ועידת הנגב בדימונה: הפיתוח מתקדם, אבל ראשי הרשויות דורשים מדיניות גדולה יותר

דנילוביץ׳ הזהיר כי ״המדינה מפסידה את הנגב״, בני ביטון קרא להעניק הטבות מס לבאר שבע, ובן גביר הצהיר: ״משילות זה לא נאום״
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
ועידת הנגב בדימונה בהשתתפות ראשי רשויות ושרים על עתיד הדרום צילום: משה פריאל

ועידת הנגב 2026 שנערכה היום בדימונה הפכה מבמת חזון ופיתוח לאירוע שבו הונחו על השולחן הסוגיות הבוערות ביותר של הדרום: ביטחון אישי, הסדרת ההתיישבות הבדואית, הטבות המס לבאר שבע, פיתוח הרשויות, בריאות, תעסוקה, תחבורה והיכולת של מדינת ישראל לגבש מדיניות ארוכת טווח לנגב.

בוועידה השתתפו שרים, ראשי רשויות, מנכ״לית הרשות לפיתוח הנגב עו״ד אשרת עינב ובכירי ממשלה ומשק. לצד השיח על חזון הנגב לקראת שנת ה-100 למדינת ישראל, נשמעו גם אמירות חריפות מצד ראשי הרשויות והשרים.

דנילוביץ׳: ״המדינה מפסידה את הנגב״

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ׳, נשא את אחד הנאומים הבולטים בוועידה. הוא הבהיר כי הביקורת שלו אינה נגד שר כזה או אחר, אלא נגד מה שהגדיר כהיעדר מדיניות לאומית ארוכת טווח.

״לנגב אין כבר זמן לחכות' המדינה מפסידה את הנגב. לצד ההזדמנות הגדולה יש גם איום גדול מאוד״.

דנילוביץ׳ קשר בין סוגיית המשילות, החברה הבדואית, ההגירה השלילית מבאר שבע והטבות המס. לדבריו, אין אכיפה אמיתית ללא הסדרה, והמדינה חייבת להשקיע ביישובי הקבע הבדואיים החוקיים לצד טיפול נוקשה בפשיעה, בלאומנות ובטרור האזרחי.

הוא הזהיר כי אם לא יחול שינוי כיוון, בתוך פחות מ-12 שנים לא יהיה רוב יהודי בנגב, לדבריו על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה. ״זו לא גזענות, זה לא מה שחלמה הציונות״.

בסוגיית הטבות המס, דנילוביץ׳ תקף את המצב שבו צעירים מבאר שבע עוברים ליישובים סמוכים שבהם הם נהנים מתוספת משמעותית לנטו. ״הם לא צריכים להתנצל. ביוקר מחיה כזה הם צודקים״, אמר. ״אבל את ליבת הנגב, את עיר המטרופולין, מרוקנים מהצעירים הכי טובים״.

דנילוביץ׳ חשף גם כי בחודשיים האחרונים קיבל שלוש הצעות ממפלגות שונות להצטרף לפוליטיקה הארצית, אך הבהיר: ״אני פה. אני לא מחפש לעצמי כיבודים ולא תארים. נולדתי כאן, אני חי כאן ואמות כאן״.

בני ביטון: ״באר שבע חזקה, הנגב חזק״

ראש עיריית דימונה ויו״ר מינהלת הרשות לפיתוח הנגב, בני ביטון, הציג את תנופת הפיתוח בדימונה וביישובי הדרום, אך הדגיש כי עדיין נדרשים צעדים משמעותיים בביטחון, במשילות ובתמריצים כלכליים.

ביטון התייחס לנפילת הטיל בדימונה במהלך המלחמה ואמר כי האירוע הוכיח שאין חסינות לאף יישוב. לדבריו, דימונה פינתה במהירות מאות דיירים לבתי מלון, לאחר פגיעה רחבה בדירות בעיר.

ביטון שיבח את ההתפתחות באופקים, נתיבות, שדרות, ירוחם והמועצות האזוריות, אך פנה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וקרא להקים מרחב נגב ייעודי באזור דימונה.

אחד הרגעים הבולטים בדבריו היה הגיבוי שנתן לדרישת הטבות המס לבאר שבע. ״באר שבע חזקה, הנגב חזק״, אמר ביטון. ״אנחנו בערבות הדדית של ראשי הרשויות. לא נשתוק ולא נרפה עד שיהיו הטבות מס לבאר שבע״.

וסרלאוף: ״היינו הסיירת של ממשלת ישראל״

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, פתח את דבריו בזיכרון 7 באוקטובר ובפגיעה הקשה ביישובי הנגב המערבי. לדבריו, בתחילת המלחמה הבין משרדו כי עליו להפוך לגב של הרשויות המקומיות בשטח.

״משרד הנגב והגליל והרשות לפיתוח הנגב היו הסיירת של ממשלת ישראל״, אמר וסרלאוף. ״ידענו להגיע למקומות שבהם הבירוקרטיה מתקשה להגיע״.

השר ציין כי אנשי המשרד והרשות פעלו ברשויות שפונו וברשויות שקלטו מפונים, וסייעו בין היתר בפעילויות לילדים במלונות, ציוד למפונים והצבת מאות מגוניות. לדבריו, הצלחת המשרד נשענה על עבודה עם הרשויות המקומיות ולא מעליהן.

וסרלאוף ציין כי משרדו הגיע לשיעור ביצוע של 96.3% בתקציב, והבטיח כי השנה המשרד ישאף להשתפר עוד יותר.

בן גביר: ״הייתה כאן הפקרות של 40 שנה״

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התמקד בביטחון האישי ובמשילות בנגב. הוא דיבר על הרחבת כיתות הכוננות, המשמר הלאומי, רישיונות הנשק והריסות בנייה בלתי חוקית.

לדבריו, מאז כניסתו לתפקיד נפתחו מעל אלף כיתות כוננות ברחבי הארץ, בהן מאות בנגב. ״אמרו לי ‘המליציות של בן גביר׳״, אמר. ״היום רואים שכיתות הכוננות האלה מצילות חיים״.

בן גביר אמר כי בתקופתו הורחבה משמעותית מדיניות רישיונות הנשק, וטען כי בשנה וחצי האחרונות ניתנו כ-250 אלף רישיונות. בסוגיית הבנייה הבלתי חוקית אמר כי בשנה האחרונה נהרסו בנגב 5,750 מבנים בלתי חוקיים.

״משילות זה לא נאום״, אמר. ״משילות זו עבודה קשה בשטח. הייתה כאן הפקרות של 40 שנה, ואנחנו לא מפחדים למשול״.

ועידה של חזון, אבל גם של אזהרות

ועידת הנגב בדימונה הציגה מצד אחד תנופה, השקעות, פרויקטים ותחושת התעוררות בדרום. מצד שני, הנאומים הבהירו כי ראשי הרשויות אינם מסתפקים עוד בכוונות טובות.

המסר המרכזי שעלה מהוועידה היה ברור: הנגב לא זקוק רק לעוד תוכניות נקודתיות, אלא למדיניות לאומית סדורה, מחייבת וארוכת טווח. כזו שמחברת בין ביטחון, הסדרה, תעסוקה, תחבורה, בריאות, חינוך ותמריצים כלכליים.

השאלה שנותרה פתוחה בסיום הוועידה היא האם הפעם, אחרי המילים הגדולות והאזהרות הברורות, מדינת ישראל תצליח להפוך את חזון הנגב לתוכנית עבודה אמיתית בשטח.