב אל היישובים שסביבה.
עם זאת, ביטול גורף של ההטבות מדימונה, ירוחם, ערד, אופקים, נתיבות ושדרות יהיה טעות קשה. הערים האלה עדיין זקוקות לכלי שיאפשר להן להתחרות במרכז הארץ, למשוך אוכלוסייה ולחזק את הנגב.
הפתרון המקצועי צריך להיות מדיניות מדורגת: הטבות משמעותיות לערי הפריפריה המרוחקות, הכנסת באר שבע למסלול מותאם למעמדה כבירת הנגב, ובחינה מחודשת של הטבות ביישובים סמוכים הנהנים משירותי העיר ומתחרים בה ישירות על אותם תושבים.
החשש: יישובים כפריים יהפכו לפרברים
גם ארגוני הסביבה מתנגדים לתיקון. לטענתם, יישוב כפרי המונה אלפי תושבים אינו עוד מושב קטן, אלא פרבר התלוי כמעט לחלוטין ברכב פרטי ובערים הסמוכות לו.
הרחבה כזאת מחייבת סלילת כבישים, הקמת תשתיות והקצאת שטחים חדשים למגורים ולתעסוקה. היא עלולה לפגוע בשטחים פתוחים, להגדיל את עומסי התנועה ולהקשות על פיתוח תחבורה ציבורית יעילה.
אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, הזכיר את באר שבע כדוגמה לתהליך שכבר התרחש מול מיתר ויישובים קהילתיים וכפריים אחרים בסביבתה. לדבריו, התיקון עלול להעמיד ערים נוספות בפני אותה תחרות.
לא לעצור את המושבים, אבל קודם לחזק את הערים
הרצון לאפשר למושבים ולקיבוצים לקלוט דור צעיר הוא צורך אמיתי. יישוב שאינו יכול להתרחב עלול להזדקן ולאבד את יכולתו לקיים מוסדות חינוך, קהילה ושירותים בסיסיים.
אולם הרחבה עד לכ־5,000 תושבים כבר אינה רק פתרון ל״בן ממשיך״ או לקליטת בני המקום. מדובר במהלך שעשוי לשנות את מפת האוכלוסייה בנגב וליצור מוקדי מגורים חדשים המתחרים ישירות בערים.
לכן, לפני אישור סופי של תיקון 5, המדינה תידרש להציג לא רק כמה בתים ייבנו בכל מושב, אלא גם כיצד המהלך ישפיע על באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, אופקים, נתיבות, שדרות ומצפה רמון.
ממינהל התכנון נמסר כי מאחר שהתוכנית נמצאת בשלב הערות והשגות, לא ניתן להתייחס אליה בשלב זה.





























