הטבה או תרגיל? הממשלה מציעה ללוחמי מילואים לעבור לעוטף ולהחליף את החקלאים המזדקנים

הגיל הממוצע של החקלאים בעוטף הוא 65. הממשלה מתכננת 'הטבה' למילואימניקים: הסבה מקצועית לחקלאות ועדיפות בקבלת קרקעות
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
הטבה או תרגיל? הממשלה מציעה ללוחמי מילואים לעבור לעוטף ולהחליף את החקלאים המזדקנים צילום: משרד החקלאות

הממשלה אישרה את התוכנית הלאומית ״לוחמים לחקלאות״, שבמסגרתה יקודמו מסלולים להכשרת חיילים משוחררים ומשרתי מילואים לעבודה בחקלאות ולהקצאת קרקע חקלאית לטווח ארוך.
על פי ההחלטה, משרתי מילואים יקבלו עדיפות במסלול להקצאת הקרקע. הזכאות לא תהיה אוטומטית ותותנה בעמידה באמות מידה ובהשלמת הכשרה מקצועית מתאימה.
התוכנית מקודמת על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הביטחון, האגף לחיילים משוחררים ורשות מקרקעי ישראל. 

במסגרת התוכנית יפעלו משרד החקלאות, משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל לאיתור קרקעות המיועדות לחקלאות במרחבי הצפון והדרום, בהיקף כולל של כ-50 אלף דונם.
הקרקעות שיאותרו אמורות לעבור תהליכי הכשרה לחקלאות בשנים 2027 עד 2032. במקביל, רשות מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות יקדמו מסלול להקצאת קרקעות לטווח ארוך לחקלאים חדשים.
בתוכנית לא נקבע כמה חקלאים יקבלו קרקע, מה יהיה גודל השטח שיוקצה לכל אחד מהם או באילו אזורים ספציפיים יאותרו הקרקעות.

התוכנית כוללת בחינה וקידום של תשתיות מים עבור השטחים שיוקצו, בהתאם ליכולת האספקה ולסדרי העדיפויות של משק המים.
בנוסף, משרדי הממשלה יגבשו מסלולים לגיוס, הכשרה, ליווי והשמה של חקלאים ועובדים חדשים. המסלולים ייועדו לחיילים משוחררים ולמשרתי מילואים המעוניינים להשתלב בענפי החקלאות באופן הדרגתי ומקצועי.
מנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, אמר כי התוכנית נועדה לפתוח את האפשרות לעסוק בחקלאות גם בפני צעירים שאינם בעלי נחלה ואינם בני מושב או קיבוץ. לדבריו, ״באמצעות הקצאת קרקע, תשתיות מים, הכשרה מקצועית, ליווי ותמיכה בשנותיהם הראשונות, נוכל להצמיח דור חדש של חקלאים מקצועיים, חדשניים ויצרניים״.

רק כ-100 חקלאים חדשים מצטרפים מדי שנה
ברקע התוכנית עומדים המחסור בכוח אדם בענף והעלייה בגילם הממוצע של החקלאים בישראל. לפי נתוני משרד החקלאות, גילו הממוצע של חקלאי ישראלי מתקרב ל-65. במשרד מעריכים כי כדי לשמור על היקף הפעילות בענף נדרשים מדי שנה כ-500 חקלאים חדשים. בפועל מצטרפים לחקלאות כ-100 איש בלבד מדי שנה. שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, אמר כי המחסור בכוח אדם הוא אחד הנושאים המרכזיים בתוכנית הלאומית לביטחון מזון לשנת 2050. ״אנחנו רוצים לתמרץ אנשים צעירים, לוחמים אוהבי הארץ, לצייד אותם בידע, מים וקרקע זמינים ולתת להם את הדחיפה הראשונית בעולם החקלאות״, אמר דיכטר.
עם זאת, ישד להזכיר את מצבה הקשה של החקלאות בישראל, לאור מדיניות הממשלה, שמקדמת יבוא במקום תוצרת הארץ. כך למשל, עומדת על הפרק תוכנית לייבא בשר עופות קפוא מברזיל, במקום לתמוך במגדלים הישראלים, שיושבים בעיקר בעוטף עזה, כמו גם ייבוא של פירות מחו''ל, בעוד מגדלים בצפון נלחמים על המשך קיומם לאחר שנים ארוכות של מלחמה.