'הפשיעה בנגב - מצב חירום אזרחי ולאומי': משתתפי כנס החירום בבן גוריון התריעו מפני סכנה ממשית

על רקע המשך אירועי האלימות, הירי והפשיעה בנגב, התקיים באוניברסיטת בן גוריון כנס החירום 'הפשיעה ומחיר המשבר: מצב חירום משותף בנגב', ביוזמת ארגון אג'יק ואוניברסיטת בן גוריון בנגב. בכנס השתתפו נציגי ממשלה, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה וגורמי חברה אזרחית, שדנו בהשלכות הפשיעה על הביטחון האישי, שירותי הרווחה, האמון בין הקהילות והחיים המשותפים באזור.

המסר המרכזי שעלה מהכנס היה כי הפשיעה בנגב כבר אינה סוגיה נקודתית או מקומית בלבד, אלא משבר אזרחי רחב המחייב מענה לאומי, מתואם ומתמשך. המשתתפים קראו לשלב בין אכיפה נחושה נגד ארגוני הפשיעה והנשק הבלתי חוקי לבין השקעה ארוכת טווח בחינוך, רווחה, תעסוקה, מענים קהילתיים וחיזוק הרשויות המקומיות.

פרופ' סראב אבו רבעיה-קווידר, סגנית נשיא לענייני מגוון והכלה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, פתחה את הכנס בהתייחסות להתרחבות האלימות בחברה הערבית בנגב. לדבריה, אין מדובר במשבר שניתן להשאיר בגבולותיה של קהילה אחת. 'זו אינה רק בעיה של החברה הערבית, זהו מצב חירום אזרחי, חברתי ולאומי של החברה הישראלית כולה', אמרה.

ראש עיריית רהט, טלאל אלקרינאווי, קרא להגביר את האכיפה, את הנוכחות המשטרתית ואת הטיפול בנשק הבלתי חוקי. לדבריו, 'הפשיעה והאלימות הן האיום הגדול ביותר על קיומה של מדינת ישראל מבפנים. ביטחון הפנים חשוב לא פחות, ואולי אפילו יותר, מביטחון החוץ'. אלקרינאווי הוסיף כי הרשויות המקומיות משקיעות במניעה, אך הזהיר: 'אם המצב ימשיך כך, לא רחוק היום שבו בכל בית יהיה אמל"ח'.

סלימאן אלעמור, מנכ"ל שותף באג'יק, הדגיש כי הכנס נועד להשמיע את זעקתם של כלל תושבי הנגב, יהודים וערבים כאחד. לדבריו, הנגב חייב להפוך למרחב שמאפשר לילדים לקבל חינוך שוויוני, הזדמנות אמיתית וחיים משותפים. 'בימים שבהם רבים בוחרים בפלגנות, אנחנו בחרנו במסלול אחר: דרך של שותפות. הנגב חייב ללכת למקום טוב יותר', אמר.

בכנס הוצגו גם נתונים קשים על ממדי האלימות בחברה הערבית. פרופ' באדי חסייסי, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, אמר כי בין השנים 2015 ל-2025 נרשמה עלייה של פי חמישה במספר מקרי הרצח, בעוד שהאוכלוסייה לא גדלה בשיעור דומה. לדבריו, מקרי הרצח הם רק קצה הקרחון, ומתחתיהם קיימים אלפי אירועי ירי, פציעות קשות, שיעורי פענוח נמוכים, אובדן אמון ושבר קהילתי.

חליל חומיידי, מוביל המיזם לנוער וצעירים בפשיעה ביד הנדיב, התמקד במקומם של צעירים במעגל האלימות. לדבריו, צעירים ערבים מהווים כ-20% מכלל הצעירים בישראל, אך 65% מכלל המעצרים ו-46% מכתבי האישום. חומיידי הזהיר כי הפער בין המעצרים לכתבי האישום משקף מציאות שבה צעירים רבים עוברים מעצר שאינו מוביל להליך שיקום או לתוכנית המשך, אלא מחזיר אותם לקהילה פגיעים יותר.

נציג משרד הרווחה, ישראל בודיק, מנהל מחוז דרום במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אמר כי בשנים האחרונות התפתחה תשתית רחבה של שירותים, אך היא עדיין רחוקה מלהספיק. לדבריו, בשלב הזה לא ניתן לדבר על הצלחה בהתמודדות עם התופעה, ורק בעוד שנים, אם הנתונים ישתנו, ניתן יהיה לבחון זאת אחרת.

ראש מועצת רמת נגב, ערן דורון, הזהיר מפני הידרדרות ביחסים בין יהודים לבדואים בנגב. לדבריו, האזור נמצא ב'קו פרשת המים', ויש לעצור את המגמה באופן מיידי. דורון הדגיש כי החברה הבדואית בנגב היא הזדמנות גדולה עבור האזור, וכי בלי שגשוג משותף וחיים משותפים טובים, לא יהיה טוב לאף אחת מהקהילות.

בסיכום הכנס הדגישו המשתתפים כי תוכנית החומש הבאה לחברה הערבית והבדואית בנגב חייבת להתייחס לפשיעה כתנאי בסיסי לשיקום הביטחון האישי, האמון בין הקהילות והחיים המשותפים באזור. המסר שהועבר היה חד: ללא שילוב של אכיפה, חינוך, רווחה, תעסוקה וחיזוק הרשויות המקומיות, המשבר בנגב צפוי להעמיק.