משלמים או נשרפים: אנשי השטח חושפים את שיטות הטרור של הפרוטקשן בנגב

מפחיד: הפרוטקשן כבר אינו תופעה המוגבלת לעסקים קטנים או למפעלים מבודדים בנגב. לדברי אנשי האבטחה והשטח שחר גולדברג ושלמה בוימייסטר, דמי החסות חדרו בשנים האחרונות עמוק אל ענפי הבנייה והתשתיות, אל מכרזי המדינה ואל שרשראות האספקה של פרויקטים ציבוריים. השניים השתתפו בשיחה בפודקאסט דמי חסות, העוסק בתופעת הפרוטקשן בישראל ובדרכים שבהן יכולים עסקים להתמודד עם איומים, סחיטה ודרישות לתשלום.

גולדברג הוא יזם, מומחה אבטחה ומנכ״ל חברת כלבי אשמורת, המספקת פתרונות אבטחה בפריסה ארצית ומשלבת כוח אדם, טכנולוגיה וכלבי הגנה. החברה פועלת לפי תפיסה של אבטחה אקטיבית, המבקשת לא רק להגן על העסק לאחר אירוע, אלא לזהות איומים ולפעול מולם מבעוד מועד.

בוימייסטר, סגן אלוף במילואים וקצין משטרה לשעבר במרחב הנגב, שירת בתפקידים מבצעיים וביחידות בילוש ומודיעין. לאחר פרישתו מהמשטרה המשיך לעסוק באבטחה אזרחית ובטיפול במקרים שבהם עסקים התמודדו עם סחיטת דמי חסות.

מהקיוסק ועד לפרויקט הממשלתי
בפתח השיחה תיאר גולדברג את הפרוטקשן כתופעה המתפשטת לכל אורך המשק: ''הפרוטקשן הוא מגפה, צל שחור ומחניק בהתפשטות מתמדת. הוא נמצא לאורך ולרוחב המדינה, מהקיוסק הפינתי ועד לחברה הממשלתית שסוללת כביש ליד הבית. הפרוטקשן מתקיים תחת קשר שתיקה, ואנחנו פה כדי להרים קול ולומר די''.

לדברי בוימייסטר, שורשי התופעה המוכרת כיום החלו להתבסס בנגב כבר בשנות ה-90. השיטה הייתה פשוטה: גורמים עברייניים הציעו לבעל עסק או מפעל שירותי שמירה, וכאשר ההצעה נדחתה הגיעו האיומים, ההצתות והפגיעה ברכוש.

אלא שבשנים האחרונות, לדבריו, מוקד הפעילות השתנה. גביית דמי חסות במסווה של שירותי שמירה עדיין קיימת, אך הכסף הגדול נמצא כיום בענפי הבנייה, התשתיות, כוח האדם והאספקה. ‘’הציר המרכזי היום הוא ציר הקבלנים והזוכים במכרזים. מי שמתעסק בפרוטקשן מבין שהכסף הגדול נמצא בתשתיות, בבנייה ובכוח אדם'', אמר בוימייסטר.
בוימייסטר סיפר כי קבלנים הניגשים למכרזים בדרום כבר מביאים בחשבון את האפשרות שיידרשו לשלם לגורמים עברייניים. בחלק מהמקרים, טען, העלות מוטמעת מראש בתוך מחיר ההצעה ובסעיפים כלליים בתקציב הפרויקט. לדבריו, התוצאה היא שהציבור כולו משלם את החשבון באמצעות התייקרות פרויקטים, כבישים, מבני ציבור ודירות.

גם מערכי אבטחה מתקדמים אינם תמיד מספיקים
במהלך השיחה סיפר בוימייסטר על מפעל גדול בנגב, המפעיל לדבריו מערך אבטחה מתקדם במיוחד, אך למרות זאת שילם דמי חסות במשך תקופה ממושכת. לטענתו, לאחר שהמשטרה עצרה חשודים בגביית הכספים, הושלך רימון לעבר אחד ממחסני המפעל כאיום שנועד להביא לחידוש התשלום.
בוימייסטר הדגיש כי מדובר בדוגמה שסופרה מניסיונו, מבלי שנמסרו פרטים המאפשרים לזהות את המפעל.
במקרה אחר, סיפר, חברה בינלאומית שפעלה בבאר שבע שילמה באמצעות חברת שמירה כ-15 עד 20 אלף שקלים בחודש, אף שלטענת נציגיה לא קיבלה שירות ממשי. כשהתשלומים עלו, שקלה החברה להפסיק אותם, אולם חזרה בה בשל החשש מתקופת איומים ופגיעה בפעילותה. ‘’התכלית של הפרוטקשן היא זריעת פחד והפחדה, בדיוק כמו טרור'', אמר.

מבצע אכיפה בנושא פורטקשן בבאר שבע (צילום: משטרת ישראל)


כ-8,000 שקלים בשנה למשק בית
דוח המחקר המס הסמוי של הפשיעה לשנים 2025-2026 שפרסמו השומר החדש ומכון ריפמן, ממחיש את המחיר הכלכלי שמשקי הבית והעסקים משלמים בשל הפשיעה המאורגנת וחוסר המשילות.
על פי החישוב המוצג בדוח, העלות העקיפה והישירה של הפשיעה מגיעה לכ-8,000 שקלים בשנה למשק בית ממוצע. הכפלת הסכום בכ-2.9 מיליון משקי בית מובילה להערכת נזק ארצית של כ-23 מיליארד שקלים בשנה.
חשוב לציין כי מדובר בהערכה כלכלית והצלבת נתונים  של מחברי הדוח, ולא בסכום שנמדד ישירות בכל משק בית. החישוב כולל בין היתר את התייקרות הביטוח, עלויות האבטחה, אובדן מסים, פגיעה בתשתיות, התייקרות הבנייה והמחירים שהעסקים מגלגלים אל הצרכנים. 
בתחום הבנייה והתשתיות מעריך הדוח כי דמי החסות עלולים להגיע ל-2% עד 5% מתקציבו של פרויקט. הנזק הארצי לענפים אלה הוערך בכ-5 עד 8 מיליארד שקלים בשנה.
עוד עולה מהדוח כי 73% מהמשיבים בסקר ארצי דיווחו כי חוו ניסיון לסחיטת דמי חסות. בהר הנגב הגיע השיעור ל-90%, ובגליל המזרחי וברמת הגולן ל-93%.

82% מתיקי החקירה נסגרו או נגנזו
אחד הנתונים המדאיגים בדוח נוגע ליכולת האכיפה. בין השנים 2020 ל-2024 נפתחו במשטרה 1,743 תיקי חקירה בגין סחיטת דמי חסות. על פי הדוח, כ-82% מהם נסגרו או נגנזו.
מחברי הדוח מייחסים חלק מהקושי לפחד של בעלי עסקים להגיש תלונה, למסור עדות ולשתף פעולה לאורך זמן עם המשטרה ורשויות התביעה.
גולדברג ובוימייסטר סבורים כי קשר השתיקה הוא אחד ממקורות הכוח המרכזיים של הסוחטים. לדבריהם, עסק המבקש להפסיק לשלם נדרש להיערכות מקצועית, להגנה מוגברת ולנכונות להתמודד עם תקופה של איומים וניסיונות הפחדה.
השניים מדגישים כי המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישען רק על בעל העסק הבודד. הוא מחייב אכיפה משטרתית וכלכלית, מניעת כניסת חברות הקשורות לגורמי פשיעה למכרזים ציבוריים, הגנה על מתלוננים ופגיעה במקורות ההכנסה של ארגוני הפשיעה.

השיחה המלאה עם שחר גולדברג ושלמה בוימייסטר זמינה בפודקאסט דמי חסות.